ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
לשיעור בעיון בנושא פורס מפה ומקדש לחץ כאן
הקדמה
חכמים אסרו לקבוע בערב שבת סעודה גדולה שלא רגילים לערוך ביום חול, כדי לאכול סעודת ליל שבת לתאבון, וגם מחשש שסעודה בערב שבת תפריע להכנות לשבת (גטין לח,ב; פסחים צט,ב. שו"ע או"ח סימן רמט,ב ומ"ב ס"ק י). אמנם סעודת מצווה שזמנה בערב שבת מותר לערוך בערב שבת (רמ"א שם), אך מובא בפוסקים שגם בסעודה כזו יש להדר לכתחילה ולערוך אותה בבוקר לפני חצות, ובכלל זאת גם בסעודת פורים (רמ"א תרצה,ב).
מאידך המנהג בישיבת בית אל שכאשר פורים חל ביום ששי, עורכים את הסעודה סמוך לשבת, וממשיכים אותה אחרי כניסת השבת. מצינו במאירי (פסחים קא,א) שהעיד על עצמו שכך נוהג לכתחילה, ובנוסף, מקובל לומר בשם מרן הרב זצ"ל שאף המעשה המובא בגמרא (פסחים ק,א) על תנאים שעשו כדין "פורס מפה ומקדש" היה למעשה בעיצומה של סעודת פורים (וראייתו מכך שבמשא ומתן ביניהם הזכירו את הפסוק במגילת אסתר "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית").
מהו ההסבר למנהג לעשות כך לכתחילה? מדוע אין זה דיעבד מצד קביעת סעודה בערב שבת? ניתן להציע שתי דרכים:
1. ייתכן שהבעיה רק בקביעת סעודה קודמת ונפרדת מסעודת שבת, אך כאשר מדובר על סעודה שהיא עצמה הופכת להיות בהמשך סעודת שבת, בזה אין עניין להדר ולהימנע, כי כל עוד לא הסתיימה הסעודה לא נוצרה פגיעה בתאבון (ועי' תוס' שם, ד"ה "סמוך").
2. כאמור, אחד הטעמים לאיסור קביעת סעודה הוא כדי לוודא שישנו מספיק זמן להתכונן לשבת. לפי סיבה זו, ייתכן שבפורים נכון להקדים ולסיים את כל ההכנות לשבת, ורק לאחר מכן להתיישב לסעודת פורים, ולשתייה המרובה הנלווית אליה (ועי' ט"ז רמט, סק"א).
ראש הישיבה הרב זלמן מלמד שליט"א הוסיף, שכיוון שכאמור סעודת מצווה מותרת בערב שבת, והקדמתה היא רק הידור, הרי שניתן להימנע מהידור זה כדי לקיים את מצוות הפורים והסעודה בהידור ובאווירה יותר מרוממת, כנהוג כל שנה.
הדרך המעשית לקיום הסעודה באופן של "פורס מפה"
לפני הסעודה מתפללים מנחה ומסיימים את כל ההכנות לשבת.
מתיישבים לסעודת פורים ונוטלים ידיים בזמן שיאפשר לסעוד סעודת פורים ראויה עד להדלקת נרות, אך מצמצמים מעט את מאכלי הסעודה ביחס לשנים אחרות, כדי לאכול בשבת לתאבון (רה"י).
כשמגיע זמן ההדלקה, מדליקים את הנרות, מקבלים תוספת שבת (כתוצאה מכך אסורים במלאכה, ואסורים באכילה ושתייה עד לקידוש) ואומרים מזמורי קבלת שבת.
לאחר מכן ממשיכים לסעודת שבת: מביאים לחם משנה (ערוך השולחן רעא, ס"ק יג) ומכסים אותם ואת שאר הלחם שעל השולחן, מקדשים על כוס יין עם ברכת מקדש השבת, אך ללא ברכה נוספת של הגפן (נשים וילדים שלא שתו קודם יין צריכים לזכור לברך גם הגפן), טועמים מלחם משנה ואוכלים מעט יותר כביצה (מ"ב רצא, ס"ק ב) לחם בלא ברכת המוציא, לשם סעודת שבת.
טוב להדר ולאכול עוד כזית (שש"כ נד, הערה קלח בשם הגרש"ז אויערבאך) עם צאת הכוכבים (מ"ב רסז, ס"ק ה). בברכת המזון אומרים רצה, וגם על הניסים (רה"י ע"פ מג"א תרצה סק"ב בשם מרדכי, דלא כמ"ב ס"ק טו בשם חיי"א).
אחרי הסעודה מתפללים ערבית.
השנה שמחת הפורים מתמזגת ומתאחדת עם קדושת השבת,
בבחינת "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין", הלא הוא מלכו של עולם
(עי' מגילה יב,ב, ופירוש הגר"א לאסתר א,י).
יהי רצון שנזכה מכוחה לבשורת רפואה שלימה וגאולה קרובה בקרוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
