ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת שולמית
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכט' חשוון תשע"ט
א. בראשית כה' – ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק.. ויאמר ד' לה.. ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר.. ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי. ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה. ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב. ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה. רמב"ן - ולכך חזר והשלים אברהם הוליד את יצחק, לומר כי הוא לבדו תולדותיו וכאלו לא הוליד אחר יחשב, כמו שנאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע. ולכך אמר למעלה.. אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם, לכבוד יצחק לומר שאין אלו תולדות היחס לאברהם רק הם בני האמה.. ר' חיים פלטיאל - למעלה כתיב אשר ילדה הגר. ישמעאל תולה הלידה באימו כדאמ' ביבמות בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה..
ב. יבמות כג. - א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי, אמר קרא, כי יסיר את בנך מאחרי, בנך מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה. רמב"ם יבום וחליצה א' ד' - אבל בנו מן השפחה ומן הנכרית אינו פוטר שזרע הבא מן השפחה עבדים והבא מן הגויה גוים וכאילו אינם.. דברים ז' - ..לא תכרת להם ברית ולא תחנם. ולא תתחתן בם.. כי יסיר את בנך מאחרי.. כי עם קדוש אתה לד' אלוקיך בך בחר ד' אלוקיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה. רש"י - בנו של גוי כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי. למדנו שבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, אבל בן בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה, שהרי לא נאמר על בתו.. כי תסיר את בנך..
ג. בראשית כו' - ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ד'. ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד.. ויקנאו אתו פלשתים. וכל הבארת.. סתמום פלשתים וימלאום עפר. ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד.. ואבימלך הלך אליו מגרר.. ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם. ויאמרו ראו ראינו כי היה ד' עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך.
ד. בראשית כה' - ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו.. רש"י - בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו. בראשית כז' - ויאמר יעקב.. אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה. ותאמר לו אמו עלי קללתך בני.. כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד.. ואת אחיך תעבד..
ה. אורות התחיה כא' - "הלא אח עשו ליעקב - ואוהב את יעקב", שהיא תשובה נצחית מספקת לכל תאנתם של מתאוננים קטני אמנה, האומרים בכל דור ודור, וביותר בדור התגלות אור ישועה: "במה אהבתנו"? ובאמת, "אהבת עולם ואהבה רבה אהבתנו ד' אלוקינו.." וחותם: "הבוחר בעמו ישראל באהבה", להיות הקדמה ליחוד ד' ב"שמע ישראל" ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", הנאמר בחשאי. ואע"פ שהגלוי סותר זה לפעמים אין בכך כלום, כי האמת הברורה הוא מאמר השבטים כולם: "כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד"..
ו. אורות ישראל ח' ה' - רחבות הלב, שבאה לפעמים להכניס את העולם כולו, כל האנושיות כולה, בכלל החבה המיוחדה המתגלה לישראל, היא צריכה בדיקה. כשההכרה של הקודש המצוין אשר לסגולת ישראל עומדת בצביונו, ומתוך בהירותו מתפשטת החבה והאהבה בעין טובה על כל גוי ואדם יחד, זוהי מדתו של אברהם אבינו, אב המון גויים, "ונברכו בך כל משפחות האדמה – ובזרעך". אבל יש שיסוד התרחבותה של חבה זו באה מתוך כהות הרגש והאפלת אור הקדש של הכרת הסגולה הישראלית העליונה, ואז היא ארסית, ותוכן פעולתה הוא מלא הירוס נורא, שצריך להתרחק ממנו כמפני שור המועד, "ושאיה יוכת שער", "לדידי חזי ליה ומנגח כתורא".
ז. מלאכי א' – ..ואהב את יעקב. רש"י - לתת לו את ארץ חמדה צבי צבאות גוים.. ירמיה ג' - ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים.. מצודת דוד - כולם משתוקקים ומתאוים לה ומפארים אותה על כי הוא מקום השראת השכינה והוא מבוא גדול לירוא את ה' להיות כמלאכי מעלה. מלבי"ם - שצבי הוא היופי מפני חוזק הדבר וקיומו ומשתתף עם מצב.. וכן עם נחלה מקושר מושג הקיום לדור דורים.. אגרת תקמא' – הלאומיות הכפרנית.. כופרת בעיקר ופשוט שכיון שבטל העיקר בטלה הטפלה, "שורשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה" (ישעיהו ה')..
ח. בראשית כז' - ..ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד'. ויתן לך האלוקים.. בראשית כח' – וא-ל ש-די יברך אתך ויפרך וירבך.. ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלוקים לאברהם.
ט. אוה"ק ג' התעלות העולם לב' - אותו הרוח המחיה את החיים החברותיים צריך שיהיה בעצמו לקוח מאצילות הרוח העליון של החיים העליונים, החיים הקדושים השמימיים, חיי החכמה, חיי העדן הקדוש של נועם ד'. וממילא הוא מוכן להיות עושה בחיים החברותיים מעין דוגמתו, מעין דוגמא של מעלה, להשכין את שלום המרומים בארץ, ושכינה בתחתונים. זאת היא המגמה היסודית של נשמת ישראל, לחיות חיים אלוקיים במובן החברותי, כמו שהחיים הללו הנם מצויים למעלה מן החברה, וכמו שהם נסקרים במשאת נפשם של יחידי סגולה המקודשים. נחלת ישראל היסודית היא מתנה זו, שהחיים החברותיים שלהם היא דוגמא של מעלה, מלכות בית דוד היא דוגמת מלכות שמים העליונה, והסגולות השמימיות גנוזות בה, והן מוכרחות לצאת לאור בכל מילואם, במילוי המלכותי, בהתכוננות כסא ד' על מכונו, על כסא דוד ועל ממלכתו, להכין אותה ולסעדה. והמשיחיות בעצמותה סגולת ישראל היא, סגולת האומה, שהיא צריכה להתפתח בקרבה, ומוכרחה להגאל ממציריה וכל המציקים לה, השושנה העליונה צריכה שיפנו מכל צדדיה הקוצים והחוחים העוקצים אותה, ותתיחד עם דודה באהבה, מלכות שמים ומלכות הארץ בחטיבה אחת, האידיאל החברותי והאידיאל הרוחני המרומם הגדול מעל כל חיי חברה וקיבוץ, החובק במתי שחקים בגדלו ותעצומות הפשטתו, המלא הוד נצח נצחים, מתאחדים ומתמזגים יחד. ד' אחד ושמו אחד.
חפש במאגר הידע
אורות לדרך - השיעור היומי
פרשת השבוע
חוברות רוח ירושלמית
מועדי ישראל
ארץ ישראל
הצטרף לרשימת התפוצה
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו וקבל את השיעור השבועי והחוברות החדשיות לדוא"ל
הזן את כתובת הדוא"ל שלך
תגיות נושאי השיעורים
מנהיגות (27) קריעת ים סוף (2) חירות (5) פרשת שמות (1) גבורה יהודית (4) נשיות (17) רוח וחומר (7) שבעת המינים (1) אהבה (13) ארץ ישראל (56) אהבת גוים (2) משפט (5) אנשי מעשה (5) חלומות גאולה (2) שם ד' (1)
מלכות בית דוד (5) חצות (1) שכינה (8) דבקות במטרה (1) בית המקדש (31) דמיון (3) תורה (20) תפילה (4) כיבוד אב ואם (1) אהבה עצמית (1) הלכה (1) נבואה (3) רוב ומיעוט (1) יום העצמאות (2) אמונה (35)
מלחמה (17) מגילת אסתר (3) פורים (11) אושר (2) משיח (9) קטורת (3) לבוש (2) כלל ישראל (9) מצוות (3) אמנות (1) יופי (2) ברכה (5) סבלנות (3) דעת (2) קרבנות (4)
זוגיות (6) ברית (8) גאוה (12) אוכל כשר (2) נפילות (1) מקוה (1) התחדשות (4) אתערותא דלתתא (1) פסח (7) א' ניסן (1) שבת הגדול (1) דבקות (6) העלאת ניצוצות (3) עם ישראל (16) ספירת העומר (1)
יום הכפורים (4) שינה (1) תפילת הדרך (2) קדושה (7) כתובת קעקע (1) חופש דעות (3) חינוך (3) מועדי ישראל (1) מסירות נפש (1) שמיטה (1) ריבית (1) הברית החדשה (1) התענגות על ד' (1) ילדים (2) מציאת חן (1)
ברכת כהנים (2) מגילת רות (3) הפרשת חלה (1) חטא המרגלים (2) להיות מציאותי (1) ברית מלח (1) נצרות (2) כהנים (7) כעס (1) מחלוקת (1) מידתיות (1) לימוד זכות (1) תרבות מערבית (1) קנאות (1) שלום (3)
חיים (2) אוניברסליות (4) מוסר צה"ל (2) גיוס בנות (1) הצלת הציונות החילונית (1) התרת נדרים (1) ניקוי טראומות (1) הטוב והרע (1) כוזרי (14) תורה שבכתב ושבע"פ (10) לימוד אמונה (8) קריאת שם (1) תרגום (1) ההורג בשגגה (1) קדושת המלאכה (1)
ירדן (1) יריחו (1) ערבים (1) חרמון (1) אהבת ד' (2) משה רבינו (1) אהבת ישראל (1) שמע ישראל (1) קשה עורף (2) תפילין (1) כיבוש הארץ (1) נשמה (1) עבודה מאהבה (2) הר עיבל (1) שמחה (2)
ישרות (1) ראיה (3) התבודדות (1) אליהו הנביא (2) כנס רוח ירושלמית (1) החזון החדש (1) יצר הרע (2) תשובה (6) זמן (1) תודה (3) יציבות (1) קיבוץ גלויות (2) לימוד פנימיות (3) ראש השנה (4) שופר (4)
הקהל (1) סוכות (9) ערבה (2) רוח צפונית (1) שמחת תורה (1) ראש חודש (2) שבת (2) דיבור (2) ציות או יזמה (1) אחדות (5) קשת בענן (1) כסף (1) ברית מילה (1) מצוות התלויות בארץ (1) שכם (1)
מחשבה (2) הכנסת אורחים (1) צחוק (1) באר שבע (1) צדיקים (2) ניחוש (1) אמהות (5) רוח הקודש (3) רצון (2) מתנות (1) מיתוק הדין (1) יעקב ועשו (1) ראובן (1) כבוד ישראל (1) גיד הנשה (1)
קדושת הטבע (1) דין ורחמים (1) קול דודי דופק (1) נדב ואביהוא (1) נוער (1) פנחס ואליהו (1) חוסן נפשי (1) בחירה חופשית (1) בטחון והשתדלות (1) חשמונאים (1) חנוכה (5) הדור (3) נגלה ונסתר (1) ריכוז (1) גאולה (15)
השבטים (1) רחל אימנו (1) השגחה (1) התעלות העולם (1) מרים (1) דילוג רוחני (1) אזרחות ותושבות (1) גר תושב (1) הצהרת בלפור (1) חופש (1) אכילה (1) מצה (1) מקדש (2) פרישות (1) תרומות ומעשרות (1)
הכללה (2) ירושלים (6) שבועות (1) אצילות (1) גדלות (1) עזות דקדושה (1) גמרא (1) כח הפה (1) ליברליות (1) תוכחה (1) לימוד תורה (1) אקלים רוחני (1) טיול בארץ ישראל (1) בינה (1) שלוח הקן (1)
עליונות ישראלית (1) שילוב הוי"ה ואדנות (1) תפארת ומלכות (1) דתי אש (1) חסד וגבורה (1) הושענה רבה (1) צמצום (1) בינה ומלכות (1) חברון (2) מהפכה (1) בית אל (1) לוז (1) כבוד האשה (1) התקדמות (1) מנוחה (1)
עומס (1) קשב וריכוז (1) רומי (1) משברים (1) סליחה (1) התמודדות (1) כאפרים וכמנשה (1) פעמון (1) שבעים לשון (1) מכת דבר (1) בכור (1) שירת הים (1) בינת הלב (1) כח רצון (1) נעשה ונשמע (1)
מילי דשטותא (1) אמת ויציב (1) גאוה לאומית (2) משכן (1) סמיכה (1) רב ותלמידים (1) התלהבות (1) עבודת השם (1) ארבעה כוסות (1) זקנים וצעירים (1) מדינת ישראל (6) סיבוכי החיים (1) קרבן הנשיאים (1) מנורת הזהב (1) תרבות יהודית ישראלית (2)
חנופה (1) פרה אדומה (1) פריה ורביה (2) חוצפה (1) אילימה (1) סוד הנסירה (1) גוף ישראלי (1) תורה ומדינה (1) יום האהבה (1) רבי עקיבא (1) יובל (1) ניגון (1) האמונה באדם (1) תשובת הדור (1) בנים ממשיכים (1)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
