ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
בעל התוקע נראה מתכונן לקראת התקיעות והמתח וההתרגשות הורגשו באוויר. לפתע נשמע קול מכיוון בימת בית הכנסת. המתפללים הרימו את פניהם וראו את ישעיהו, גבאי בית הכנסת, פותח את פיו לומר דבר מה. "מעניין מה יש לישעיהו לומר בשעה כזאת" התלחשו האנשים ביניהם.
"שקט!" קרא ישעיהו. "ברצוני להזכיר הלכה חשובה שאולי אינה ידועה לציבור הרחב. מזמן הברכה שנברך על שמיעת קול השופר, ועד לסיום התקיעות של תפילת מוסף, אני שב וחוזר ומדגיש, מזמן הברכה ועד סוף תפילת מוסף חל איסור מוחלט לדבר!!"
האנשים שמעו את הדברים, הנהנו וחיכו לברכות ולתקיעות השופר.
לאחר הברכות שנאמרו במתיקות רבה, נשמעו בחלל בית הכנסת תקיעות השופר. תקיעות אלו הרעידו את נימי הלבבות והמתפללים הרבים נראו מכונסים כל אחד בהרהוריו ומחשבותיו.
דקות מועטות לאחר התקיעות, החל דובי ללחוש לשמחה שישב לידו :"כמה זמן עוד נותר לנו? אני ממש רעב!", "אינני יודע" השיב שמחה. מוישי, שישב מאחורי שמחה, שמע את השיחה וענה לדובי באריכות מהי דעתו בעניין.
גם מצידו השני של בית הכנסת נראו דיונים בנושאים שונים ומגוונים, והלחשושים נשמעו מכל עבר.
מיד בסוף התפילה פנה אופיר לישעיהו בכעס: "תגיד, לא ראית מה הולך פה בתפילה?? אנשים מדברים ומתלחשים בלי סוף! אתה מכיר את הציבור פה. לא הייתי אומר שהם מהמדקדקים... הכיצד העזת לעמוד ולומר להם הלכה זאת. הרי עדיף שיחטאו בכך בלא ידיעתם, מאשר כעת שהם יודעים את האיסור ובכל זאת מדברים!" - "מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים" הפטיר אופיר.
ישעיהו לא נשאר חייב וענה: "אני לימדתי אותם הלכה חשובה. וכי אף פעם לא ילמדו את ההלכות? בנוסף, כיצד אתה יודע שכולם חטאו? אולי יש אחד כאן בבית הכנסת ששמר על פיו בזכות דברי? ואם כן, יהא זה שכרי!"
האם ישעיהו נהג כשורה בכך שהכריז ולימד הלכה זו?
תשובה:
הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל:
זה נכון שאין למחות בעוברי עבירה כאשר הם לא ישמעו. אבל זה בתנאי שברור לנו שהם לא ישמעו. כאשר יש ספק שאולי ישמעו, אזי מחויבים להעיר להם.
אם חלק מהאנשים אולי ישמעו וחלק ודאי לא ישמעו, עדיף לומר להם בשביל אלו שאולי ישמעו. אף על פי שחלק יהפכו להיות עוברים במזיד, עדיף להפריש את חלקם מהאיסור. הרי אלו שעוברים בשוגג בכל מקרה עושים איסור אלא שזה קל יותר מכיון שהם אינם עושים בכוונה. לכן עדיף להפריש את אלה שישמעו.
למעשה:אם הוא בטוח שכולם לא ישמעו אז אין לומר. ואם יש כמה שאולי ישמעו וניתן לומר להם בצנעה, כך יעשו. ואם לא ניתן לדעת בדיוק מי עלול להקשיב אז יש לומר לכולם.
(הוסיף הגאון הרב פיינשטיין תוספת עיונית:בעצם הדין הזה שאין לדבר עד סוף תקיעות של מוסף אינו דין מוחלט, כי לשיטת הר"ן יש לדמות את התקיעות לסעודה שניתן לדבר תוך כדי הסעודה. מכל מקום השולחן ערוך החמיר. אבל אולי כיוון שזה לא דין גמור יש מקום לומר שאין לחשוש מלומר להם, שאף אם יהיו מזידים זה לא נורא. מצד שני יש מקום לומר להפך שמכיוון שזה לא דין גמור לכן אין לומר להם, כי אם יאמרו להם, הם יחשבו שזה אסור ויהיו מזידים בדעתם, ויענשו על כוונתם כאשר באמת אם לא ידעו מזה, הם לא עברו עבירה חמורה.
סיים הגאון הרב פיינשטיין: אין בידי להכריע ספק זה, אבל למעשה יש לנהוג כמו שפסקנו למעלה.)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














