ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- בינה לעתים
- כרך א'
מבוא מתודולוגי
עיקרי הגישה שבספר "בינה לעיתים".
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חידושו של חיבור זה אינו נעוץ בעובדות ההיסטוריות שהוא מביא, אלא דווקא בפרשנות לעובדות הללו. יש בפרשנות זו כדי לתרום תרומה לא מבוטלת לדיון הציבורי בנושא הזהות היהודית, ההולכת ומתגבשת בדורנו במדינת ישראל. זהות בעלת שורשים היסטוריים עמוקים, יותר מאשר לכל אומה ולשון אחרים על פני האדמה. לפיכך, יש חשיבות גם לדיונים האקטואליים, העולים מדי פעם מבין שורות הדיון ההיסטורי, דיונים המחברים את נושא החיבור - היסטוריה יהודית עם מטרתו, הפונה אל העתיד - זהות יהודית.
היסטוריה תרבותית
ההיסטוריה הינה שדה הריאליזציה של ערכי התרבות החומרית והרוחנית, שהאדם חושף, תוך כדי פגישתו עם העולם הסובב לו ועם נבכי נפשו, במימד הזמן.
ישנן דרכים רבות לתפישה היסטורית ולכתיבת היסטוריה: יש המתמקדים בתולדות הדתות והפולחנים, אחרים מתמקדים בהיסטוריה הפוליטית - שושלות המלכים, מלחמותיהם וכיבושיהם, מימי מרקס החלו להתמקד גם בהיסטוריה כלכלית וחברתית ויש אף חוקרים בדורנו המתמקדים בהיסטוריה המשפטית.
התפישה ההיסטורית של חיבור זה הינה, תפישת ההיסטוריה כגילוי התרבות האנושית, על כל המשתמע מכך. לפיכך נעשה מאמץ רב לרדת לשורשי הדברים ולעומקם של מושגי היסוד, המהווים יסוד מוסד לכל תרבות אנושית, מושגים כמו חומר ורוח, גוף ונפש, זמן ומרחב, צדק ועוול, הכרח ורצון, מוסר ודת וכו'. מושגי יסוד אלה, כפי שהם מתפרשים בכל תרבות ותרבות, הם שמעצבים בסופו של דבר את המוסדות השלטוניים, את מערכת המשפט והחוק, את אופי הפולחן הדתי ואת התפישות האסטתיות ואף הטכנולוגיות. לפיכך, החיבור נפתח בתיאור היווצרות התרבות האנושית, תוך עמידה על היסודות המשותפים לכל התרבויות.
וכשם שההיסטוריה היא שדה הגילוי של ערכי התרבות האנושית במימד הזמן, כך בייחוד ההיסטוריה היהודית היא שדה הגילוי של ערכי התרבות היהודית במימד הזמן.
לפיכך, בניגוד לספרי היסטוריה אחרים, הושם דגש רב על התקופה שטרם הכיבוש וההתנחלות של עם ישראל בארץ כנען, תוך כדי עמידה על ערכי היסוד של התרבות היהודית, שהתגבשו באותה תקופה, על ידי האבות ואחריהם משה ודור יוצאי מצרים מקבלי התורה, שחשפו את הערכים הללו תוך כדי מפגש ייחודי בהיסטוריה האנושית, עם ההתגלות האלוקית, אם בהתגלות הפרטית לאבות ולמשה ואם בהתגלות הכללית לכל בני ישראל במתן תורה ונסי המדבר.
דגש רב הושם גם על בירור נקודות המפגש והמאבק התרבותי, בין התרבות היהודית לתרבויות שונות, שהתקיימו לאורך ההיסטוריה היהודית, ועל התוצאות החיוביות - השפעה וקבלה והשליליות - עבודה-זרה, התבוללות וטמיעה, של המאבקים הללו. כך במפגש בין התרבות היהודית ההולכת ומתגבשת ובין התרבות המצרית האדירה ואחר כך התרבות הכנענית, בתקופת גלות מצרים ובתקופת הכיבוש וההתנחלות, וכך במפגש בין התרבות היהודית בתקופת בית שני ובין התרבות ההלניסטית ולאחריה התרבות היוונית-רומית.
באופן זה הובהר, מניע ההישרדות כמניע הראשי בתרבות המסופטומית-אלילית, לעומת המניע המוסרי כמניע הראשי בתרבות העברית, וכפועל יוצא מהבחנה זו, תפישת האלוהות בתרבות המסופטומית-אלילית כשליט, שיש לרצותו כדי להישרד, לבין תפישת האלוהות העברית כשופט התובע תביעות מוסריות מבני האדם.
ובאופן זה הובהר, מעמד הטבע בתרבות היוונית, כמקור המחשבה - חשיבה אנליטית מנתחת לגורמים, בהשפעת הריבוי שבטבע, מקור המוסר - אין אוטונומיה מוסרית לאדם, לכל היותר אי ידיעה ומקור האסתטיקה והסגידה לגוף. לעומת מעמד ההתגלות בתרבות היהודית, כמקור המחשבה - חשיבה סינטתית - אחדותית - מונותיאיסטית, מקור המוסר - ציווי אלוקי הפונה לבחירה החופשית של האדם, היכול גם לשוב בתשובה ומקור הייעוד והחזון בהיסטוריה.
על פי הבחנה זו, מודגשת החשיבות העצומה של התורה ויחס עם ישראל אליה, בהתגבשות התרבות היהודית לאורך ההיסטוריה, בעיקר בצמתי התמורה של העם היהודי, כמו בתקופה של גלות בבל וראשית שיבת ציון - בה עובר העם היהודי מממלכה לקהילה ובהתאם למעבר זה קיימת פריחה של אנשי הרוח וחכמי התורה, מתחזק הקשר בין הפרט ובין המצוות, תודות למפעל החקיקה של עזרא ואנשי כנסת הגדולה, שבתקנותיהם עיצבו למעשה את יומו וזמנו של הפרט, סביב הקשר לתורה. וכמו בתקופה שאחרי כישלון מרד בר כוכבא - בה נעשה מפעל העריכה של התורה שבעל פה, שמהוה למעשה מאז, מולדת מיטלטלת, הטומנת בחובה את אוצרותיה של המולדת הטבעית: תבונה ורגש, מוסר ומשפט, נופים ופולחן, מתבטלת הסמיכה של החכמים ועולים לגדולה מרכזי תורה רחוקים ממקום הסמיכה, שחשיבותם לא מצד מקומם הגיאוגרפי, אלא רק מצד עצמתם הרוחנית, כמו ישיבות בבל, ומתבלט הערך הלימודי של התורה בנוסף לערך המשפטי-מעשי.
העם היהודי מגלה את האמת הקיימת כבר, שניתנה לו בתורה בתהליך של למידה ישירה מתוכה או על ידי ההתנסות בעולם במשך הדורות. השיא בהבנה עיונית וניסיונית גם יחד - חזרה בתשובה, גילוי מחדש את המאור שבתורה עד כדי כך שהוא נעשה ליסוד החיים והקיום בכל תחומיהם. לכן, משמעותה של הגלות, אחד המאורעות ההיסטוריים הכבירים בחיי עמנו, אף היא קשורה לגילוי האמת, מפני שהיא עונש, ותכליתה - תשובה. מה שאחרים מכנים שלבים היסטוריים ובכך די להם כדי לאפיין תקופה או מאורע, ביהדות מקבל משמעות מוסרית הקשורה במישרין אל היסוד הראשי בקיום העם - קבלת התורה. אכן, בכל אחד מן השלבים ההיסטוריים בתולדות העם היהודי יש התקדמות ופירושה: למידה של הכתוב בתורה.
חז"ל כהיסטוריוסופים
ענין מתודולוגי נוסף הוא מקורות ההשראה של הפרשנות ההיסטורית. הפרשנות ההיסטורית יכולה להתמקד בפרשנות האירוע הבודד או סדרה מצומצמת של אירועים, על ידי בחינת הגורמים שהביאו לארוע ונתינת משקל לכל גורם וגורם, ועל ידי בחינת ההשלכות ההיסטוריות של האירוע, זוהי עבודתו של ההיסטוריון. אך הפרשנות ההיסטורית יכולה להקיף תהליכים היסטוריים ותרבותיים חובקי תקופות ועדנים, על ידי התחקות אחר חוקיות היסטורית, וזוהי עבודתו של ההיסטוריוסוף. הפרשנות בחיבור זה נוטה לפרשנות המקיפה יותר המחפשת את החוקיות ההיסטורית, אך אין היא מתעלמת מן האירועים הבודדים ומיחסם לתהליכים המקיפים יותר.
מקורות ההשראה לפרשנות המקיפה ולפרשנות הממוקדת, לקוחים על פי רוב ממדרשי חז"ל ומהבחנתם ההיסטוריוסופית הייחודית של חז"ל. גם דברי חז"ל עצמם צריכים פרשנות, וכך לעתים בהסבר היסטורי הלקוח ממדרש חז"לי טמון גם פרוש חדש למדרש חז"ל עצמו.
כך ניתנת המסגרת הכללית להיסטוריה היהודית על פי מדרש חז"ל, האומר שששת אלפים שנה העולם הוי. אלפיים שנות תוהו, אלפיים שנות תורה ואלפיים שנות משיח. וכך מתפרש הביטוי ממדרש חז"ל "אלפיים שנות תוהו", כאלפיים שנות תהייה על קנקנו של העולם וחיפוש האנושות אחר האמת והקדושה.
באותו אופן ניתן ההסבר לירידת השושלת החשמונאית, בהשראת דברי הרמב"ן, המבקר את החשמונאים על כך שאיחדו שלא בצדק את מוסד הכהונה הגדולה עם מוסד המלוכה, במקום להעמיד מלך מזרע בית דוד, ובתור זרעם של אהרון להסתפק בכהונה גדולה בלבד.
באופן דומה ניתן ההסבר לחורבן בית-המקדש השני, בהשראת מדרש חז"ל, האומר שלא חרב הבית השני, אלא בגלל שנאת חינם, והפרשנות הניתנת לכך היא, מגמת הפיצול הפוליטי והרוחני, שהיה קיים ערב החורבן, לפיה כל כת מושכת לכיוון פוליטי ורוחני שונה ונלחמת בחברתה, במקום לאחד את הכוחות סביב המטרות המשותפות והחשובות יותר.
סימבוליקה-היסטורית-חז"לית
כל פרשנות היסטוריוסופית, נעזרת בסמלים לשם הבהרה של רעיונות פילוסופיים מופשטים. במקרים רבים הסמלים לקוחים מתוך המיתולוגיה היוונית או מתוך מיתולוגיה אחרת. הסמלים בפרשנויות ההיסטוריוסופיות בחיבור זה לקוחים על פי רוב, מסמלים חז"ליים. כך הייחודיות ההיסטורית של כל אב ואב משלושת האבות מוסברת על פי מדרש חז"ל המדבר על הקשר של האבות עם הקב"ה, האומר שאברהם קראו הר, יצחק קראו שדה ויעקב קראו בית.
באותו אופן מוסברים ההבדלים שבין משה ויהושע, על פי המדרש, האומר שפני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה, באופן שמשה עוסק בכללים ובעקרונות היסוד ויהושע עוסק בפרטים וביישומן המעשי של עקרונות היסוד.
באופן דומה מסמלת עובדת המשכן הנודד בתקופת השופטים לעומת המקדש הקבוע בתקופת דוד ושלמה, את הפיצול הפוליטי, המבוכה הרוחנית וההגמוניה השבטית המתחלפת, שבתקופת השופטים, לעומת אחדות השבטים הפוליטית והרוחנית, סביב הבירה ירושלים וסביב עבודת ה' במקדש ירושלים (אותה ירושלים שקשורה למסורת האבות המשותפת), שבתקופת דוד ושלמה.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

מאמרים נוספים בארץ אגדה צרעת דויד - ומלחמתו באדום
בתלמוד הבבלי מסופר שדויד הצטרע ששה חודשים והסנהדרין פירשו ממנו. מדובר בצרעת סמלית והבבלי מרומז לשיטה בירושלמי שדויד נלחם באדום בניגוד לדעת הסנהדרין. הרמב"ן פסק כשיטה זו, אך הרמב"ם דחה אותה.

ויצא זריזות, התחדשות וקידוש השם בעולם
שיחת מוצ"ש פרשת ויצא
השיעור עוסק בחשיבות גיוס כל כוחות הנפש להתגברות על קשיים רוחניים, תוך לימוד ממידת הזריזות וההתחדשות התמידית של הנמלה על פי תורת הרב חרל"פ. בהמשך, השיעור מציג את משנתו של הרב צבי יהודה קוק על הערך העליון של קידוש השם הלאומי, ומסביר מדוע תלות במיעוט נוכרי בהנהגת המדינה מהווה פגיעה בכבוד ישראל ובמלכות השם.

מדינה וממשלה קידוש השם או ממשלת מיעוט? למה הרב צבי יהודה זעק?
מתוך שיחת מוצ"ש פרשת ויצא
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א בהתייחסות לסוגיה הפוליטית של בחירת בעלי תפקידים והקמת ממשלה בישראל בהישענות על מיעוטים, מתוך נקודת מבט תורנית והיסטורית. הרב מביא את דבריו של הרב צבי יהודה הכהן קוק מתקופת ממשלת המיעוט שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ומסביר את תפיסתו שלפיה שלטון יהודי עצמאי שאינו תלוי באחרים הוא יסוד מרכזי בקידוש השם ובכבוד ישראל.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.










