ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- ואנחנו קמנו ונתעודד
- מדורים
- קוממיות
- כנס התחזקות והתחדשות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
ימים אלו הם ימי רצון , ימים שנתרצה לו הקב"ה למשה רבינו.
הירושלמי אומר שירידת האש במעשהו של אליהו בהר הכרמל לא היתה בזכותו של אליהו, אלא בזכותו של הציבור. "אילולוא שאמרו ישראל בהר הכרמל 'ה' הוא האלוקים' – לא ירדה האש מן השמים ושרפה את הקרבנות" (תענית פ"ג, ה"ד). לא היה חל שינוי במעשה בראשית בזכות דברי הנביא בלבד. כוח הציבור, כוחו של כלל ישראל, הוא יכול לגרום לנס כזה.
אולם דברי הירושלמי צריכים ביאור, שכן אף שהיתה תשובה של העם, אבל היא באה אחרי שירדה האש, שכתוצאה ממנו אמרו העם: "ה' הוא האלוקים". ודאי שאמירת "ה' הוא האלוקים" היא זכות גדולה; אבל אמירה זו היתה בסוף המעשה לאחר שכבר ירדה האש. אם כן צריך להבין, מהו המקור של העם שעליו אמרו חז"ל שבזכותו ירדה אש מהשמים?
צריך לומר שדברי חז"ל נסובים על דברים קודמים שאמרו העם, שמכוחם הם הגיעו לאמירת "ה' הוא האלוקים", ובאמת גם לפני שירדה האש מצאנו שהעם הגיבו. כשאליהו אמר להם: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?! ", העם קיבל את דבריו: "ולא ענו העם אותו דבר". נכון, אליהו צודק. לא יתכן גם כך וגם כך. אם ה' הוא האלוקים – לא יתכן לעבוד את הבעל. העם אומר לאליהו שאם יוכיח להם שה' הוא אלוקים, הם ישובו בתשובה. כל זה עדיין לא תשובה, זה רחוק מאד מתשובה. אבל יש בזה הכנה לתשובה, שתבוא לאחר מכן.
רואים שהכנה כזאת: ההסכמה שאם יראה להם אליהו מופת יפרשו העם מעבודה זרה – גם זו תשובה. מהו התוכן של תשובה זו? תשובה קטנה מאד: המוכנות לפרוש מעבודה זרה בלבד, עדיין לא פרש העם מעבודה הזרה – אבל כבר לא היה אדוק בה, שכן האדוק בעבודה זרה אינו מוכן לפרוש ממנה. הירושלמי מלמד אותנו שגם תשובה מוקטנת מאד, שאין בה אלא הכנה לתשובה – גם היא נחשבת כתשובה שבעבורה כדאי היה לעשות ניסים לישראל.
יסוד הכל נובע מתוך התורה. ראינו מה ערך יש לרעיונות מבלי שהם מקושרים לתורה. הנאמנים לתורה מוטל עליהם החוב, להטביע חותם התורה והאמת בכל מהלכי התקופה המיוחדת הזאת.
אמת - זו תורה, ורק תורה, אין שום משקל מלבד התורה, גם המוסר מקורו בתורה. ואם ראינו עיוותים מוסריים בנוסף לגירוש התושבים, הרי גם זה נובע מריקנות של תורה.
ובימים אלו, עלינו להתחזק, לחזק את כח הרצון, להוסיף בתורה, להוסיף בתפילה. גם הויכוחים והחולשות שהיו בתקופה האחרונה, נבעו מחוסר תוקף של תורה, והם בעצם רק קצה חוט של דעה או ליתר דיוק - חוסר דעה - הנגררת אחרי חולשה בתורה. ובודאי עוד ישבו הרבנים על מדוכה זאת.
הגר"א כותב: שהקב"ה הראה למשה את כל הארץ, מפני שכל ענייניה של ארץ ישראל היא תורה. תופסי התורה חייבים לעמוד על המשמר ולהיאבק על ארץ ישראל מתוך תוקפה של תורה.
"ארץ אשר עיני ד 'אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" כותב ה"תניא", כי התורה קוראת לראש השנה – יום הזכרון. מלבד בפסוק זה שנקרא ראשית השנה, והמלמדת אותנו על שייכות מיוחדת שיש לראש השנה עם ארץ ישראל, [ואנו מתפללים על כך: שמחה לארצך, יבחר לנו את נחלתנו.]
וגם בסיום הברכות אנו מברכים בכל התפילות מלך העולם ואילו בראש השנה אנו אומרים מלך על כל הארץ, כידוע בשם הגר"א שהכוונה על ארץ ישראל.
מובא בספר "חוט המשולש" תולדותיהם של החת"ס והכת"ס ור"ע איגר, שבזמן שהיה רצון לעשות פירוד הקהילות, נסע ר' שלמה איגר לגדול הדור, והגיע אל בעל ערוך לנר, וא"ל שלא לדבר על זה, כי ברית כרותה לשפתיים, שהרי בגמ' אמרו, כשהנביא אמר "כסדום היינו לעמורה דמינו" – מיד אמר הקב"ה , שמעו קציני סדום, וע"כ יש להיזהר ח"ו לדבר בביטויים חריפים מדאי. ועל כן יש לזכור כי יש לנו ביקורת קשה כלפי מעשיהם של השלטון הנוכחי, אבל המדינה, מדינת ישראל, היא שייכת לכלל ציבור היהודי, ולא מאחז פרטי של מאן דהוא.
אנו מתפללים, שלא נאמר על טמא טהור, ולא על טהור – טמא, היום, לפני ראש השנה, עלינו להרבות בזכויות, על הפרט ועל הכלל, שיפתחו הלבבות, ותתגלה מלכות ד' בעולם, ומתוך כך, תן כבוד ד' לעמך, תפילה ליראיך ותקוה טובה לדורשיך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך.
ולתלמידים היקרים אומר בקצרה: חיילכם – לאורייתא! לכו ללמוד! ובעז"ה נכתב ונחתם כולנו בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים. אמן ואמן.
ואנחנו קמנו ונתעודד ההתנתקות כנסיון לגילוי כוחות פנימיים
מתוך כנס שנערך בבית הרב קוק זצ"ל, ג' אלול התשס"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
