ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
שמחת אדר א' שכזו היא מצומקת למדי, בודאי ביחס לעוצמה האדירה של ימי הפורים ה'אמיתיים' באדר השני שמרימים אותנו גבוה גבוה, אך גם ביחס לתוכן היום עצמו.
בהשקפה ראשונית, תופעת כפל האדרים, אדר ראשון ואדר שני, נראית סוג של תיקון מתמטי לסנכרון שנת החמה (365 ימים) ושנת הלבנה (כ-355 ימים), אשר מכריחים את לוח השנה העברי להתעבר. העיבור מתבצע על פי בית-דין בזמן המקדש או כפי שקורה בזמננו כשלצערנו אין סנהדרין - על פי לוח השנה העברי המוכר לנו ומחזור העיבור של האמורא הלל נשיאה.
אך לא היא. אין מדובר רק בתיקון חשבוני ולדבר משמעות עמוקה. מלאכת העיבור היא כוח מיוחד לישראל לחבר בין תקופות מחזור הטבע, המושפע משנת החמה, לבין מועדי ה' הנקבעים בתאריכי החודש הירחי (אין לשון חידוש נופל אלא על לבנה המתחדשת. רש"י סנהדרין יג: ). החלטת בית הדין בקידוש החודשים ובעיבור השנים יוצקות אל הזמנים תוקף של קדושה כאשר השיקול המרכזי במלאכת העיבור הינו לכוין היטב את חודש ניסן למועד האביב, בו יצאנו ממצרים מבית עבדים כפי שצותה אותנו התורה "שמור את חודש האביב" (דברים טז).
זהו יסוד גדול בכח תורת ישראל להופיע בעולם לעיני הגויים. יסוד זה מהווה מימד חשוב של גאולת ישראל והתלמוד במסכת כתובות (קיב.) מתאר עד כמה שמח רבי אלעזר כאשר הושיבו אותו בסוד העיבור וראה בכך חשיבות דומה לעליה לארץ ישראל ולחידוש הסמיכה.
השפעה זו של ניסן על אדר משמעותית גם מבחינה רוחנית, כדברי התלמוד (מגילה ו: ) המסביר את ההעדפה להמתין עם פורים עד אדר השני בצורך לסמוך גאולה קטנה (פורים) לגאולה גדולה (פסח). אם כך, יש לניסן השפעה רחבה על אדר: גם עצם העיבור ופיצול האדרים, וגם סמיכת חג הפורים אליו בחודש אדר השני דוקא. ולדעת רש"י שמחת חודש אדר היא אכן גם על פסח המתקרב - "משנכנס אדר - ימי נסים היו לישראל פורים ופסח." (רש"י תענית כט.)
המקום שנותר לאדר הראשון בתהליך הזה נתון במחלוקת ראשונים היות ויש שתי גישות להבנת המשנה במסכת מגילה המתייחסת לעיבור השנה בהקשר מצוות הפורים.
"קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר שני. אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים" (פרק א, משנה ד)
משנה זו מתארת מצב בו כבר קראו את המגילה באדר אך לאחר הפורים התעברה השנה, והתברר אדר זה היה רק אדר הראשון לפני אדר נוסף שיבוא אחריו. במצב זה חג הפורים יחול מחדש באדר השני לכל המשמעויות הנלוות כארבע מצוות היום ואף קריאת סדר הפרשיות, כשיטת רבן שמעון בן גמליאל שם בגמרא.
אך נחלקו הראשונים אם נותרה לאדר הראשון משמעות היות והמשנה ציינה רק את מצוות קריאת המגילה ומתנות לאביונים כהבדל מעשי במצב שנוצר.
לשיטת הרא"ש והתוספות אין לאדר הראשון כמעט משמעות מעשית והמשנה דברה על מצב של דיעבד בו חשב הציבור כי השנה תהיה פשוטה (לא מעוברת) ובגלל זה חגג את הפורים, אך משנוצר האדר השני – פקעה כל זיקה בין ימי השמחה לבין האדר הראשון.
אך לשיטת הרי"ף הכלל של המשנה מדבר גם על מצב בו ידוע לנו מראש (בודאי במצבנו היום כאשר אנו מתנהלים על פי הלוח) כי אחרי האדר הראשון יהיה אדר נוסף ולדעתו חובה לקיים את פורים הקטן במשתה ושמחה. היו שאף הפליגו לשיטה זו לחייב במשלוח מנות בפורים קטן (כתב סופר עה"ת) ולהימנע ממלאכה (אבודרהם), ומעניין כי דווקא על אחד מבעלי התוספות, רבי יחיאל מפריז, מעידים כי נהג בפורים קטן להרבות בסעודה ולהזמין אורחים (שערי תשובה).
להלכה, לא הוכרע לגמרי בין הדעות אשר הובאו שתיהן בשו"ע (סי' תרצז), והרמ"א כתב 'שירבה קצת בסעודה'.
הסיבה לכך שלאדר הראשון נותרה משמעות נעוצה בדברי הבית יוסף (שם) שהסביר כי בכל מקרה אין לומר תחנון ביום זה וכינה ימים אלו של אדר הראשון 'ימי נס והצלה' מבלי לבאר מדוע.
יתכן ומרן הבית יוסף נסמך על שיטת הירושלמי במגילה (פ"א ה"ה) שבזמן הנס בימי מרדכי ואסתר השנה היתה מעוברת, והנס אכן קרה בפועל דווקא באדר הראשון. הירושלמי נסמך על הפסוק "מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר" ומבין מכך שהיה באותה שנה גם חודש שלושה עשר.
כך שעל פי הירושלמי פורים קטן הוא בהחלט יום משמעותי מאד מבחינה תאריכית, ימי נס והצלה, על אף שכאמור לדורות החג נחגג דווקא באדר השני מכח הצורך להסמיך את גאולת פורים לגאולת ניסן.
דבר זה מדגיש עוד יותר את חשיבות ההכנה שאנו זוכים לה בימי הפורים לקראת פסח ומשמעותו העמוקה והרחבה לגאולת ישראל, עד כדי חריגה מהתאריך המקורי אל התאריך הדומה לו באדר השני.
באופן פשוט חידושו של הירושלמי הוא גם הסיבה בגללה נפסק להלכה כי אדם פרטי אשר נעשה לו נס באדר בשנה פשוטה ורוצה להודות לה' בכל שנה ושנה, כאשר חלה שנה מעוברת יודה לה' על כך באדר הראשון דווקא ולא ימתין לאדר השני. (שו"ת מהר"ש הלוי סי' טז והביאו הפרי מגדים והמשנ"ב)
כך, יש ערך גדול לחודש הנס, אדר הראשון, כימי נס והצלה בהם מופיעה השגחת ה' עלינו, לפני ההתנהגות בפועל בשמחת הגאולה כזכרון חי ופעיל באדר השני, בתוך רצף ההכנה שלנו לגאולת פסח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











