ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מספרים על רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל ה'בני יששכר', (שהרב שטרן זצ"ל היה מצאצאיו), שהיה בקיא גדול בייחודי השמות שיש לייחד על פי תורת הנסתר בעת פטירת האדם ועליית נשמתו לגנזי מרומים. כה בקיא היה הבני יששכר בעניין זה עד שהיו מגדולי הצדיקים שביקשו שישהה לידם בעת פטירתם.
והנה, בעת שהגיע יומו ושעתו של הבני יששכר להסתלק מהעולם, וכבר החלה גסיסתו, ביקש הרבי מכל תלמידיו וקרוביו שיצאו מחדרו, כדי שהוא יוכל להתרכז ולייחד את הייחודים הקדושים. יצאו כולם מהחדר והרעישו שמיים בתפילה שיקרע גזר הדין, והרבי בפנים מייחד ייחודים ושקוע בשרעפי קודש.
והנה, לפתע, מתפרץ למקום איש כפרי פשוט, שדורש בצעקות להיכנס לרבי. ניסו כולם להרגיעו וציינו בפניו שהרבי מוטל על ערש דווי, ואי אפשר להיכנס פנימה. אך אותו אדם דורש בתוקף – 'הכניסוני אל הרבי. לפני זמן מה הייתי אצל הרבי וביקשתי עצה בענייני פרנסה. הרבי יעץ לי לקנות כמות גדולה של צמר גפן, והנה כעת מחירי הסחורה יורדים, ואני עלול להפסיד ממון רב'.
למרבה הפלא, שמע הרבי את צעקותיו, והורה להכניסו פנימה. סיפר אותו אדם את סיפורו, והרבי השיב לו, שלא יחשוש. מחיר הצמר גפן יעלה, ולכן עליו להמתין עד לתקופת חג הסוכות, ואז ימכור את סחורתו וירוויח הון רב...
במילים אלו עלתה נשמתו הטהורה של הרבי לגנזי מרומים...
ולא ייחד את הייחודים הקדושים עליהם עמל כל ימי חייו, וכידוע – מתים רק פעם אחת...
אך מסר נפשו עד כלות הנפש ממש בעבור יהודי.... ואלו היו ייחודיו...
עומק העומקים. מה גדולה מעלתם של גדולי ישראל שבכל הדורות, שהסכימו פעמים רבות לוותר על זמנם המוקדש לעלייה רוחנית כדי לסייע ליהודי הזקוק לעזרה.
מעלה זו למדנו בפרשת כי תשא ממשה רבנו עליו השלום, שבעת חרון האף הגדול על חטא העגל, כשהציע לו הקב"ה להתעלות ולהפוך לאביהם של ישראל, באומרו לו – "הניחה לי, ויחר אפי בהם ואכלם, ואעשה אותך לגוי גדול", העתיר בתפילה על ישראל וויתר על ההבטחה הרוחנית.
ובהמשך אף מסר את מעלתו הרוחנית למען כפרתם של ישראל, כשפנה לה' ואמר: "אם תשא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", "שהיא מסירת נפש אפילו מעולם הבא, כי הספר של הקב"ה הוא עולם הבא בעצמו" (אגרות ראי"ה, תקנ"ה).
ומשה למד זאת בפרשתנו מהקב"ה בכבודו ובעצמו, כשבעת שהיה מצוי בשיא גבהו הרוחני, בתום טיפוס של ארבעים יום וארבעים לילה, עד שקיבל מידי ה' את הלוחות, אמר לו הקב"ה: "לך רד כי שחת עמך". כאן למד משה, שיהודי לא עולה מבחינה רוחנית כשהוא לבדו, אלא העלייה היא עלייה משותפת של כל העם, ולכן על כולנו לדאוג זה לזה, ולהעלות זה את זה הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית. וכמו שמצאנו בגמרא (סנהדרין יא.), שהנבואה שורה על מי שראוי להיות נביא רק אם גם כל דורו ראוי, "פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריה ביריחו ונתנה עליהם בת קול מן השמים, יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה (כמשה רבינו) אלא שאין דורו זכאי לכך, נתנו חכמים את עיניהם בהלל הזקן".
ובאמת, כשיהודי דואג ליהודי אחר, וכביכול בכך מוותר על העולם הבא שלו למען היהודי השני, דווקא בכך הוא זוכה לעולם הבא, כפי שהסכים הקב"ה על דברי משה רבנו, באומרו – "מי אשר חטא לי אמחנו מספרי". ואילו משה זכה לשישים רבוא שיצאו מזרעו, מתוך הבטחת ה' שיעשה את משה לגוי גדול.
ויהי רצון, שנזכה ללכת בדרכי צדיקי הדורות, לעלות ולהתעלות ולזכות לשפע רוחני לנו ולכל ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
