ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שולמית בת צביה
מורה יקר! האם כשכתבת עשרות תעודות הערכה לתלמידך חשבת לכתוב תעודת הערכה לעצמך? סוג של חשבון נפש אישי לראות מה אצלך ניתן לשפר, וכיצד תוכל להפוך למחנך או מורה טוב יותר? כי בסופו של דבר חינוך אמיתי מתחיל ונגמר בעבודת המידות של המחנך.
הרי לך כמה נקודות למחשבה...
דרך ארץ. האם אתה מקפיד להעיר לתלמידך באופן אישי ובארבע עיניים, ולא לפגוע בו ולהלבין את פניו בפני כל חבריו לכיתה?
אם כן, הנך ראוי לשבח. אם לא הזכר לעצמך שמאמר חז"ל "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" תקף גם ביחס לתלמידיך, גם כשמדובר בילדים קטנים.
מידות. הצלחת להתגבר על כעסך ולא להעניש את תלמידך מתוך סערת רגשות או לשפוט אותו במשפט שדה ולגזור את דינו ב'שליפה מהמותן'?
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
42 - מהישרדות להגשמה עצמית
43 - תעודת הערכה למחנך
44 - תלמידים יקרים, ההפסד כולו שלהם!
טען עוד
איחורים וחיסורים. הקפדת במחצית זו להגיע בזמן לשיעור כפי שאתה דורש מתלמידך, ולא הרשית לעצמך לאחר או לוותר על שעת לימוד ולהמיר אותה ב'שיעור חופשי'?
אם הקפדת בזה, מגיע לך צל"ש. אחרת, עליך לבקש את סליחתם של התלמידים על שגזלת את זמנם ואת סליחת הוריהם שגזלת מכספם.
עין טובה. האם התמקדת במידות הטובות של תלמידך, הבדלת בין התנהגותו לבין אישיותו, פרגנת לו בציון טוב על המאמץ שלו ולא התקמצנת כי מבחן אחד הוא לא ביצע או באחד מהם לא קיבל ציון גבוה?
אם נהגת כך, אשריך שאתה מתלמידיו של אברהם אבינו. אם לא, החלף בית מדרש, כי את לימודי ההוראה כנראה למדת בבית מדרשו של בלעם הרשע.
לשון הרע. האם אתה מקפיד לא לספר לשון הרע על תלמידך בחדר המורים בפני מי שהמידע לא רלוונטי לו, גם אם כל מילה שלך נכונה?
אם עשית זאת, יישר כוחך. במידה ולא, ארגן לימוד יומי בספר 'חפץ חיים' באחת ההפסקות בחדר המורים, בו תִלמד ותלמד מורים נוספים שאין היתר לספר לשון הרע גם כשמדובר בתלמידים למרות שהם ילדים קטנים.
סבלנות. האם זכרת שחינוך הוא תהליך ארוך ושינוי לא נעשה בין רגע גם אצל תלמידים, ולא הענשת את תלמידך כי הוא לא השתנה תוך יומיים בלבד אחרי ששוחחת איתו?
במידה וכן, אתה מצטיין ובעז"ה תוכל להשפיע לטובה על עיצוב נפשם של תלמידיך. אחרת, אתה תייצר תסכול רב אצלך ואצל תלמידיך ותרבה להענישם.
משמעת. טובתו של תלמידך היתה חשובה לך וביקשת לחזק אצלו משמעת עצמית ולא פעלת מתוך נגיעות אישיות וצורך בציות מיידי 'כאן ועכשיו'?
אם כן, כנראה שטובת תלמידך חשובה לך. אחרת, לפני שאתה דורש זאת מתלמידיך למד לפעול מתוך שליטה פנימית, לדחות סיפוקים ולא לצאת מהר מהכלים.
ביקורת. כשכתבת הערות בתעודה של תלמידך, האם חשבת פעמיים לפני שאתה מנסח אותן, וידאת שאתה לא פוגע או משפיל אותו, ולא 'עקצת' אותו בניסוח של מכלל הן אתה שומע לאו, כדוגמת 'כשאתה רוצה אתה מצליח..." ופגעת בסיכויי קבלתו למוסד לימודים אחר?
אם פעלת כך, כל הכבוד לך. אחרת, חדד לעצמך מהו כוחן של מילים פוגעות ועוצמת השפעתן למשך שנים רבות, בפרט כשהן כתובות וחרוטות על לוח ליבו של תלמידך, ו'סוף מעשה במחשבה תחילה'.
עידוד. החמאת לתלמידך מכל הלב במילים פשוטות וכנות מידי יום, חיזקת התנהגות טובה במילים חמות שאמרת לו או שכתבת בתעודה בלי תוספת של 'אבל...' וגם לא ייאשת אותו כשסיימת את דברי השבח במילים המחייבות 'המשך כך!'?
אם כך נהגת, אתה מחנך אמיתי שמבין מהו ליבו של תהליך החינוך ויודע ליישמו. אחרת, אתה אולי יודע לצטט ולהגדיר 'חינוך' מהו, אך נותר לך עדיין להשיבו אל לבבך.
שקידה. האם השקעת מאמץ וסללת לתלמידך דרך חינוכית המותאמת ליכולותיו וכשרונותיו והמביאה לידי ביטוי את ייחודיותו ללא השוואתו לאחרים, ולא בחרת בדרך הקלה והנוחה לך בהדביקך עליו תווית, הכנסתו למסגרת מרובעת או לתוך הגדרה כזו או אחרת ובכך לברוח מהאחריות שלך?
אם לא ויתרת לעצמך, ירבו כמותך בישראל. אחרת, תתקשה לתת דוגמא אישית לתלמידיך כיצד להתמודד עם אתגרים, לבחור בדרך הנכונה ולא לברוח לדרך הקלה והמפתה.
מורה יקר! כיצד אפוא נראית תעודת ההערכה האישית שלך?
אם ענית בחיוב על מרבית השאלות, אתה ראוי לשבח. עבודתך עבודת קודש, ואין ספק שתלמידיך זכו במחנך אמיתי. אחרת, אתה עסוק יותר ב'מערכת' ופחות ב'חינוך', וכנראה שתפקיד ה'מחנך' לא ממש מתאים לך. עשה טובה גדולה לתלמידיך, קח פסק זמן ותקן את מידותיך לפני שאתה פורט על מיתרי נפשם היקרה והעדינה.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
