ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
לשיעור בעיון בנושא פורס מפה ומקדש לחץ כאן
הקדמה
חכמים אסרו לקבוע בערב שבת סעודה גדולה שלא רגילים לערוך ביום חול, כדי לאכול סעודת ליל שבת לתאבון, וגם מחשש שסעודה בערב שבת תפריע להכנות לשבת (גטין לח,ב; פסחים צט,ב. שו"ע או"ח סימן רמט,ב ומ"ב ס"ק י). אמנם סעודת מצווה שזמנה בערב שבת מותר לערוך בערב שבת (רמ"א שם), אך מובא בפוסקים שגם בסעודה כזו יש להדר לכתחילה ולערוך אותה בבוקר לפני חצות, ובכלל זאת גם בסעודת פורים (רמ"א תרצה,ב).
מאידך המנהג בישיבת בית אל שכאשר פורים חל ביום ששי, עורכים את הסעודה סמוך לשבת, וממשיכים אותה אחרי כניסת השבת. מצינו במאירי (פסחים קא,א) שהעיד על עצמו שכך נוהג לכתחילה, ובנוסף, מקובל לומר בשם מרן הרב זצ"ל שאף המעשה המובא בגמרא (פסחים ק,א) על תנאים שעשו כדין "פורס מפה ומקדש" היה למעשה בעיצומה של סעודת פורים (וראייתו מכך שבמשא ומתן ביניהם הזכירו את הפסוק במגילת אסתר "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית").
מהו ההסבר למנהג לעשות כך לכתחילה? מדוע אין זה דיעבד מצד קביעת סעודה בערב שבת? ניתן להציע שתי דרכים:
1. ייתכן שהבעיה רק בקביעת סעודה קודמת ונפרדת מסעודת שבת, אך כאשר מדובר על סעודה שהיא עצמה הופכת להיות בהמשך סעודת שבת, בזה אין עניין להדר ולהימנע, כי כל עוד לא הסתיימה הסעודה לא נוצרה פגיעה בתאבון (ועי' תוס' שם, ד"ה "סמוך").
2. כאמור, אחד הטעמים לאיסור קביעת סעודה הוא כדי לוודא שישנו מספיק זמן להתכונן לשבת. לפי סיבה זו, ייתכן שבפורים נכון להקדים ולסיים את כל ההכנות לשבת, ורק לאחר מכן להתיישב לסעודת פורים, ולשתייה המרובה הנלווית אליה (ועי' ט"ז רמט, סק"א).
ראש הישיבה הרב זלמן מלמד שליט"א הוסיף, שכיוון שכאמור סעודת מצווה מותרת בערב שבת, והקדמתה היא רק הידור, הרי שניתן להימנע מהידור זה כדי לקיים את מצוות הפורים והסעודה בהידור ובאווירה יותר מרוממת, כנהוג כל שנה.
הדרך המעשית לקיום הסעודה באופן של "פורס מפה"
לפני הסעודה מתפללים מנחה ומסיימים את כל ההכנות לשבת.
מתיישבים לסעודת פורים ונוטלים ידיים בזמן שיאפשר לסעוד סעודת פורים ראויה עד להדלקת נרות, אך מצמצמים מעט את מאכלי הסעודה ביחס לשנים אחרות, כדי לאכול בשבת לתאבון (רה"י).
כשמגיע זמן ההדלקה, מדליקים את הנרות, מקבלים תוספת שבת (כתוצאה מכך אסורים במלאכה, ואסורים באכילה ושתייה עד לקידוש) ואומרים מזמורי קבלת שבת.
לאחר מכן ממשיכים לסעודת שבת: מביאים לחם משנה (ערוך השולחן רעא, ס"ק יג) ומכסים אותם ואת שאר הלחם שעל השולחן, מקדשים על כוס יין עם ברכת מקדש השבת, אך ללא ברכה נוספת של הגפן (נשים וילדים שלא שתו קודם יין צריכים לזכור לברך גם הגפן), טועמים מלחם משנה ואוכלים מעט יותר כביצה (מ"ב רצא, ס"ק ב) לחם בלא ברכת המוציא, לשם סעודת שבת.
טוב להדר ולאכול עוד כזית (שש"כ נד, הערה קלח בשם הגרש"ז אויערבאך) עם צאת הכוכבים (מ"ב רסז, ס"ק ה). בברכת המזון אומרים רצה, וגם על הניסים (רה"י ע"פ מג"א תרצה סק"ב בשם מרדכי, דלא כמ"ב ס"ק טו בשם חיי"א).
אחרי הסעודה מתפללים ערבית.
השנה שמחת הפורים מתמזגת ומתאחדת עם קדושת השבת,
בבחינת "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין", הלא הוא מלכו של עולם
(עי' מגילה יב,ב, ופירוש הגר"א לאסתר א,י).
יהי רצון שנזכה מכוחה לבשורת רפואה שלימה וגאולה קרובה בקרוב!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














