ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מדוע אם כך התורה גורמת לנו לדבר כל כך על עמלק? ודורשת מאיתנו להזכיר אותו מדי שנה?
כיצד מצווה התורה הקדושה באותה נשימה "זכור את אשר עשה לך עמלק", ו"תמחה את זכר עמלק"?
הרמב"ם בספר המצוות מחלק את המצווה לשתיים:
א. מצוות המלחמה בעמלק – זוהי מצוות עשה ממשית העומדת בשורה אחת עם המלכת מלך בישראל ובניין המקדש (שם, מצות עשה קפח')
ב. מצוות התודעה והזכירה, לזכור תמיד את אשר עשה לנו עמלק ו'ולהלחם' בשכחה הנגרמת באופן אנושי מהתחלפות הזמנים ומרחק ההיסטוריה:
.."היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק מהקדימו להרע לנו ושנאמר זה בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מן הנפשות עם אורך הזמן. והוא אמרו יתעלה זכור את אשר עשה לך עמלק. ולשון סיפרי זכור את אשר עשה לך בפה לא תשכח בלב. כלומר אמור מאמרים בפיך שיחייבו בנ י אדם שלא תסור שנאתו מהלבבות. ולשון ספרא זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלבבך כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך." (שם, מצות עשה קפט')
אם כך, אין פרדוקס ואין סתירה. מחיית זכר עמלק באה במציאות מתוך התנגשות איתו, מתוך מלחמה, מתחת השמים.
אך מצוות התודעה היא דווקא להנציח ולזכור את העימות הנצרך מול אויבי ישראל, אויבי ה', ללמוד ולהתחנך מכך בכדי לפעול לשלימות כדרכה של תורה.
איננו עוסקים כיום במצוות המלחמה בעמלק כבימי שמואל ושאול. הגמרא מביאה במספר מקומות את המשנה (ידים ד,ד) האומרת שזיהוי הלאומים כבר אבד מאיתנו מאז ימי סנחריב מלך אשור. ובכל זאת, כל נס הפורים אותו חוגגים כל ישראל מתבסס על מלחמה בעמלק (מגילה דף ז.) וזכירתו לדורות בידי מרדכי ואסתר שהיו לאחר ימי סנחריב, אך עדיין קרובים מספיק בכדי לדעת ששנאת המן לישראל טמונה בשורשיו העמלקיים.
לעומת זאת, מצוות התודעה היא בלתי תלויה ומתקיימת, מדאורייתא, בכל תוקפה ועוזה בכל דור ודור בכל כלל ישראל מדי שבת 'זכור'.
האחרונים נחלקו אם ניתן לקיים את המצווה גם בקריאה של יום הפורים מתוך פרשת בשלח "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". שם מתוארת מלחמת יהושע בעמלק, כאשר משה מרים ידיו בתפילה. המלחמה מסתיימת בנצחון ישראל.
בעל "ערוך השלחן" (סימן תרפה', ה') סבור כי אין לצאת בקריאה זו ידי המצווה ומבין מהרמב"ם כי הזכירה היא דווקא בצורה בה היא מובאת בפרשת כי תצא, כפי שאנו עושים.
לכאורה דבריו תמוהים, שהרי סוף סוף גם בקריאה בפרשת בשלח אנו מזכירים את עמלק והמלחמה בו. ומדוע זכירה שכזו איננה מספיקה? יתירה מכך, הרי גם שם התורה מדברת על "מלחמה בעמלק מדור דור".
על פי דברי הרמב"ם לעיל ניתן להסביר כי הזכירה איננה רק ההזכרה ההיסטורית והבאת דוגמא אחת ממלחמת יהושע בעמלק. הזכירה צריכה לבוא כציווי ה' במקורו, המדבר באופן ישיר אל האדם מישראל ומחייב אותו להיות ולחיות בתודעה זו, שככל שהיא 'רק' זכרון, היא באה כמצוות עשה ממשית. זכירה זו נותנת תוקף למאבקים בהם אנו נתונים בכל דור ודור, כפי שראינו בימי מרדכי ואסתר.
"והימים האלה נזכרים – ונעשים" (אסתר ט')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
