ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
השבת הסמוכה לחג הפורים נקראת שבת זכור. בשבת זו נקרא על מעשי עמלק ועל המצווה מן התורה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו. שבת זו היא הכנה למחיית זכרו של המן, כפי שנקרא במגילת אסתר.
• יש להקשיב לקריאת התורה ולכוון לקיים את מצוות זכירת מעשה עמלק. מי שפספס את קריאת התורה, יוכל לקרוא מן החומש.
• נשים: פטורות מלשמוע זכור, ויש נשים שנוהגות להדר ולשמוע. העושות כך ישמעו על דעת שעושות זאת בלי נדר.
תענית אסתר (יום רביעי יג' אדר ב' 20/3):
ביום י"ג באדר יום בו הותר ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם להילחם נגד אויביהם, צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.
טעם נוסף: זכר לשלושה ימי צום שצוותה אסתר לצום לפני שנכנסה למלך אחשורוש להזמין אותו ואת המן לסעודה שהכינה להם.
• תחילת הצום: 4:14
• צאת הצום: 18:10
• שבירת הצום: אין לשבור את הצום לפני קריאת המגילה. זקנים וחולים יכולים לאכול אף לפני הקריאה אחרי צאת הצום.
נשים ששומעות קריאת מגילה מאוחרת יכולות לאכול בצאת הצום אך לא יאכלו סעודה עד לאחר שמיעת מקרא מגילה.
זכר למחצית השקל:
בזמן העבודה בבית המקדש היו מקריבים בכל יום 'קרבנות ציבור' כלומר קרבנות המוקרבים לה' בשמם של כל עם ישראל. קרבנות אלו היו נקנים מכסף שהיה נאסף פעם אחת בשנה, לקראת ראש חודש ניסן מכל עם ישראל. כל אחד היה נותן סכום שווה של 'חצי שקל קודש'. על תרומה זו נאמר שמכפרת על נפשות עם ישראל.
זכר לכך נוהגים לתת צדקה בחודש אדר ' זכר למחצית השקל'.
• כמה לתת: ספרדים נהגו לתת 20 ₪ אשכנזים: שלושה חצאי שקלים.
• זמן הנתינה: המנהג לתת לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, ואפשר לתת קודם או לאחר מכן.
מי נותן: גברים מעל גיל עשרים, נשים גם יכולות לתת. יש נהגו לתת כנגד כל בני המשפחה והנוהגים כך יעשו כמנהג בלי להתחייב לשנים הבאות. מי שרוצה לתת כנגד כל בני משפחתו וקשה לו יכול לתת כנגד כל אחד שלושה חצאי שקלים.
פורים (יום חמישי יד' אדר ב' 21/3):
מטרתן של מצוות הפורים היא להרבות קרוב וחיבור בתוך עם ישראל כתיקון לדברי המן כי עם ישראל 'עם מפוזר ומפורד...'
ארבע מצוות בפורים – סימן מממ"מ:
מקרא מגילה: חייבים במצווה – גברים ונשים. יש לשמוע קריאה מתוך מגילה כשרה
כפי שקוראים בבית הכנסת (אין לשמוע דרך הרדיו). זמן הקריאה – פעם בלילה ופעם ביום.
• מתנות לאביונים: למי נותנים: לשני עניים, מתנה אחת לכל עני. כמה נותנים: לפחות עשרה שקלים לעני. ניתן להעביר באמצעות רב בית הכנסת או גבאי הצדקה. זמן הנתינה: הצדקה צריכה להינתן לעניים ביום פורים עצמו, (גבאי הצדקה רשאים לאסוף לפני כן) טוב יותר להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוחי מנות.
• משלוח מנות: שתי מנות אוכל לאדם אחד. מי חייב: כל אחד מבני המשפחה.
זמן הנתינה: יום פורים ולא בלילה.
• משתה: מצוה להרבות בסעודה בפורים, זמן הסעודה: ביום פורים ולא בלילה.
• 'על הניסים': בתפילות יום הפורים בברכת 'מודים' ובברכת המזון בברכת 'נודה לך...' אנו מוסיפים את ברכת ההודאה 'על הניסים...' 'בימי מרדכי ואסתר'.
דין מי ששכח: 1. נזכר לפני סיום הברכה – לפני שאמר 'ברוך אתה ה'' – חוזר ואומר 'על הניסים' 2. נזכר לאחר שהזכיר 'שם ה'' אינו חוזר, וטוב לומר ב'אלוהי נצור'(בתפילת העמידה) , ב'הרחמן' (בברכת המזון). "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי..."
שנזכה להמשיך עלינו
את שמחת פורים כל השנה
הרב אליעד בן-דוד
050-5883671
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
