ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
פרשת השבוע פותחת בפסוק "אתם נצבים היום לפני ה' אלוקיכם" - רמז לכך שאנו עומדים להתייצב לדין לפני הקב"ה. ובשבוע הבא כעת הזאת בליל יום שלישי בשבוע יהיה ראש השנה יום הדין, ובשעה זו כבר יתקיים בנו תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
אתם ניצבים היום כולכם
פרשת השבוע פותחת בפסוק "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" (דברים כט, ט). היום - הכוונה לראש השנה. ביום זה הקב"ה רואה את כולם בסקירה אחת, אבל הוא דן כל אחד ואחד בנפרד. ולכאורה לשם מה צריך פעמיים? הרי הקב"ה יכול לראות את כולם כהינד עפעף, ומדוע כל באי עולם עוברים לפני כבני מרון (ר"ה ט"ז ע"א)?
אלא מרוב אהבתו אותנו הוא רואה בתחילה את כל העולם וביניהם הרוצחים והגנבים וכו', ואח"כ כשרואה את היהודי היחיד שעשה איזו עבירה קטנה הוא מיד מוחל לו.
וכל זה טוב כדי ללמד סנגוריה, אבל אדם צריך להיות טוב לא באופן יחסי לגויים, אלא עליו להיות טוב ושלם עם עצמו. ועל זה אמרו בדרך רמז "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט) - הוא נידון באופן פרטי ולא בהשוואה לאומות העולם, וזו המעלה הטובה של עם ישראל.
מחוטב עציך עד שואב מימיך
כתוב בפרשה "מחוטב עציך עד שואב מימיך" (שם פסוק י'). הפשט הוא כולם, כמו "מדן ועד באר שבע" וכמו "המולך מהודו ועד כוש". והרי הודו וכוש היו סמוכות זו לזו? אלא שאם תעשה סיבוב מהודו ועד כוש מצד ימין או שמאל, אתה מקיף את כל העולם.
תשובה מצלת מן העונש
ואומר רש"י (דברים פרק כ"ט פסוק יב), וז"ל: "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי שכששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים (בפרשת כי תבוא), חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם. אמרו, מי יכול לעמוד באלו. התחיל משה לפייסם, אתם נצבים וכו' הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו". והדבר תמוה מאוד, כיצד אומר כן מרע"ה לישראל, והרי על ידי דברים אלו ירפו ידיהם בראותם שלא נעשה עמם דבר - משל למה הדבר דומה, לאבא שראה את בנו שאכל ולא בירך ברכת המזון, ואמר האב לבנו אני ממהר לתפלה, אבל כשאחזור אעניש אותך. הילד ששמע זאת החל לבכות. אמרה לו אמו אל תבכה, הרי יודע אתה שאביך לא יעשה לך דבר. הנה כל בר דעת מבין שאמא זו זאת מקלקלת את החינוך של בעלה. כך גם משרע"ה בראותו את פחדם הנורא של ישראל מהקללות שבפרשת כי תבא, התחיל לפייסם, ולכאורה אין נכון לעשות כן. אלא הביאור הוא, שכשראה משרע"ה שהוריקו פניהם והתחילו להרהר בתשובה ונשבר לבם בקרבם באמת, אמר להם אם כך, אתם יכולים להתפייס שתשובתכם הועילה לכם ונצלתם מן העונש כי אין דבר העומד בפני התשובה, וכל הברכות יכולות לחול על ראשכם.
מעלת מי שמזכה לחייביא
כתוב בפרשה "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלוקינו וכו' שורש פורה ראש ולענה. והיה בשומעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך וכו' לא יאבה ה' סלוח לו" (דברים כט, יז - יט).
נשאלת השאלה, מיהו האדם הזה המתואר בפסוק, שה' לא סולח לו? אלא בזהר הקדוש (פרשת וירא דף קד ע"ב, וכן בתרומה דף קכט ע"א) הפליג במעלת מי ש"מזכה לחייביא" - שרואה אדם ומקרב אותו ללימוד התורה וקיום המצוות. ואם אומר די לי שאני לומד תורה ומתפלל - "שלום יהיה לי", ולא אכפת לי מהרשע, אומר לו הקב"ה יש דין ערבות, ואתה חייב להוכיח וללמד גם את האחרים, "ואהבת לרעך כמוך", וכי אתה רוצה להיות בגן עדן והאחרים בגיהנם?! ואם חושב רק על עצמו, בבחינת אני את עצמי הצלתי - לא יאבה ה' סלוח לו.
הנסתרות לה' אלוקינו
כתוב "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו" (דברים כט, כח) - נקוד על "לנו ולבנינו".
וכתוב "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דברים לא, יח).
אומרים חז"ל גם זה ברכה - הכיצד? משל למלך שבנו התנהג לא כשורה, ובא השוטר והגיש תלונה כנגד הבן והשופט קצב את עונשו, למשל שיאכל מאכל יבש מאד. צועק הבן לאביו שיעזור לו, והמלך מיד נענה לכך ומבקש מהשופט שהבן יבצע את העונש בחדר שבו המלך נמצא, ויאכל לאט לאט. והנמשל, לעיתים הקב"ה מסתיר פניו, אך הוא שומע את צעקותינו ורואה את הצרות שלנו, וכשאנו צועקים הוא כביכול שומע מיד ומציל אותנו מכל צרה ומצוקה.
חזרה תשובה
בפרשה מוזכר כמה פעמים ענין התשובה: "והשבות אל לבבך", "ושבת עד ה' אלוקיך", "ושב ה' אלוקיך את שבותך", "ומל ה' אלוקיך את לבבך".
את השלב הראשון של החזרה בתשובה ניתן לעשות בקלות על ידי אמירה "חטאתי עויתי פשעתי", אבל כתב הרמב"ם (פ"ב מהל' תשובה ה"ב) שהחזרה בתשובה היא עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" - ומי יכול להגיע לדרגה זו?
אלא שהאדם מתחיל, ומבקש שה' יסייע בעדו - "ה' יגמור בעדי", ולכן כתוב "ושב ה' אלוקיך את שבותך".
ובחרת בחיים
כתוב בפרשה (דברים ל, יט) "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך ברכה וקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".
ואומר רש"י:
"העידותי בכם היום את השמים וגו' א"ל הקב"ה לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מדתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם כענין שנאמר (קהלת א) וזרח השמש ובא השמש. הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם שמא שינתה מדתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה, או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים. ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות לא שינו את מדתם, אתם שאם זכיתם תקבלו שכר, ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה".
ועוד אומר רש"י:
" ובחרת בחיים - אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך ועל זה נאמר (תהלים טז) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך".
משל לאדם שאמר לבנו יש לי בקופסא מספר פתקים, ובכל אחד מהפתקים כתוב סוג אחר של ממתק, והוא מכוון את ידו של בנו לדבר הטוב ביותר. אומר דוד המלך ע"ה "אתה תומיך גורלי", אתה תקח את הגורל שלי לכיוון הטוב ביותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
