ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
כבר במקרא נמצא חוקי ענישה מחמירים כלפי מי שאחראים להמתה או לפציעה של הזולת במסגרת התרשלות בתפקידם. התורה מפרטת את אופן ענישתם של שומר השוורים שלא שמר כיאות ואיפשר לשור לנגוח אדם או ילד, וחוטב העצים שמגרזנו נהרג בטעות חוטב אחר. במישור העקרוני ניסחו חכמי ההלכה כלל לפיו ערך חיי האדם, "פיקוח נפש", דוחה את כל התורה.
ביטוי ייחודי לחשיבות השמירה על חיי אדם במקרא משתקף מבעד חוק אחד בספר דברים, מצוות המעקה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי ייפול הנופל ממנו". רבנו בחיי רואה בחוק זה סעיף בהוראה כוללת יותר לשמירה על חיי אדם: "הישמר לך ושמור נפשך מאוד - ולכך יצווה כי כשיבנה ביתו שיעשה מעקה לגגו ולא יניח ברשותו נזק ומכשול להכשל בו בני אדם".
תחיקה בתחום מפגעים שעלולים להוביל לנזקי גוף ולמוות אינה מיוחדת לתורה, ומופיעה במערכות חוקים קדומים אחרים כחוקי ח'מורבי וכחוקי אשנונה. אולם חוק המעקה אינה מטפל במזיק ומשית עליו עונש, אלא מציב דרישה ליזום פעולת מנע מתוך צפי לסכנה העתידית הנשקפת לזולת. טיפול מונע במפגע בטיחותי המעוגן כחובה חוקית, הוא מעין בשורה שמציע המקרא לחברה הישראלית הקדומה. בדורות הבאים חכמי ההלכה הרחיבו חובה מניעתית זו למפגעים ביתיים נוספים כמו סולם רעוע, בעל חיים מסוכן ועוד.
החוק המקראי, המנוסח כהוראה ישירה לביצוע לכל יחיד ("ועשית"), מסיים באזהרה המבהירה את חומרת ההימנעות מביצוע המעשה: "ולא תשים דמים בביתך". המחדל הפסיבי מתוך רשלנות או חוסר הקדשת תשומת לב נשפט כאן כמעשה שלילי – שימת דמים – שמקביל לגרימת מוות. בשל חשיבותו העקרונית ומידת הרלוונטיות של חוק המעקה לימינו, ראוי להרחיב בו מעט.
הבעיה רק מתרחבת
הפרשנים חלוקים בעניין צורת הגג הנידון בפסוק. לפי פרשנות מסתברת אחת (רד"צ הופמן) מדובר בגג שטוח, שבני הבית שוהים בו ומשתמשים בו למטרות שונות כייבוש פירות. לפי אפשרות פרשנית אחרת (מלבי"ם) הגג הנזכר הוא הגג המשופע, שאליו עלו רק לעיתים רחוקות לצורך תיקונו. הפרשנות הראשונה ממקדת את האזהרה בחשש לשלומם של בני הבית, בראש ובראשונה בני המשפחה. על פי הפרשנות השנייה דומה שהאזהרה מתמקדת בדאגת בעל הבית לשלום הפועל העוסק בתיקון גגו.
נכון להיום ניתן להצביע על שתי אוכלוסיות הנתונות בסיכון גדול של נפילה מגובה: ילדים מכאן ועובדי ענף הבנייה מכאן. ארגון 'בטרם' והפורום למניעת תאונות עבודה, אשר עושים עבודת קודש, מרכזים נתונים על היפגעותם של ילדים ושל עובדים מתאונות בענף הבנייה.
מצער להיווכח כי לעומת ימי המקרא, בישראל של היום אין התמודדות הולמת במסגרת החוק עם הגורמים הראשיים לנפילה מגובה ברשות היחיד. כך למשל חלונות בבתי מגורים, שדרכם מתרחשות רבות מהנפילות הקטלניות מגובה, אינם מחויבים על פי חוק בסורגים או באמצעים המגבילים את פתיחת החלון. הניסיון המשמעותי האחרון להתמודדות במסגרת החוק עם מציאות זו היה לפני כעשור. בשנת 2007 הגיש ח"כ זבולון אורלב הצעת חוק "התקנת אמצעים למניעת נפילת ילדים מחלונות". ההצעה קבעה כי "מחזיק בדירה חייבת מיגון יתקין בכל חלון בדירה אמצעים למניעת נפילת ילדים מחלונות, לרבות סורגים, או אמצעים אחרים כפי שיקבע השר". אך ההצעה נתקלה בהתנגדות של הקואליציה ונבלמה. במסגרת הצעת החוק ההיא נמסרו נתונים המתייחסים לשנת 2002 ולפיהם 41.9 אחוזים מהפגיעות עקב נפילה היו עקב נפילה מגובה, כאשר אתר הנפילה העיקרי הוא בית המגורים.
המצב החוקי ביחס לבניית מעקה אומנם טוב יותר, שכן קיימת חובת התקנת מעקות במרפסות ובגרמי מדרגות. אך לדעת מומחים שינויים שנעשו במהלך השנים האחרונות בסעיפי החוק, הקשורים בין השאר בצורת המעקה ובגובהו, דווקא מגבירים את הסיכון לילדים ולא מפחיתים אותו. כדי להעמיק בפרטי העניין מומלץ לקרוא את דברי ארז מירב בנייר העמדה שניסח בנושא נפילות ילדים באתר "אדריכלות ובנייה בישראל".
בעיית הנפילות של ילדים מגובה אינה עומדת להיפתר מאליה והיא אף איננה מצטמצמת. כך נקבע בדו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת של 'בטרם' לשנת 2017 (עמ' 15): "שנת 2017 התאפיינה בעלייה במספר מקרי התמותה של ילדים ובני נוער עקב נפילה: 15 מקרים בהשוואה לממוצע של כשמונה מקרים לשנה בשנים 2013 2016. פילוח הנתונים לפי לאום הנפגעים מעלה כי ממצא זה מוסבר ברובו על ידי עלייה חדה במספר מקרי התמותה של ילדים ובני נוער ערבים מנפילה (תשעה מקרים בשנת 2017 לעומת ממוצע שנתי של כשלושה מקרים בשנים 2013 2016).
יעילות החקיקה
לכל המטילים ספק ביחס ליכולתה של חקיקה להתמודד עם בעיה הכרוכה בהרגלים אנושיים, ראוי לציין את התקדים של מדינת ניו-יורק לפני כארבעה עשורים. בשנת 1976 נקבע שם בחוק שישנה חובה בכל דירה בבניין רב קומות לספק אביזרים המגבילים את פתיחת החלון לדירה שבה גרים ילדים בגיל עשר ומטה. בעקבות זאת חלה ירידה של עד 95 אחוזים בפניות לבתי החולים המקומיים לטיפול עקב נפילה מחלונות.
גם ביחס לעשרות הפועלים שנופלים אל מותם בענף הבנייה דומה ששיתוק מתמשך אוחז את מערכת החוק ואין אף גורם שנושא באחריות הפלילית להפקרות המתרחשת. בדו"ח הבוחן את מניין ההרוגים בתאונות בענף הבנייה, שחלק גדול מהן נגרם על ידי נפילות מגובה רב, מדווח ארגון 'קו לעובד' על החמרה במצב. על פי הנתונים המתייחסים לחציון הראשון של שנת 2018 חלה עלייה בכ 20 אחוזים במספר ההרוגים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. עגומה במיוחד היא העובדה שעד היום לא נמצא אפילו אדם אחד שנענש במאסר ממושך על גרימת מותו של פועל, והמסר העולה מכך הוא של זילות חמורה בחיי אדם.
ישנו סיפור ידוע על כך שפעם כשילדה בת ארבע נפלה מחלון הבית קרה נס והיו לה רק שברים קלים. הלכו הוריה ושאלו את הרב שלמה זלמן אוירבך ז"ל איזה "תיקון" הם צריכים לעשות בהתאם לחטא. אמר להם: עשו סורגים לחלונות.
כשימי התשובה מאחורינו ופנינו להחלטות החדשות של השנה, זה הזמן לתיקון אישי וחברתי בנושא. הבה לא נסמוך על הנס, אלא פשוט נכיר באחריות שיש לנו כהורים וכחברה ליצירת מרחב בטוח לילדינו. אחריות דומה עלינו לגלות כלפי הפועלים העמלים בשבילנו על הפיגומים בבניית הבתים. מקרי המוות שעולים שוב ושוב בדיווחי החדשות הם קריאת השכמה למחוקקים בכנסת לפעול. הגיעה השעה לפתרון חקיקתי ברוח חוק המעקה כדי שלא נמשיך לשים דמים בבתינו.
ד"ר עדי בלכר הוא מרצה במכללה לחינוך חמדת הדרום
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
נושאים שונים חסד ואמת – עיונים במצוות קבורה לאור מלחמת התקומה | יצחק לונדין
חיים עד העולם – תחרות מאמרים תורניים – מקום ראשון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
