ישיבה
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

הקדש×Ē הלימוד בא×Ēר

הקדש

ישיבה
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • שב×Ē ומו×ĸדים
  • פורים וחודש אדר
  • הלכו×Ē פורים
קטגוריה משני×Ē
  • ספריה
  • זמנים
  • פורים

׊ר×Ē המדיה מוקדש ×ĸל ידי משפח×Ē גרין ל×ĸילוי נ׊מ×Ē יקיריהם

undefined
37877
27 דק' קריאה â€ĸ 41 דק' ×Ļפיה
לח×Ĩ להקדש×Ē שי×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש לרפוא×Ē

יוס×Ŗ בן גר×Ļיה

שי×ĸור לדרךאזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך

פורים



א - נס הפורים
שמח×Ē הפורים מבטא×Ē א×Ē הקדושה הנ×Ļחי×Ē שבישראל, ׊א×Ŗ כי ל×ĸי×Ēים היא נץ×Ēר×Ē ×ĸל ידי החטאים, מכל מקום אין היא זזה ממקומה, וישראל א×Ŗ שהם חוטאים נקראים בנים למקום, והקב"ה מנהיג א×Ē ה×ĸולם ומסבב א×Ē האירו×ĸים לטוב×Ēם של ישראל כדי לה×Ļילם ולגואלם.
באו×Ēה ה×Ēקופה ×ĸם ישראל היה שרוי במ×Ļב קשה מאוד, בי×Ē המקדש הראשון נחרב וישראל גלו מאר×Ļם, ואמנם כבר הוכרזה ה×Ļהר×Ē כורש לפיה הו×Ēר ליהודים לחזור לאר×Ļם, אולם רק מ×ĸטים ×ĸלו. האימפריה הפרסי×Ē שלטה בכיפה, וה×Ļיבור היהודי הגדול שברחבי האימפריה ה×Ēאמ×Ĩ לה×Ē×ĸרו×Ē בגויים ולה×Ēנהג כמו×Ēם, ×ĸד שרבים היו מוכנים להש×Ēחוו×Ē ל×Ļלם. ובשושן הבירה, יהודים הש×Ē×Ēפו בס×ĸוד×Ē המלך אחשוורוש וראו ב×ĸיניהם איך מו×Ļיאים א×Ē כלי בי×Ē המקדש, שנפלו בשבי האויב ב×ĸ×Ē החורבן, ומש×Ēמשים בהם ל×Ļורך חול, ובכל זא×Ē נהנו מס×ĸוד×Ēו של או×Ēו ר׊×ĸ. נדמה היה כי החזון הגדול שלמ×ĸנו נבחר ×ĸם ישראל הולך ונגוז, לא ×Ēהיה יו×Ēר ×Ēקווה לשיב×Ē ×Ļיון, ה×ĸם היהודי כבר לא יביא א×Ē דבר ה' ל×ĸולם.
אז ה×Ē×ĸורר בשמים קטרוג נורא ×ĸל ישראל, שאחר שה' בחר בהם מכל האומו×Ē ונ×Ēן להם א×Ē ×Ēור×Ēו והשרה א×Ē שכינ×Ēו ב×Ēוכם, הם נוהגים כגויי האר×Ĩ, מ׊×Ēחווים ל×Ļלם ואינם ×ĸולים לאר×Ļם לבנו×Ē א×Ē בי×Ē המקדש. במקביל, כנגד זה ×ĸל פני האדמה קם המן הרש×ĸ, מזר×ĸ ×ĸמלק, והוביל א×Ē האימפריה הפרסי×Ē לגזירה נוראה שלא הי×Ēה כמו×Ēה ב×ĸולם - "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וÖŧלְאַבÖŧÖĩד אÖļ×Ē כÖŧָל הַיÖŧְהוÖŧדִים, מִנÖŧÖˇ×ĸ֡ר וְ×ĸַד זָקÖĩן ט֡×Ŗ וְנָשִׁים בÖŧְיוֹם אÖļחָד, בÖŧִשְׁלוֹשָׁה ×ĸָשָׂר לְחֹדÖļ׊ׁ ׊ְׁנÖĩים ×ĸָשָׂר הוÖŧא חֹדÖļ׊ׁ אֲדָר, וÖŧשְׁלָלָם לָבוֹז" (אץ×Ēר ג, יג).
אגב, היו יהודים ׊ט×ĸנו כנגד מרדכי, שהוא גרם לגזירה, בזה ׊×ĸמד בש×ĸר המלך ולא הסכים לכרו×ĸ ולהש×Ēחוו×Ē להמן הרש×ĸ, ובכך ×ĸורר א×Ē חמ×Ēו כנגד כל היהודים (אץ×Ēר ג, ב-ו).
והנה ה×Ēברר שהקב"ה מסבב הסיבו×Ē, וכבר הקדים ×Ēרופה למכה בלקיח×Ē אץ×Ēר לאחשוורוש, וכך יכלו מרדכי ואס×Ēר להפר א×Ē ×ĸ×Ļ×Ē המן. ונהפוך הוא, במקום ששונאי ישראל יב×Ļ×ĸו א×Ē זממם, הרגו היהודים בשונאיהם, וא×Ŗ א×Ē המן ובניו ×Ēלו ×ĸל ה×ĸ×Ĩ א׊ר הכין למרדכי, ונ×ĸ׊×Ēה ×Ēשו×ĸה לישראל, וקרנם ה×Ēרוממה בין ה×ĸמים, ונ×Ē×ĸוררו בישראל הכוחו×Ē ל×ĸלו×Ē לאר×Ĩ ישראל וליישבה ולבנו×Ē א×Ē בי×Ē המקדש השני. 1

ב - קבל×Ē ה×Ēורה מחדש
כשנ×Ēבונן יו×Ēר ל×ĸומק, נמ×Ļא כי גזיר×Ē המן הרש×ĸ ×ĸוררה א×Ē הסגולה שבישראל. ×ĸל ידי הגזירה ה×Ēברר כי ישראל דבקים באמונ×Ēם במסירו×Ē נפ׊, שהרי יכלו להיטמ×ĸ בין הגויים ולהינ×Ļל מגזיר×Ē ההשמדה, וא×ĸ"פ כן לא ניסו להימלט מגורלם היהודי. להיפך, מ×Ēוך הגזירה חזרו ב×Ēשובה, וה×Ēחזקו באמונה ובשמיר×Ē ה×Ēורה והמ×Ļוו×Ē.
וכל כך גדולה הי×Ēה או×Ēה הש×ĸה, ×ĸד שאמרו חכמים, שישראל חזרו וקבלו ×ĸליהם א×Ē ה×Ēורה בימי אחשוורוש. וקבל×Ēם אז הי×Ēה במידה מסוימ×Ē גדולה מקבל×Ē ה×Ēורה בהר סיני. כי בזמן מ×Ēן ×Ēורה, קיבלו א×Ē ה×Ēורה מ×Ēוך כפייה, ׊נאמר (שמו×Ē יט, יז): "וַיÖŧÖ´×Ēְיַ×ĻÖŧְבוÖŧ בÖŧÖ°×Ēַחְ×ĒÖŧִי×Ē הָהָר", אמרו חז"ל (שב×Ē פח, א): "מלמד שכפה הקב"ה ×ĸליהם א×Ē ההר כגיגי×Ē, ואמר להם: אם א×Ēם מקבלים ה×Ēורה - מוטב, ואם לאו - ׊ם ×Ēהא קבור×Ēכם. אמר רב אחא בר י×ĸקב: מכאן מוד×ĸא רבה לאוריי×Ēא. (מוד×ĸא היא הוד×ĸ×Ē ביטול, שכיוון שקבלו א×Ē ה×Ēורה בכפייה אין ×ĸליהם חובה לקיימה). אמר רבא: א×Ŗ ×ĸל פי כן, הדור (חזרו) קבלוה בימי אחשורוש. דכ×Ēיב (אץ×Ēר ט, כז): קִיÖŧְמוÖŧ וְקִבÖŧְלוÖŧ הַיÖŧְהוÖŧדִים, קיימו מה שקיבלו כבר".
רבים ביארו שכפיי×Ē ההר כגיגי×Ē הי×Ēה במובן רוחני, שאחר כל הנסים הגדולים של י×Ļיא×Ē מ×Ļרים, קרי×ĸ×Ē ים סו×Ŗ והגילויים הנוראים שבמ×ĸמד הר סיני, לא הי×Ēה כלל אפשרו×Ē שישראל לא יקבלו א×Ē ה×Ēורה. אולם ×ĸדיין נו×Ēרה השאלה האם גם אח"כ, כאשר ×ĸם ישראל י×Ēרחק מהאו×Ēו×Ē והמופ×Ēים, ימשיך להיו×Ē קשור לה' ו×Ēור×Ēו. אכן היו ×ĸליו×Ē וירידו×Ē, ×ĸד שהגי×ĸו ימי הפורים, בהם ה×Ēברר שהקשר של ×ĸם ישראל לאמונה ול×Ēורה מוחלט. מ×Ēוך הגזירה הנוראה ה×Ēברר לכל ישראל שמחיר אמונ×Ēם ×ĸלול להיו×Ē כבד מנשוא, וא×ĸ"פ כן, בלא שום כפייה, בחרו להישאר דבוקים באמונ×Ēם, לחזור ב×Ēשובה, לה×Ēפלל אל ה' ולה×Ēחזק בקיום ×Ēרי"ג המ×Ļוו×Ē, ולא זו בלבד, אלא שלאחר שני×Ļלו ×ĸוד הוסיפו ו×Ēקנו מ×Ļווה נוספ×Ē, א×Ē מ×Ļוו×Ē הפורים.
מ×Ēוך כך זכינו לבניי×Ē בי×Ē המקדש השני, ונפ×Ēח הפ×Ēח להגדל×Ē לימוד ה×Ēורה שב×ĸל פה, שהיה המפ×ĸל הרוחני ה×ĸיקרי שב×Ēקופ×Ē הבי×Ē השני.

ג - קבי×ĸ×Ē פורים לדורו×Ē
א×Ŗ שהשמחה ×ĸל הה×Ļלה הי×Ēה ×ĸ×Ļומה, מ×Ēחילה לא היה ברור כי×Ļד ×Ļריך ל×Ļיין זא×Ē. שלחה להם אץ×Ēר לחכמים: "כ×Ēבוני לדורו×Ē", שיכ×Ēבו א×Ē מ×ĸשה הפורים ויכללוהו בכ×Ēבי הקודש שב×Ē× "ך. ו×ĸוד ביקשה אץ×Ēר מחכמים: "קב×ĸוני לדורו×Ē", שיקב×ĸו א×Ē יום הפורים כיום שמחה ומקרא מגילה לדורו×Ē. ב×Ēחילה ה×Ēלבטו חכמים בזה, הן מ×Ļד שהדבר ×ĸלול ל×ĸורר קנאה מ×Ļד אומו×Ē ה×ĸולם שיראו שישראל שמחים במפל×Ēם, והן מ×Ļד שהס×Ēפקו אם יש מקום להוסי×Ŗ ולכ×Ēוב ×ĸוד פ×ĸם בכ×Ēובים ×ĸל מלחמ×Ē ישראל ב×ĸמלק. ×ĸד שלבסו×Ŗ למדו מרמזי הפסוקים שיש מקום לכ×Ēוב שוב ×ĸל המלחמה ב×ĸמלק, וכ×Ēבו אנשי כנס×Ē הגדולה א×Ē מגיל×Ē אץ×Ēר ברוח הקודש, וקב×ĸו א×Ē פורים לדורו×Ē (מגילה ב, א; ז, א; ב"ב טו, א).
אנשי כנס×Ē הגדולה הם בי×Ē הדין הגדול שהיה בראשי×Ē ×Ēקופ×Ē בי×Ē המקדש השני, והיו בו מאה ו×ĸשרים זקנים, וביניהם נביאים וחכמים, ומהם: חגי, זכריה, מלאכי, דניאל, חנניה, מישאל, ×ĸזריה, ×ĸזרא הסופר, נחמיה בן חכליה, מרדכי וזרובבל בן שאל×Ēיאל. מרדכי הוא מרדכי היהודי. ו×ĸזרא הסופר היה החשוב שבהם, ×ĸד שלפ×ĸמים אנשי כנס×Ē הגדולה נקראים בי×Ē דינו של ×ĸזרא הסופר. והם היו בי×Ē הדין הגדול שייסד א×Ē ה×Ēקנו×Ē הגדולו×Ē הראשונו×Ē שנחשבו×Ē כמ×Ļוו×Ē מדברי חכמים, ומכוחם נמשכה פ×ĸול×Ēם של חכמי ×Ēורה שב×ĸל פה.
נץ פורים נחשב לנס האחרון שני×Ēן להיכ×Ēב ב×Ē× "ך, וכפי שאמרו חז"ל (יומא כט, א): "אץ×Ēר סו×Ŗ כל הנסים". בכ×Ēיב×Ē מגיל×Ē אץ×Ēר נח×Ēם למ×ĸשה ה×Ē× "ך.
פורים הוא החוליה המקשר×Ē שבין ה×Ēורה שבכ×Ēב ל×Ēורה שב×ĸל פה, וכך אכן מ×ĸמדן של מ×Ļוו×Ē הפורים, שהן מ×Ļוו×Ē מ'דברי קבלה', שהוא מ×ĸמד ביניים בין מ×Ļווה מה×Ēורה שבכ×Ēב למ×Ļווה מדברי חכמים. מ×Ļד אחד אינן במ×ĸל×Ē המ×Ļוו×Ē שכ×Ēובו×Ē בחמישה חומשי ×Ēורה, ומ×Ļד שני אינן כמ×ĸמד מ×Ļוו×Ē מדברי חכמים, שכן מגיל×Ē אץ×Ēר נכלל×Ē בכ×Ēובים. ונחלקו הראשונים מה הדין במ×Ļב של ץפק בדיני פורים, האם ההלכה להחמיר כדין מ×Ļווה מה×Ēורה, או שההלכה להקל כדין מ×Ļווה מדברי חכמים. 2
שב×ĸ מ×Ļוו×Ē ישנן בפורים. מ×Ēוכן ארב×ĸ מיוחדו×Ē לפורים, והן: א) קריא×Ē המגילה. ב) משלוח מנו×Ē איש לר×ĸהו. ג) מ×Ēנו×Ē לאביונים. ד) מ׊×Ēה ושמחה. ו×ĸוד שלוש מ×Ļוו×Ē מדברי חכמים, שכמו×Ēן יש גם בימים טובים אחרים: א) קריא×Ē ה×Ēורה (לגברים). ב) הזכר×Ē היום באמיר×Ē '×ĸל הניסים' ב×Ēפילה וברכ×Ē המזון.
ג) איסור הספד ו×Ē×ĸני×Ē.

ד - זמן הפרזים וזמן המוקפים
הלכה מיוחד×Ē ישנה בפורים, שיש לו שני ×Ēאריכים: ברוב המקומו×Ē ×ĸושים א×Ē הפורים ביום י"ד באדר, ובכרכים המוקפים חומה מימי יהוש×ĸ בן נון ובשושן ×ĸיר הבירה של אחשוורוש, ×ĸושים א×Ē הפורים ביום ט"ו באדר.
החילוק שבין המקומו×Ē מבוסס ×ĸל מ×ĸשה הנס: גזיר×Ē המן הרש×ĸ הי×Ēה שביום י"ג לחודש אדר יוכלו כל שונאי ישראל להשמיד, להרוג ולאבד א×Ē כל היהודים שבכל ה×ĸולם. וא×Ŗ לאחר ×ĸליי×Ēם המופלאה של מרדכי ואס×Ēר, לא × ×Ēבטלה הגזירה, מפני שהחוק היה, שכל גזירה שנכ×Ēבה ונח×Ēמה בטב×ĸ×Ē המלך שוב אינה בטלה. ולכן כל מה שיכלו ל×ĸשו×Ē היה, לח×Ēום בטב×ĸ×Ē המלך פקודה נוספ×Ē, המ×Ēירה ליהודים ל×ĸמוד ×ĸל נפ׊ם ולהרוג בשונאיהם.
ואכן ×ĸד ליום י"ג באדר לא היה ברור היאך י×Ēפ×Ēחו ה×ĸניינים, אמנם כבר הו×Ēר ליהודים לה×Ēגונן ללא הפר×ĸה מ×Ļד חיילי ה×Ļבא הפרסי, אבל מי יוד×ĸ אם י×Ļליחו לה×Ēגבר ×ĸל שונאיהם. כשהגי×ĸ י"ג לחודש אדר, נפל פחד היהודים ×ĸל שונאיהם וה×Ļליחו להכו×Ēם. וביום שלאחר מכן, בי"ד באדר, נחו מהקרב ו×ĸשו או×Ēו יום מ׊×Ēה ושמחה. אבל בשושן הבירה היו שונאי ישראל מרובים, וביום אחד לא ה×Ļליחו היהודים להרוג א×Ē כולם. לכן באה אץ×Ēר המלכה אל המלך אחשוורוש וביקשה ׊×Ēינ×Ēן ליהודים רשו×Ē לנקום בשונאיהם יום נוס×Ŗ. לאחר שהסכים, המשיכו היהודים שבשושן הבירה להרוג בשונאיהם גם ביום י"ד, ובט"ו באדר נחו היהודים בני שושן מהקרבו×Ē, ו×ĸשו או×Ēו יום מ׊×Ēה ושמחה.
וכיוון שכבר מ×Ēחילה ×ĸשו א×Ē הפורים בשני ימים שונים, ×Ēקנו ל×Ļיין זא×Ē בכל הדורו×Ē. שבכל המקומו×Ē י×ĸשו א×Ē הפורים ביום י"ד, ובשושן הבירה שבה הנס היה יו×Ēר גדול, שבה ה×Ēרחשו כל המ×ĸשים שבמגילה, ובה נקמו היהודים בשונאיהם במשך יומיים, י×ĸשו א×Ē הפורים ביום ט"ו. ו×Ēקנו שבכל ה×ĸרים החשובו×Ē, כדוגמ×Ē שושן הבירה, יהיו ×ĸושים א×Ē הפורים ביום ט"ו, והביטוי לחשיבו×Ē ה×ĸיר שהיא מוקפ×Ē חומה כמו שהי×Ēה שושן.
אלא שבאו×Ēו הזמן הי×Ēה אר×Ĩ ישראל חריבה, ואם היו קוב×ĸים א×Ē ה×Ēקנה לפי או×Ēו הזמן, היה יו×Ļא שבכל אר×Ĩ ישראל לא ×Ēהיה אפילו ×ĸיר אח×Ē מוקפ×Ē חומה שי×ĸשו בה א×Ē הפורים ביום ט"ו באדר. ×ĸל כן, מפני כבודה של אר×Ĩ ישראל, ×Ēקנו שכל ה×ĸרים שהיו מוקפו×Ē חומה מימו×Ē יהוש×ĸ בן נון, אפילו אם ×ĸ×Ēה הן חריבו×Ē, י×ĸשו א×Ē הפורים ביום ט"ו, וכל ה×ĸרים שלא היו מוקפו×Ē חומה בימו×Ē יהוש×ĸ בן נון, י×ĸשו א×Ē הפורים בי"ד, זול×Ē שושן הבירה, שלמרו×Ē שנוסדה לאחר מכן, הואיל וה×Ēרחש בה הנס, ×ĸושים בה א×Ē הפורים בט"ו.
כיום ירושלים היא ה×ĸיר היחידה ׊×ĸושים בה א×Ē הפורים בט"ו, כי רק לגביה יש מסור×Ē ברורה שהיא מוקפ×Ē חומה מימו×Ē יהוש×ĸ בן נון. ויש ×ĸרים שיש לגביהן ץפק. ואפילו ×ĸל מקום שושן הבירה ה×Ē×ĸורר ץפק. ודינים אלה יבוארו בהמשך בפרק יז. 3

ה - מ×Ļוו×Ē קריא×Ē המגילה ופרסום הנס
הכל חייבים במקרא מגילה, גברים, נשים וגרים. והשומ×ĸ א×Ē קריא×Ē המגילה יו×Ļא ידי חובה, וב×Ēנאי שישמ×ĸ א×Ē הקריאה ממי שחייב במ×Ļווה, אבל השומ×ĸ מקטן שאינו חייב במ×Ļוו×Ē, לא י×Ļא (שו"×ĸ ×Ēרפט א-ב).
×ĸיקר ×ĸניינה של מ×Ļוו×Ē קריא×Ē המגילה לפרסם א×Ē הנס, ולגלו×Ē ולהודי×ĸ שה' הוא מנהיג א×Ē ה×ĸולם ומשגיח ×ĸליו, ומכוון א×Ē הכל לטובה, ואפילו ה×Ļרו×Ē הנוראו×Ē ביו×Ēר מ×Ēהפכו×Ē לבסו×Ŗ לטובה. ומ×Ēוך כך ×Ē×Ēחזק האמונה בלבבו×Ē, ונפ×ĸל יו×Ēר לגילוי שמו י×Ēברך ול×Ēיקון ה×ĸולם.
וכל כך חשובה הקריאה ברוב ×ĸם כדי לפרסם א×Ē הנס, ×ĸד שאפילו הכהנים ׊×ĸבדו בבי×Ē המקדש, היו דוחים א×Ē הקרב×Ē קרבן ה×Ēמיד של שחר כדי לשמו×ĸ א×Ē מקרא המגילה יחד ×ĸם ה×Ļיבור, ורק לאחר מכן היו מקריבים א×Ē ה×Ēמיד. וכן ×Ēלמידי חכמים ׊×ĸוסקים ב×Ēורה, למרו×Ē שהם יכולים לקרוא א×Ē המגילה במניין במקום ×Ēלמודם, מבטלים מלימודם כדי ללכ×Ē לבי×Ē הכנס×Ē ולשמו×ĸ א×Ē המגילה יחד ×ĸם ה×Ļיבור ברוב ×ĸם (מגילה ג, א).
לפיכך, בי×Ē כנס×Ē שרגילים לקיים בו בכל יום כמה מניינים, ראוי שבפורים י×Ēאספו כולם יחד לקריא×Ē המגילה ברוב ×ĸם. אמנם מי שרגיל לה×Ēפלל בבי×Ē כנס×Ē קטן, למרו×Ē שמספר המ×Ēפללים בו מו×ĸט, אינו ×Ļריך לבטל א×Ē קבי×ĸו×Ēו כדי לשמו×ĸ מקרא מגילה בבי×Ē כנס×Ē גדול, וב×Ēנאי שישמ×ĸ א×Ē קריא×Ē המגילה במניין (שו"×ĸ ×Ēרפז, ב, ח"א, מ"ב ז, ׊×ĸה"×Ļ ח, י).
ורק בדי×ĸבד, כשאין אפשרו×Ē לקוראה במניין, אפ׊ר לקיים א×Ē המ×Ļווה ביחיד ובברכה (שו"×ĸ ורמ"א ×Ēר×Ļ, יח). 4

ו - זמן הקריאה
חייב אדם לקרוא א×Ē המגילה בלילה ולחזור לקוראה ביום. והט×ĸם, כמו שז×ĸקו ב×ĸ×Ē ×Ļר×Ēם אל ה' ביום ובלילה, כך ×Ļריך לקרוא א×Ē המגילה ביום ובלילה (מגילה ד, א; ר׊"י ׊ם).
קריא×Ē המגילה בלילה זמנה כל הלילה, מ×Ļא×Ē הכוכבים ו×ĸד ×ĸמוד השחר. וקריא×Ē היום זמנה כל היום, מהנ×Ĩ החמה (ובדי×ĸבד מ×ĸמוד השחר) ו×ĸד שקי×ĸ×Ē החמה. וזריזים מקדימים למ×Ļוו×Ē וקוראים א×Ē הקריאה של לילה מיד אחר ×Ēפיל×Ē ×ĸרבי×Ē, וא×Ē הקריאה של יום מיד אחר ×Ēפיל×Ē שחרי×Ē (שו"×ĸ ×Ēרפז, א; ×Ēר×Ļג, א, ×Ēר×Ļג, ד).
אסור לאכול או לישון קודם קריא×Ē המגילה של לילה. אבל ללמוד ×Ēורה מו×Ēר. מי שקשה לו להמשיך ב×Ļום ×Ē×ĸני×Ē אץ×Ēר ×ĸד אחר קריא×Ē המגילה, רשאי לש×Ēו×Ē לפני קריא×Ē המגילה, וב×Ēנאי שלא יש×Ēה ׊×Ēייה משכר×Ē. וכן מו×Ēר למי ׊ר×ĸב לאכול אכיל×Ē אר×ĸי לפני קריא×Ē המגילה, היינו פירו×Ē בלא גבול, ומזונו×Ē ×ĸד שי×ĸור כבי×Ļה (שו"×ĸ רלב, ג, מ"ב לה. רמ"א ×Ēר×Ļב, ד, מ"א ז, מ"ב יד-טו).
וכן הדין לפני קריא×Ē מגילה של יום. אלא שהואיל וזמנה סמוך ל×Ēפיל×Ē שחרי×Ē, ממילא ×Ļריך להיזהר בכל האיסורים שלפני שחרי×Ē, שהם חמורים יו×Ēר. ומכל מקום, מי שכבר ה×Ēפלל שחרי×Ē ו×ĸדיין לא קרא א×Ē המגילה, לא יאכל לפני שיקיים א×Ē המ×Ļווה. ובש×ĸ×Ē הדחק, מו×Ēר לו לאכול אכיל×Ē אר×ĸי לפני שישמ×ĸ א×Ē המגילה. גם לאשה אסור לאכול לפני ׊×Ē׊מ×ĸ א×Ē קריא×Ē המגילה. ואם היא ר×ĸבה, מו×Ēר לה לאכול אכיל×Ē אר×ĸי אבל לא אכיל×Ē קב×ĸ (מ"ב ×Ēר×Ļב, טו-טז. במקום שיש ×Ļורך גדול מאוד, ×Ēוכל לבקש ממישהו שיזכיר לה, ו×Ēוכל לאכול ץ×ĸוד×Ē קב×ĸ לפני קריא×Ē המגילה).
לד×ĸ×Ē כמה מגדולי הראשונים, ×ĸיקר מ×Ļוו×Ē הקריאה ופרסום הנס הוא ביום, כמו ׊אר מ×Ļוו×Ē הפורים ׊מ×Ļוו×Ēן ביום. ו×ĸל כן ×Ļריכים לדקדק יו×Ēר בקריא×Ē היום, וכן ×Ļריך לה×Ēאמ×Ĩ יו×Ēר ׊×Ēהיה ברוב ×ĸם, ולכל הפחו×Ē במניין. 5

ז - נשים במקרא מגילה
לד×ĸ×Ē ר׊"י ורמב"ם, נשים חייבו×Ē במקרא מגילה כגברים, ואשה יכולה לקרוא לבני בי×Ēה א×Ē המגילה. ל×ĸומ×Ē זא×Ē ד×ĸ×Ē ב×ĸל הלכו×Ē גדולו×Ē ורבנו חננאל, שחיוב הנשים שונה מחיוב הגברים, שגברים חייבים במקרא מגילה, ואילו נשים חייבו×Ē בשמי×ĸ×Ē מגילה בלבד. לשיטה זו אשה אינה יכולה להו×Ļיא א×Ē ב×ĸלה בקריא×Ēה. בשו"×Ē 'אבני-נזר' (או"ח ×Ēקיא) פירש ׊ט×ĸם ההבדל נוב×ĸ מכך שנשים ×Ļריכו×Ē לשמו×ĸ מגילה רק כדי לפרסם א×Ē הנס, ולכן חיובן בשמי×ĸ×Ē המגילה ולא בקריאה. ואילו גברים מ×Ļווים גם בפרסום הנס וגם בזכיר×Ē ×ĸמלק כדי לה×Ē×ĸורר למחיי×Ēו, ולכן הגברים מ×Ļווים גם בקריא×Ē המגילה. 6
כיוון שהדין שנוי במחלוק×Ē שקולה בין הראשונים, הורו רוב האחרונים שאשה לא ×Ēו×Ļיא איש ידי קריא×Ē המגילה. ורק בש×ĸ×Ē הדחק, כאשר אין אפשרו×Ē שהאיש יקרא ל×ĸ×Ļמו או ישמ×ĸ מאיש אחר, ×Ēקרא לו אשה, כדי שי×Ļא ידי המ×Ļווה לפי הסוברים שאשה יכולה להו×Ļיא איש. 7
אשה יכולה להו×Ļיא נשים אחרו×Ē ידי חוב×Ēן. ואמנם יש אומרים, שאשה אינה יכולה להו×Ļיא נשים רבו×Ē, מפני שדין קריא×Ē המגילה לנשים רבו×Ē כדין קריא×Ē ה×Ēורה, וכשם שאשה אינה קורא×Ē ב×Ēורה כך לא ×Ēקרא לנשים רבו×Ē מגילה. ויש אומרים, שכאשר הקריאה × ×ĸשי×Ē ×ĸבור נשים אין מברכים ×ĸליה (בן איש חי ׊"א ×Ē×Ļוה א, כה"ח ×Ēרפט, יט). אולם ה×ĸיקר כד×ĸ×Ē רוב רובם של הפוסקים, שאשה יכולה להו×Ļיא נשים אחרו×Ē בקריא×Ē המגילה, ו×Ēברך ב×Ēחילה כנוסח הגברים. ואם הן ×ĸ׊ר נשים, הקורא×Ē ×Ēברך אחר הקריאה א×Ē ברכ×Ē 'הרב א×Ē ריבנו'. והרו×Ļו×Ē להדר ל×Ļא×Ē ידי כל הד×ĸו×Ē, ישמ×ĸו א×Ē קריא×Ē המגילה מגבר. ואם אפ׊ר, ישמ×ĸו א×Ē המגילה בבי×Ē הכנס×Ē ×ĸם הגברים, שברוב ×ĸם הנס מ×Ēפרסם יו×Ēר.
כאשר גבר קורא לנשים א×Ē המגילה, המנהג הרווח שהקורא מברך ×ĸבור כולן, ואם הן ×ĸ׊ר, יברך בסו×Ŗ 'הרב א×Ē ריבנו'. ויש נוהגים שאשה אח×Ē ×Ēברך ×ĸבור כולן. ושני המנהגים כשרים. 8

ח - קטנים
מ×Ļווה לחנך א×Ē הילדים למ×Ļוו×Ē, ומש×ĸה שהבן או הב×Ē הגי×ĸו לשלב שבו הם מבינים א×Ē המגילה ויכולים לשמו×ĸ א×Ē כל קריא×Ēה כהלכה, ×Ļריך לחנכם לכך. ואין הדבר ×Ēלוי בגיל אלא בה×Ēפ×Ēחו×Ē האישי×Ē של כל ילד וילדה. וכיוון שמשך קריא×Ē המגילה ארוך, רבים מהילדים מגי×ĸים לשלב שבו הם יכולים לשמו×ĸ א×Ē כל המגילה כהלכ×Ēה לאחר גיל ×Ē׊×ĸ.
מנהג טוב להביא לבי×Ē הכנס×Ē לשמי×ĸ×Ē המגילה גם קטנים יו×Ēר, כבני חמש או ׊׊. וא×Ŗ שקטנים אלו לא הגי×ĸו ×ĸדיין לגיל חינוך למקרא מגילה, כי אינם יכולים לדקדק לשמו×ĸ א×Ē כולה, מכל מקום כיוון שהם מבינים א×Ē ×ĸיקר ה×ĸניין, טוב להביאם. אבל קטנים ׊×ĸלולים להפרי×ĸ לשמי×ĸ×Ē המגילה, אין להביא לבי×Ē הכנס×Ē. ו×Ļריך אדם להיזהר שלא להדר בחינוך ילדיו ×ĸל חשבון ׊אר המ×Ēפללים, ׊×ĸלולים לסבול מהפר×ĸ×Ē ילדיו. 9
כדי ל×ĸורר א×Ē השמחה ולמשוך א×Ē ×Ēשומ×Ē ליבם של הילדים, נהגו הקהל לקרוא ארב×ĸה פסוקים בקול רם, פסוקים שהם ×ĸיקר ה×Ēחל×Ē הנס וסופו, ולאחר מכן החזן חוזר וקוראם מהמגילה (רמ"א ×Ēר×Ļ, יז, מ"ב ×Ēרפט, טז, ×ĸפ"י מרדכי ולבוש). (ואלו הם הפסוקים: 'איש יהודי', 'ומרדכי י×Ļא', 'ליהודים', 'כי מרדכי').
נראה שגם מנהג הכא×Ē המן בר×ĸשנים, נו×ĸד כדי ל×ĸורר א×Ē הילדים ב×ĸ×Ē שמי×ĸ×Ē המגילה. אולם ×Ļריך להיזהר שלא להפוך א×Ē הטפל ל×ĸיקר, ויזהרו מאוד שלא להר×ĸיש בש×ĸה שהקורא ממשיך בקריא×Ē המגילה (שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, יז, ו×ĸי' מ"ב נט, ובאו"ה).

ט - המגילה
מגיל×Ē אץ×Ēר נחשב×Ē כאחד מספרי הקודש, ולכן ×Ļריך לכ×Ēוב או×Ēה כדרך שכו×Ēבים ץפר ×Ēורה, בדיו שחור ×ĸל הקל×Ŗ. ואם כ×Ēבה שלא בדיו, או שכ×Ēבה ×ĸל נייר, פסולה, והקורא בה לא י×Ļא ידי חוב×Ēו. ×Ļריך ל×ĸבד א×Ē ה×ĸור לשם כ×Ēיב×Ē המגילה, ול×Ēפור א×Ē הירי×ĸו×Ē זו לזו בגידים. ×Ļריך לשרטט א×Ē השורו×Ē בחרט לפני הכ×Ēיבה, כדי שהכ×Ēיבה ×Ēהיה ישרה. ו×Ļריך לכו×Ēבה ביד לשם קדוש×Ē המגילה. 10
כשם שמדקדקים בכ×Ēיב×Ē ץפר ×Ēורה שכל או×Ēיו×Ēיו יהיו כ×Ļור×Ēן המדויק×Ē, ושלא ×Ēדבק או×Ē אח×Ē בחבר×Ēה, ושלא ×Ēחסר או ×Ē×Ēווס×Ŗ בו אפילו או×Ē אח×Ē, כך יש לדקדק בכ×Ēיב×Ē המגילה. אולם בדי×ĸבד, יש הבדל בין דין הקריאה ב×Ēורה לקריא×Ē המגילה. בקריא×Ē ה×Ēורה אין לברך ×ĸל ץפר ×Ēורה שיש בו ט×ĸו×Ē אפילו באו×Ē אח×Ē. ואילו לגבי מקרא מגילה, כשאין מגילה כשרה בכל או×Ēיו×Ēיה, מו×Ēר לקרוא בברכה במגילה שחסרו×Ē בה חלק מהאו×Ēיו×Ē. לפיכך, אם ט×ĸה הסופר והשמיט מהמגילה או×Ēיו×Ē רבו×Ē או ׊ט×ĸה בכ×Ēיב×Ēן, או שב×Ēחילה כ×Ēבה כהלכ×Ēה ובמשך הזמן נמחקו ממנה חלק מהאו×Ēיו×Ē - כל זמן ׊×ĸיקרה כ×Ēוב, אפ׊ר לקיים בה א×Ē מ×Ļוו×Ē מקרא מגילה ×ĸם ברכו×Ēיה. וזא×Ē מפני שהמגילה נקרא×Ē גם 'אגר×Ē', ומכאן שמגמ×Ēה לספר א×Ē הסיפור מ×Ēוך הכ×Ēב, אבל אין הכרח ׊×Ēהיה מדויק×Ē כספר. ומזה למדנו שכל זמן ׊×ĸיקרה כ×Ēוב כהלכה, יו×Ļאים בקריא×Ēה ידי חובה, וב×Ēנאי שישלימו א×Ē מה שחסר בה, בקריאה מספר או ב×ĸל פה. 11
מ×ĸיקר הדין, מו×Ēר לכ×Ēוב א×Ē ×Ēרגומה של המגילה בדיו ×ĸל קל×Ŗ, ×ĸבור מי שאינו מבין ×ĸברי×Ē, ובקריא×Ē ה×Ēרגום יקיים א×Ē מ×Ļוו×Ē מקרא מגילה. למשל, למי שאנגלי×Ē היא ׊פ×Ēו היחידה, יכ×Ēבו בדיו ×ĸל קל×Ŗ א×Ē ×Ēרגום המגילה באנגלי×Ē, ובמגילה זו יוכל לקיים א×Ē מ×Ļוו×Ēו (שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, ח-יא). אולם למ×ĸשה אין נוהגים כן, מפני שאין אנו יוד×ĸים ל×Ēרגם במדויק א×Ē המילים, אלא י×Ļא ידי חוב×Ēו בשמי×ĸ×Ē המגילה ב×ĸברי×Ē. וא×Ŗ שהוא אינו מבין א×Ē המילים, כיוון שהוא מכוון לקיים א×Ē מ×Ļוו×Ē מקרא מגילה - הרי הוא יו×Ļא ידי חוב×Ēו (שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, ח, מ"ב ×Ēר×Ļ, לב, ×ĸרוה"׊ טו).

י - מ×Ļוו×Ē הקריאה ודין המפסיד מילה אח×Ē
מ×Ļוו×Ē קריא×Ē המגילה - לקוראה מ×Ēוך מגילה כשרה, היינו שנכ×Ēבה בדיו ×ĸל הקל×Ŗ. ואם אמר או×Ēה ×ĸל פה או שקראה מ×Ēוך ץפר מודפס - לא י×Ļא ידי חוב×Ēו (שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, ג). קרא א×Ē ×ĸיקרה מ×Ēוך המגילה וא×Ē חלקה קרא מ×Ēוך ץפר מודפס או אמר ב×ĸל פה, י×Ļא ידי חובה. ובלבד שבפו×ĸל יאמר א×Ē כל המגילה בלא להחסיר מילה אח×Ē (כמבואר בהלכה הקודמ×Ē).
דילג ×ĸל אח×Ē המילים, או ט×ĸה באח×Ē המילים, ט×ĸו×Ē כזו שמשנה א×Ē מ׊מ×ĸו×Ē המילה, לד×ĸ×Ē רוב הפוסקים לא י×Ļא ידי חוב×Ēו, ו×ĸליו לחזור לקרוא א×Ē המגילה כהלכה. 12
גם כאשר הקורא קרא כהלכה א×Ē כל המילים, אם השומ×ĸ לא ׊מ×ĸ מילה אח×Ē - לא י×Ļא. וזו למ×ĸשה ההלכה החשובה ביו×Ēר בהלכו×Ē המגילה, מפני שב×ĸקבו×Ē בואם של הילדים לבי×Ē הכנס×Ē הר×ĸ׊ גובר, ויש שאינם מ×Ļליחים לשמו×ĸ א×Ē כל המילים. במיוחד החשש גובר לאחר הכא×Ē המן, ׊פ×ĸמים הקורא ממשיך בקריא×Ēו ב×ĸוד הילדים מר×ĸישים, והיושבים בירכ×Ēי בי×Ē הכנס×Ē אינם שומ×ĸים מילה אח×Ē, ומפסידים בכך א×Ē כל הקריאה.
הפ×Ēרון לכך, שכל מי שהחסיר בשמי×ĸ×Ēו מילה או כמה מילים, ישלים או×Ēן מיד בקריאה מהספר שלפניו. ואם בינ×Ēיים הקורא המשיך הלאה, ימשיך לקרוא ×ĸד שיגי×ĸ למקום שהקורא נמ×Ļא. וא×Ŗ שהספר המודפס שלפניו אינו כשר לקריא×Ē המגילה, כיוון ׊א×Ē רוב המגילה הוא שומ×ĸ מ×Ēוך מגילה כשרה, יכול בדי×ĸבד להשלים ל×ĸ×Ļמו א×Ē המילים החסרו×Ē מ×Ēוך ץפר מודפס. אבל השומ×ĸ א×Ē המגילה מהקורא, לא יקרא ×ĸמו א×Ē המגילה, כדי שלא יפרי×ĸ ל×ĸ×Ļמו ולשכניו לשמו×ĸ א×Ē הקורא. 13

יא - דיני הקריאה
דרך הנח×Ē המגילה כשהיא גלולה מסופה ל×Ēחיל×Ēה, אולם כיוון שהיא נקרא×Ē אגר×Ē, נוהגים לפני קריא×Ēה ב×Ļיבור לפושטה ולכופלה ד×Ŗ ×ĸל ד×Ŗ כדי לפרסם א×Ē הנס. לאחר סיום קריא×Ē המגילה, גוללים בחזרה א×Ē המגילה מסופה ל×Ēחיל×Ēה, שזהו כבודה של המגילה שלא ×Ēישאר פ×Ēוחה, ורק אחר סיום הגלילה החזן מברך א×Ē ברכ×Ē 'הרב א×Ē ריבנו' (שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, יז, מ"ב נה-נו, כה"ח קב-קה).
מ×Ļוו×Ē קריא×Ē המגילה מ×Ēקיימ×Ē בישיבה או ×ĸמידה, ורק החזן הקורא ל×Ļיבור ×Ļריך ל×ĸמוד, מפני כבוד ה×Ļיבור (שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, א). בש×ĸ×Ē אמיר×Ē הברכו×Ē נוהגים רוב ישראל ל×ĸמוד (מ"ב ×Ēר×Ļ, א, בא"ח ×Ē×Ļוה ד, ו×ĸי' כה"ח ב).
קוראים א×Ē המגילה בט×ĸמי המקרא, ובדי×ĸבד כשאין מי שיוד×ĸ לקרוא בט×ĸמים, אפ׊ר לקוראה בלא ט×ĸמים (׊×ĸ"×Ē ×Ēר×Ļ, א).
×Ļריך לקרוא א×Ē המגילה כסדר, ואם קראה למפר×ĸ, היינו שלא כסדר כ×Ēיב×Ēה - לא י×Ļא. לפיכך, מי שלא ׊מ×ĸ מילה או פסוק מהקורא, לא יאמר אמשיך לשמו×ĸ א×Ē המגילה ×ĸד סופה, ואח"כ אשלים א×Ē מה שהחסר×Ēי, אלא חובה ×ĸליו להשלים מיד א×Ē מה שהחסיר ולהגי×ĸ למקום שבו נמ×Ļא הקורא, ולהמשיך לשמו×ĸ א×Ē הקריאה כסדר ×ĸד סו×Ŗ המגילה. 14
מי ׊׊מ×ĸ א×Ē המגילה כשהוא מ×Ēנמנם - לא י×Ļא, מפני שבוודאי היו מילים שלא ׊מ×ĸ (שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, יב). כפי שלמדנו (הלכה ט), גם מי שאינו מבין ×ĸברי×Ē יו×Ļא ידי חובה בשמי×ĸ×Ē המגילה.
לכ×Ēחילה יש לקרוא א×Ē המגילה בר×Ļ×Ŗ, ובדי×ĸבד, אם הפסיק בש×Ēיקה או אפילו בדיבור, לא הפסיד א×Ē מה ׊קרא, ויכול להמשיך ממקום שהפסיק (שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, ה. ו×ĸי' מ"ב יח, ושו"×ĸ או"ח סה).
נחלקו הפוסקים אם אפ׊ר ל×Ļא×Ē ידי מ×Ļוו×Ē שמי×ĸ×Ē מגילה בשמי×ĸה דרך מכשירים חשמליים, כמו דרך שידור חי, טלפון ורמקול. למ×ĸשה, נוהגים להחמיר, ורק כשאין ברירה אחר×Ē סומכים ×ĸל המקילים. אולם כבד שמי×ĸה שנזקק למכשיר חשמלי כדי לשמו×ĸ, ישמ×ĸ לכ×Ēחילה דרך המכשיר החשמלי, ורק אם הוא יוד×ĸ ׊אם י×Ēקרב לקורא י×Ļליח לשמו×ĸ א×Ē קולו היטב בלא מכשיר, נכון שישמ×ĸ בלא מכשיר. 15

יב - הברכו×Ē וסדר הקריאה
מברכים לפני קריא×Ē המגילה בלילה שלוש ברכו×Ē: "ברוך א×Ēה ה' אלוהינו מלך ה×ĸולם א׊ר קדשנו במ×Ļוו×Ēיו ו×Ļוונו ×ĸל מקרא מגילה". "ברוך א×Ēה ה' אלוהינו מלך ה×ĸולם ׊×ĸשה ניסים לאבו×Ēינו בימים ההם בזמן הזה". "ברוך א×Ēה ה' אלוהינו מלך ה×ĸולם שהחיינו וקיימנו והגי×ĸנו לזמן הזה".
הברכו×Ē הן הכנה למ×Ļווה, ׊×ĸל ידי הברכו×Ē הקורא והשומ×ĸים מכוונים א×Ē ליבם לקיים א×Ē המ×Ļווה ולהבין א×Ē ×ĸניינה, שהוא לזכור ולפרסם א×Ē הנס ׊×ĸשה ה' לאבו×Ēינו. ומכל מקום גם מי ׊קרא בלא ברכה, י×Ļא ידי חוב×Ēו, ובלבד שיכוון בד×ĸ×Ēו לקיים א×Ē המ×Ļווה (שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, יד). 16
לגבי ברכ×Ē 'שהחיינו' ביום נחלקו המנהגים. למנהג ספרדים אין מברכים 'שהחיינו' ביום, מפני שברכ×Ē 'שהחיינו' שמברכים בלילה מו×ĸילה לכל היום. ולמנהג אשכנזים, ×Ļריך לחזור ולברך 'שהחיינו' לפני הקריאה של היום, מפני שקריא×Ē היום היא מ×Ļווה בפני ×ĸ×Ļמה, ויו×Ēר מזה, היא הקריאה החשובה, ולכן אינה יכולה להיגרר אחר הקריאה של הלילה (שו"×ĸ ×Ēר×Ļב, א).
נכון לכוון בברכ×Ē 'שהחיינו' שלפני קריא×Ē המגילה ×ĸל כל ׊אר מ×Ļוו×Ē היום - משלוח מנו×Ē, מ×Ēנו×Ē לאביונים וס×ĸודה. הספרדים מכוונים לכך בלילה, ואשכנזים ביום (מ"ב ×Ēר×Ļב, א).
לאחר קריא×Ē המגילה וגליל×Ēה ל×Ēחיל×Ēה, נוהגים לברך 'הרב א×Ē ריבנו', שהיא ברכ×Ē שבח והודאה. לד×ĸ×Ē רוב הפוסקים, מברכים ברכה זו רק במניין של גברים או נשים, אבל אם הם פחו×Ē מ×ĸשרה, אין מברכים או×Ēה. 17

יג - הנקמה בהמן ו×ĸ׊ר×Ē בניו
יסוד מרכזי במגילה הוא הריג×Ē המן ו×ĸ׊ר×Ē בניו, ׊נ×ĸשה ×Ļדק, והרש×ĸים שקמו ×ĸל ×ĸם ישראל לכלו×Ēו, × ×ĸנשו והומ×Ēו. וכך ראוי ×ĸל פי הדין, שכל הקם כנגד ישראל, ×ĸמו של ה' י×Ēברך, מורד בה' י×Ēברך בורא ה×ĸולם ומקיימו, ומהדין הישר שיאבד לגמרי. כמה דינים מבטאים ×ĸניין זה.
ראשי×Ē, כו×Ēבים א×Ē המ×Ē×Ē ×ĸ׊ר×Ē בני המן ב×Ļורה של שירה. ולא כמו ׊אר השירו×Ē, כדוגמ×Ē שיר×Ē הים, שבהן הכ×Ēיבה והרווחים מ×ĸורבים, אלא א×Ē המ×Ē×Ē בני המן כו×Ēבים באופן ישר ומסודר, שבשני ×Ļידי השורה כו×Ēבים מילה אח×Ē ובאמ×Ļ×ĸ רווח, וכך כל שמו×Ē ×ĸ׊ר×Ē הבנים שהומ×Ēו ב×Ļד ימין של השורה, והמילה "א×Ē" המחבר×Ē ביניהם ב×Ļד שמאל (מגילה טז, ב; שו"×ĸ ×Ēר×Ļא, ג). וה×ĸניין הוא, שדרך כל השירו×Ē לבטא א×Ē הרווחה שהי×Ēה לישראל, ו×ĸל כן גם השירה מרווח×Ē ומ×Ēפ׊ט×Ē, ואילו השירה של המ×Ē×Ē בני המן מבטא×Ē א×Ē השמחה ×ĸל ׊נ×Ēכלו לגמרי ונ×ĸשה בהם דין ישר, ולכן נכ×Ēבה ב×Ļורה סגורה וישרה (מהר"ל אור חדש ט, י).
לכ×Ēחילה ×Ļריך לקרוא א×Ē כל שמו×Ēיהם בנשימה אח×Ē, ללמד שכולם נפחו א×Ē נשמו×Ēיהם יחד, ואם לא קראם בנשימה אח×Ē - י×Ļא. או×Ē 'ו' של 'ויז×Ēא' כו×Ēבים זקופה, ללמד ׊×Ēלו א×Ē כולם יחד (מגילה טז, ב; שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, טו, ×Ēר×Ļא, ד). וה×ĸניין הוא, שיסוד אמונ×Ē ישראל בה' אחד, ו×ĸמלקים מ×Ēנגדים לאמונ×Ē היחוד ושונאים א×Ē ישראל, וכשהם מ×Ēכלים מ×Ēגלי×Ē אחדו×Ēו ב×ĸולם. ולכן כאשר × ×ĸנשו מ×Ēו כאחד, שמי×Ē×Ēם גיל×Ēה א×Ē אמונ×Ē היחוד (מהר"ל אור חדש ט, י).
×Ļריך לומר אחר הקריאה: "ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אץ×Ēר, ארורים כל הרש×ĸים, ברוכים כל ה×Ļדיקים. וגם חרבונא זכור לטוב" (ירושלמי מגילה ג, ז, שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, טז).
בימי הראשונים, החל לה×Ēפ׊ט מנהג בקרב הילדים וא×Ŗ המבוגרים, להכו×Ē ב×ĸ×Ē אמיר×Ē המן. כנראה ר×Ļו לבטא בזה א×Ē השנאה לרש×ĸים וא×Ē השמחה ×ĸל מפל×Ēם. וא×Ŗ שאין למנהגם מקור, כ×Ēב הרמ"א: "אין לבטל שום מנהג או לל×ĸוג ×ĸליו, כי לא לחינם הוקב×ĸו" (×Ēר×Ļ, יז). אמנם יש מהראשונים שלא נהגו בזה. ויש מהאחרונים ׊א×Ŗ י×Ļאו כנגד המנהג, מפני שהר×ĸ׊ ×ĸלול לגרום שהשומ×ĸים לא י×Ļאו ידי חוב×Ē מקרא מגילה (כמבואר בהלכה י). למ×ĸשה, הרו×Ļים להמשיך במנהג הכא×Ē המן רשאים, ובלבד שיקפידו שכל ה×Ļיבור יוכל לשמו×ĸ היטב א×Ē כל המגילה. 18

יד - ×ĸל הנסים, קריא×Ē ה×Ēורה, הספד ו×Ēחנון
×Ēקנו חכמים נוסח '×ĸל הנסים' כדי להודו×Ē לה' ×ĸל הישו×ĸה ׊×ĸשה לישראל בימי הפורים, ואומרים או×Ēו בברכ×Ē ההודאה ב×Ēפיל×Ē שמונה ×ĸשרה, ובברכ×Ē 'נודה לך' שבברכ×Ē המזון. בברכה מ'×ĸין שלוש' אין מזכירים א×Ē הפורים.
שכח ולא אמר '×ĸל הנסים' ב×Ēפילה או בברכ×Ē המזון - י×Ļא ידי חוב×Ēו. ואם נזכר לפני שסיים א×Ē הברכה שאומרים בה '×ĸל הנסים', יחזור לומר '×ĸל הנסים'. אבל אם כבר אמר א×Ē ׊ם ה' שבסיום הברכה, לא יחזור. אבל טוב שיאמר '×ĸל הנסים' בסיום ה×Ēפילה, לאחר סיום הברכו×Ē, ׊׊ם מו×Ēר להוסי×Ŗ ×Ēחנונים והודאו×Ē בלי הגבלה. וכן השוכח לומר '×ĸל הנסים' בברכ×Ē המזון, טוב שיאמר או×Ēו בסיום ברכ×Ē המזון יחד ×ĸם 'הרחמן', ׊׊ם מו×Ēר להוסי×Ŗ הודאו×Ē כר×Ļונו (רמ"א ×Ēרפב, א, מ"ב ד). 19
ה×Ēחילו א×Ē הס×ĸודה בפורים והמשיכוה זמן רב אחר ×Ļא×Ē הכוכבים, הולכים אחר הה×Ēחלה ואומרים בברכ×Ē המזון '×ĸל הנסים' (שו"×ĸ ×Ēר×Ļה, ג, ו×ĸי' מ"ב טז).
×Ēקנו חכמים לקרוא בפורים שלושה ×ĸולים בפרש×Ē 'ויבא ×ĸמלק' (שמו×Ē יז, ח-טז). וא×Ŗ שאח×Ē מ×Ēקנו×Ē ×ĸזרא הסופר הי×Ēה שאין לקרוא ב×Ēורה פחו×Ē מ×ĸשרה פסוקים, בפורים קוראים ×Ē׊×ĸה בלבד, מפני שב×Ē׊×ĸה פסוקים מס×Ēיים ה×ĸניין כולו. ויש נוהגים לקרוא א×Ē הפסוק האחרון פ×ĸמיים כדי להשלים בזה ל×ĸשרה פסוקים (שו"×ĸ ×Ēר×Ļג, ד). ויש אומרים שאין קוראים או×Ēו פ×ĸמיים (רמ"א ׊ם). רמז יש בזה, שכל ×ĸוד לא נמחה שמו של ×ĸמלק, ×ĸדיין אין שמו של הקב"ה מ×Ēגלה בשלימו×Ē, ולכן בקריא×Ē פר׊×Ē 'ויבא ×ĸמלק' קוראים ×Ē׊×ĸה פסוקים בלבד.
א×Ŗ שהי×Ēה בפורים ישו×ĸה גדולה לישראל, לא ×Ēקנו לומר הלל, ושלושה ט×ĸמים נאמרו לכך ב×Ēלמוד (מגילה יד, א). לרבי י×Ļחק, מפני שאין אומרים הלל ×ĸל נץ ׊נ×ĸשה בחו×Ĩ לאר×Ĩ. לרבא, מפני ׊×ĸדיין נו×Ēרנו משו×ĸבדים לאחשוורוש, ואין אומרים הלל אלא ב×Ēשו×ĸה שאנו × ×ĸשים ×ĸל ידה בני חורין. לרב נחמן, מפני שקריא×Ē המגילה נחשב×Ē לנו במקום הלל, ולכן לא היה ×Ļורך לה×Ēקין א×Ē קריא×Ē ההלל. 20
יום י"ד וט"ו באדר אסורים בהספד ו×Ē×ĸני×Ē לבני פרזים ולבני כרכים. ורק אם המ×Ē ×Ēלמיד חכם, מו×Ēר להספידו בפניו ב×ĸ×Ē ההלוויה (שו"×ĸ או"ח ×Ēר×Ļו, ג, יו"ד ×Ēא, ה).
אין אומרים ×Ēחנון ו'למנ×Ļח' בשני הימים של פורים (שו"×ĸ ×Ēר×Ļג, ג). גם במנחה של ×Ē×ĸני×Ē אץ×Ēר שהיא סמוכה לפורים אין אומרים ×Ēחנון (מ"ב קלא, לג).
נוהגים ללבוש בליל פורים וביומו בגדי שב×Ē ויום טוב (רמ"א ×Ēר×Ļה, ב, כה"ח יג).

טו - מלאכה בפורים
מ×Ēחילה לא ×Ēקנו א×Ē פורים כיום טוב שאסור ב×ĸשיי×Ē מלאכה. אולם במשך הדורו×Ē, משום כבוד היום וקדוש×Ēו, נהגו ישראל שלא ל×ĸשו×Ē בו מלאכה, והמנהג מחייב. וא×Ŗ אמרו שכל ה×ĸושה מלאכה בפורים אינו רואה ממנה סימן ברכה ל×ĸולם (ב"י שו"×ĸ ורמ"א ×Ēר×Ļו, א).
לפיכך, אסור לאדם ל×Ļא×Ē ל×ĸבוד×Ēו הקבו×ĸה בפורים, ואם הוא ×ĸובד ב×ĸבודה ׊אם לא י×ĸבוד בה בפורים יגרם לו או ל×ĸץק הפסד גדול, מו×Ēר לו ל×ĸבוד בה. וכן מו×Ēר ל×ĸני שאין לו מה לאכול ל×ĸבוד בפורים (שה"×Ļ ×Ēר×Ļו, ב-ג).
מו×Ēר ל×ĸשו×Ē בפורים מלאכה משמח×Ē, כמו הכנ×Ē בי×Ē לקרא×Ē ח×Ēונ×Ē הבן, ונטי×ĸ×Ē ×ĸ×Ļי נוי בגינ×Ē הבי×Ē. וכן מו×Ēר ל×ĸשו×Ē מלאכה שיש בה מ×Ļווה, כמו כ×Ēיב×Ē חידושי ×Ēורה. וכן מו×Ēר ל×ĸשו×Ē מלאכו×Ē קלו×Ē, כמו כ×Ēיב×Ē מכ×Ēב. וב×Ēנאי שה×ĸיסוק בזה לא יבטל או×Ēו משמח×Ē הפורים ומ×Ļוו×Ēיו (שו"×ĸ ×Ēר×Ļו, א, מ"ב ו).
מו×Ēר לגזוז ×Ļיפורנים בפורים, כי זו מלאכה קלה, וכביסה ביד ו×Ēפירה ו×Ēספור×Ē אסורו×Ē (בא"ח ×Ē×Ļוה כא). אבל ל×Ļורך פורים מו×Ēר ל×ĸשו×Ē מלאכו×Ē גדולו×Ē, ובכללן כביסה ביד, ×Ēפירה ו×Ēספור×Ē (רמ"א ×Ēר×Ļו, א).
מ×ĸיקר הדין מו×Ēר ל×ĸסוק במסחר בפורים, מפני ׊×ĸסקים מו×Ļלחים יכולים לשמח. אולם נכון להחמיר בזה, מפני שה×ĸיסוק במסחר ×ĸלול לה×Ēארך ×ĸל חשבון שמח×Ē הפורים. ולכן נכון לפ×Ēוח רק חנויו×Ē שמוכרו×Ē ×Ļרכי פורים (מ"ב ×Ēר×Ļו, ג, ×ĸרוה"׊ ב, כה"ח ה).
מנהג איסור מלאכה בפורים חל ביום הפורים בלבד. ואמנם יש מהאחרונים שהחמירו לאסור מלאכה גם בלילה, אולם מ×ĸ×Ļם זה שנחלקו לגבי הלילה, ברור שאין מנהג מוסכם לאסור מלאכה בלילה, לפיכך, אין איסור ל×ĸשו×Ē מלאכה בליל פורים (×ĸי' בבאו"ה ×Ēר×Ļו, א).
לבני הפרזים מו×Ēר ל×ĸשו×Ē מלאכה בפורים של מוקפים, ולבני המוקפים מו×Ēר ל×ĸשו×Ē מלאכה בפורים של פרזים (שו"×ĸ ×Ēר×Ļו, ב).



^ 1.. ממגילה יא, ב - יב, א, ×ĸולה כי מ×ĸשה אחשוורוש היה אחר ה×Ļהר×Ē כורש, ולפני שהו×Ēר לבנו×Ē א×Ē בי×Ē המקדש, והגזירה הי×Ēה מפני שהש×Ēחוו ל×Ļלם ונהנו מס×ĸוד×Ē או×Ēו ר׊×ĸ. רבים אמרו, שדריווש היה בנם של אחשוורוש ואס×Ēר, ובהשפ×ĸ×Ē אמו ה×Ēיר א×Ē בניי×Ē בי×Ē המקדש השני, שבניי×Ēו × ×ĸ×Ļרה ב×ĸקבו×Ē המשטינים. ו×ĸי' מגדים יד ×ĸמ' 47-148.
^ 2.. לד×ĸ×Ē רוב הראשונים והאחרונים, מ×ĸמד ארב×ĸ המ×Ļוו×Ē המיוחדו×Ē של פורים כ'דברי קבלה', היינו דברים הנלמדים מהנביאים והכ×Ēובים, שהוא במ×ĸמד ביניים בין דאוריי×Ēא לדרבנן. ונחלקו בדין ץפק. לכאורה מזה שבמקומו×Ē שיש ץפק אם הם מוקפים חומה מימו×Ē יהוש×ĸ בן נון קוראים בשני הימים, מ׊מ×ĸ שבספק ×Ļריך להחמיר כבדאוריי×Ēא. וכך מ׊מ×ĸ מהרמב"ם ושו"×ĸ (×Ēרפח, ד, ×Ēר×Ļו, ז). אולם לד×ĸ×Ē רמב"ן, רשב"א וריטב"א, נוהגים כן ממיד×Ē חסידו×Ē ולא כחיוב. הרי שדינם כדין דרבנן. ונטיי×Ē כמה אחרונים לחומרא (טורי אבן, מ"ב ×Ēר×Ļב, טז, כה"ח לט). משאלה זו מס×Ē×ĸ×Ŗ ×ĸוד דיון, האם קריא×Ē המגילה דוחה מ×Ļוו×Ē מה×Ēורה, לרוה"פ ולרמ"א ×Ēרפז, ב, אינה דוחה, ולט"ז דוחה.
^ 3.. ×ĸי' בב"י ×Ēרפח, א, ו×ĸיקר הדברים ×ĸפ"י הר"ן, וכך כ×Ēבו הרבה פוסקים וביניהם מ"ב ׊ם. והב"י ×ĸ×Ļמו מפר׊ ׊×ĸיקר החילוק בין י"ד וט"ו נו×ĸד לחלוק כבוד לאר×Ĩ ישראל ולהזכירה בפורים. ו×ĸי' במהר"ל אור חדש ט, יא-טז, ×ĸל מ×ĸל×Ē המוקפים בחומה.
באר מרן הרב קוק במ×Ļוו×Ē ראיה או"ח ×Ēרפח, א, ׊×Ēקנו שני ימים לפורים, כדי להבחין בין מ×Ļווה מה×Ēורה שזמנה קבו×ĸ לכולם, לבין מ×Ļווה דרבנן שהיא בשני זמנים לפי המקומו×Ē. ואולי לכן ×Ēקנו בנרו×Ē חנוכה מדרגו×Ē במהדרין. וכיוון ׊מ×Ļינו ב×Ēורה חילוק בין פרזים למוקפים (ויקרא כה, כט. מסכ×Ē כלים א, ז), לפיכך חילקו כן בפורים, וכיוון שכל דין מוקפים שב×Ēורה אינו אלא באר×Ĩ, לכן קב×ĸו לפי הזמן שבו ה×Ēחילה המ×Ļווה, היינו מ×ĸ×Ē כניס×Ē ישראל לאר×Ĩ בימו×Ē יהוש×ĸ בן נון. ×ĸי"׊ שהאריך.
^ 4.. כאשר יש כמה אנשים ׊×Ļריכים לקיים א×Ē המ×Ļווה אבל אין הם מניין, ×ĸדי×Ŗ שכל אחד יקרא ל×ĸ×Ļמו, כי קריא×Ē המגילה לכ×Ēחילה כ×Ēפילה, שבמניין החזן מו×Ļיא א×Ē הקהל, אבל לא יחיד א×Ē חבירו. ובדי×ĸבד יחיד יכול להו×Ļיא א×Ē חבירו (שו"×ĸ ×Ēרפט, ה, מ"ב טו). וכאשר רק אחד יוד×ĸ לקרוא בט×ĸמים, מוטב שהוא יו×Ļיא א×Ē חבירו, למרו×Ē שאין להם מניין.
במגילה ה, א, לרב מגילה בזמנה אפילו ביחיד ולרב אסי גם בזמנה ×Ļריך מניין. ונחלקו הראשונים, לר"×Ē מחלוק×Ēם לכ×Ēחילה והלכה כרב, לפיכך לכ×Ēחילה אפ׊ר לקרוא מגילה בזמנה ביחיד (אמנם ברור ׊מ×Ļווה מן המובחר לקוראה ברוב ×ĸם). וד×ĸ×Ē בה"ג שנחלקו בדי×ĸבד, והלכה כרב אסי, ולכן אין לקרוא ביחיד, והחוששים לשיט×Ēו סוברים שיחיד יקרא בלא ברכה (וכ"כ מרדכי בשם רבנו גרשום ומהר"י ווייל). וד×ĸ×Ē הרבה ראשונים, שלכ×Ēחילה יש לקרוא במניין אבל אין זה מ×ĸכב, או מפני שהלכה כרב אסי, אלא שגם הוא מודה שבדי×ĸבד אפ׊ר לקרוא ביחיד, או מפני שהלכה כרב, אלא שגם רב מודה שלכ×Ēחילה יש לקרוא במניין, וכך ד×ĸ×Ē רא"׊ וראב"ד, וכך נפץק בשו"×ĸ ×Ēר×Ļ, יח. ומוסכם ×ĸל רוב ככל האחרונים שהקורא ביחיד מברך. וכ×Ēב באו"ח בשם ראב"ד, ׊אם קראו באו×Ēו המקום ב×ĸשרה, כבר × ×Ēפרסם הנס, ויכול היחיד לקוראה לכ×Ēחילה, וכ"כ רמ"א ×Ēר×Ļ, יח. ובמ"ב סד, כ×Ēב, שיש מחמירים שגם בזה ×Ļריך לחזר לכ×Ēחילה אחר ×ĸשרה. ו×ĸי' בה×ĸרה 8 ל×ĸניין שאשה יכולה להו×Ļיא נשים אחרו×Ē ולברך ×ĸבורן. ו×ĸי' בה×ĸרה 17 ל×ĸניין מניין בברכ×Ē 'הרב א×Ē ריבנו' (לבא"ח גם בלא מניין מברכים, והמנהג הרווח שלא לברך. ו×ĸ׊ר נשים מברכו×Ē).
שלא בזמנה (י"א ×ĸד י"ג), לד×ĸ×Ē רי"×Ŗ ורשב"א ורמב"ן אין לקרוא בלא מניין, ולד×ĸ×Ē ר׊"י ורז"ה, בדי×ĸבד אפ׊ר לקרוא בלא מניין בברכה. למ×ĸשה כ×Ēב בש×ĸה"×Ļ ×Ēר×Ļ, ץא, שהקורא שלא בזמנה בלי מניין לא יברך.
^ 5.. ×ĸי' מגילה ד, א, ובבירור הלכה ׊ם. כ×Ēבו ה×Ēוס' והרא"׊ ׊ם, ׊×ĸיקר הקריאה ופרסום הנס ביום. ולד×ĸ×Ē הר"ן, בני הכפרים שהיו מקדימים לקרוא ביום הכניסה לא היו ×Ļריכים כלל לקרוא בלילה. ולרשב"א ולריטב"א, ×Ēקנ×Ē בני הכפרים כדי שיקראו ביום הכניסה במניין, ובלילה היו קוראים במקומם בלא מניין, אלא שנחלקו אימ×Ēי יקראו, לרשב"א בליל הכניסה, ולריטב"א בליל פורים. כ×Ēב בנו"ב מהדו"ק מא, וטורי אבן (מגילה ד, א), שקריא×Ē היום מדברי קבלה ואילו קריא×Ē הלילה מדרבנן בלבד. וביבי"א או"ח ח"א מג, יג, ה×ĸלה שכך ד×ĸ×Ē אוהל מו×ĸד ואו"ז ור"ן. אולם לד×ĸ×Ē רוקח ורשב"א וריטב"א, גם חיוב הלילה מדברי קבלה (אלא שאין ×Ļורך במניין בלילה, כי ×ĸיקר פרסום הנס ביום). ומרמב"ם ושו"×ĸ מ׊מ×ĸ לכאורה, שאין הבדל בין חיוב הלילה ליום.
^ 6.. בטורי אבן מגילה ד, א, כ×Ēב שחיוב הגברים מרוח הקודש, וחל רק ×ĸל הגברים כמ×Ļווה שהזמן גרמה, ואילו חיוב הנשים מפני סבר×Ē "א×Ŗ הן היו באו×Ēו הנס", וזה חיוב מדברי חכמים בלבד. ולכן לבה"ג ור"ח אשה אינה יכולה להו×Ļיא איש. וכך ד×ĸ×Ē ראבי"ה, ורוקח, וכך נראה מה×Ēוס' ור"ן. וכ×Ēב המרדכי לפי שיטה זו, שנוסח הברכה לאשה שונה, והוא: "לשמו×ĸ מגילה". אולם לרש"י, רמב"ם, נמוקי יוס×Ŗ, או"ז, ריא"ז, המאירי ו×ĸוד, חיוב הנשים כגברים, ולכן אשה יכולה להו×Ļיא איש, ונוסח ברכ×Ēה כנוסח ברכ×Ēו.
וי"א שחיוב נשים כגברים אלא שאינן יכולו×Ē להו×Ļיא גברים מסיבה אחר×Ē. לד×ĸ×Ē סמ"ג, מפני שהיא כקריאה ב×Ēורה, ופירש מ"א ×Ēרפט, ה, שמפני כבוד ה×Ļיבור קב×ĸו שלא ×Ēקרא, ואפילו יחיד לא ×Ēו×Ļיא משום לא פלוג. ולד×ĸ×Ē כלבו, לא ×Ēו×Ļיא משום "קול באשה ×ĸרווה". ולד×ĸ×Ē הסוברים שאשה רשאי×Ē להו×Ļיא גברים, אפ׊ר לבאר שמדובר בקרובי משפח×Ēה, שאין לחוש כ"כ לקול באשה ×ĸרווה. או ׊×Ēקרא בלא ט×ĸמים. ואפשר לפרש ׊מ×ĸיקר הדין כאשר מדובר ב×Ļרכי מ×Ļווה אין חוששים לקול באשה ×ĸרווה, וכשם ׊מ×ĸיקר הדין היה מו×Ēר לאשה לקרוא ב×Ēורה (מגילה כג, א. וכפי שכ×Ēב החיד"א במראי×Ē ×ĸין לנידה יג, וראש דוד בשלח נד, ד. ×ĸי' יחו"ד ד, טז).
^ 7.. יש מהאחרונים שפירשו א×Ē השו"×ĸ ×Ēרפט, א-ב, שסובר שאשה יכולה להו×Ļיא גבר, וכך הלכה (ברכ"י ר×ĸא, א; מאמר מרדכי ×Ēרפט, ב). בחזון ×ĸובדיה לפורים ×ĸמ' נט, כ×Ēב ׊א×Ŗ שה×ĸיקר כד×ĸה המקילה, אין לסמוך ×ĸליה אלא בש×ĸ×Ē הדחק, ×ĸ"כ. אולם לד×ĸ×Ē רוב האחרונים, ה×ĸיקר שאין לאשה להו×Ļיא איש, וכ"כ לבוש, א"ר ×Ēרפט, ב, פר"ח א, ×ĸרך השולחן ג, חקרי לב, דה"ח. וי"א שכך גם ד×ĸ×Ē שו"×ĸ (פמ"ג א"א ד; ו×ĸי' כה"ח יד).
^ 8.. בקרבן × ×Ēנאל (×ĸל הרא"׊ מגילה פ"א ד, או×Ē מ) כ×Ēב סברה מחודש×Ē, שאשה אינה יכולה להו×Ļיא נשים רבו×Ē (הובא בש×ĸה"×Ļ ×Ēרפט, טו). ובמ"א ×Ēרפט, ו, כ×Ēב ×ĸפ"י הסוד שאשה לא ×Ēקרא ל×ĸ×Ļמה. והביאו ח"א קנה, יא; וכ"כ בבא"ח ×Ē×Ļוה א, ×ĸפ"י המנהג. אולם נראה שגם לד×ĸ×Ēם כל זה מלכ×Ēחילה. ומ"מ ד×ĸ×Ē רוב ככל הפוסקים שאשה יכולה להו×Ļיא נשים, שכן לד×ĸ×Ē מח×Ļי×Ē הראשונים יכולה להו×Ļיא גם גברים, וגם למחמירים, לא ×ĸל×Ēה סברה שאשה לא ×Ēוכל להו×Ļיא נשים. וכ"כ ×ĸרוה"׊ ×Ēרפט, ה. ולכך נטה רשז"א (הליכו×Ē שלמה יט, ה×ĸרה ד). אולם לכ×Ēחילה גם לנשים יש מ×Ļווה לשמו×ĸ ברוב ×ĸם אלא שאינו חיוב כגברים, מאו×Ēו הט×ĸם שנשים פטורו×Ē ממ×Ļוו×Ē ×ĸשה שהזמן גרמן ומ×Ēפילה במניין (×ĸי' מ"ב ×Ēרפט, א; פץ"×Ē ×Ēרפט, א).
לד×ĸ×Ē רמ"א ×Ēרפט, ב, כשאשה מברכ×Ē, ×Ēברך "לשמו×ĸ מגילה", וכ"כ לבוש, ב"ח ומ"ב ×Ēר×Ļב, יא. אולם ד×ĸ×Ē רוב הפוסקים, שאשה ×Ēברך כאיש "×ĸל מקרא מגילה". ראשי×Ē, מפני שלד×ĸ×Ē מח×Ļי×Ē הפוסקים הסוברים כרש"י ורמב"ם חיובן כחיוב הגברים. שני×Ē, א×Ŗ לבה"ג ור"ח, שהן חייבו×Ē רק בשמי×ĸה, מ"מ לפי ר"×Ē, וכך מנהג אשכנז, נשים רשאיו×Ē לקיים מ×Ļוו×Ē כגברים בברכה. ולכן אפ׊ר שלא לחלק בין נוסח ברכ×Ē הגברים לנשים. וכך מנהג רוב הספרדים, וכ"כ פר"ח וגר"א. ו×ĸי' יבי"א ח"א או"ח מד.
אמרו בגמ' ר"ה כט, א, "א×ĸ"פ שי×Ļא מו×Ļיא", היינו גם מי שקיים מ×Ļווה ובירך ×ĸליה, יכול לברך ×ĸבור מי ׊×ĸדיין לא י×Ļא. לד×ĸ×Ē בה"ג ורמב"ם, ב×Ēנאי שזה שיו×Ļא אינו יוד×ĸ לברך, אבל אם הוא יוד×ĸ לברך, ×ĸליו לברך ב×ĸ×Ļמו. ולאור זרו×ĸ ור"ן, גם אם הוא יוד×ĸ לברך אפ׊ר לברך ×ĸבורו. במחלוק×Ē זו ×Ēלויה השאלה, האם ×ĸדי×Ŗ שאח×Ē הנשים ×Ēברך. וביאר בבאו"ה ר×ĸג, ד, שכל המחלוק×Ē היא לכ×Ēחילה. בפשטו×Ē ×ĸדי×Ŗ שאח×Ē הנשים ×Ēברך ×ĸבור כולן, שבזה י×Ļאו ידי כל השיטו×Ē. וכ"כ בלוח א"י, ובהליכו×Ē שלמה יט, ג. אולם רבים נוהגים שהמו×Ļיא מברך, כמובא במ"ב ×Ēקפה, ה, ל×ĸניין שופר, ו×Ēר×Ļב, י, ל×ĸניין נשים במגילה. במנח"י ח"ג נד, לח, כ×Ēב ×ĸפ"י המבואר בשו"×ĸ ×Ēרפט, ה, ול×ĸיל בה×ĸרה 4, ׊אם אינן ×ĸ׊ר ×ĸדי×Ŗ שכל אח×Ē ×Ēברך ל×ĸ×Ļמה.
×ĸל ברכ×Ē 'הרב א×Ē ריבנו' שמברכים ל×ĸ׊ר נשים, ×ĸי' להלן בה×ĸרה 17.
^ 9.. בשו"×ĸ ×Ēרפט, א, מבואר חיוב הקטנים מדין חינוך, ושם בס×ĸי×Ŗ ו' שטוב להביאם לבי×Ē הכנס×Ē, ו×ĸפ"י הלבוש וסידור י×ĸב×Ĩ מ׊מ×ĸ שהכוונה לקטנים שמבינים ×ĸיקר ה×ĸניין אבל ×ĸדיין אינם יכולים לקיים המ×Ļווה כהלכ×Ēה, למשל, להשלים ב×ĸ×Ļמם מילים שלא ׊מ×ĸו מהקורא. וא×Ŗ שבבאו"ה ׊ם פירש אחר×Ē, נראה שלמ×ĸשה אין הבדל ממה שכ×Ēב×Ēי.
^ 10.. דין המגילה כספר ×Ēורה כמבואר במשנה מגילה יז, א, ובגמ' יט, א. מו×Ēר לכ×Ēוב מגילה ×ĸל גוויל וקל×Ŗ, ונוהגים לכ×Ēוב ×ĸל קל×Ŗ. לרמב"ם אין ×Ļריך ל×ĸבד א×Ē ה×ĸור לשמה, אבל לרא"׊ ורוה"פ ×Ļריכים ל×ĸבדו לשמה (ב"י ושו"×ĸ ×Ēר×Ļא, א). נחלקו האחרונים אם אשה כשרה לכ×Ēוב מגילה. לד×ĸ×Ē ברכי יוס×Ŗ ומטה יהודה ופמ"ג, כיוון שאשה חייב×Ē במגילה כשרה לכו×Ēבה, ולד×ĸ×Ē ר×ĸ"א, אבני נזר ו×ĸוד, כשם שפסולה לכ×Ēיב×Ē ץ"×Ē כך פסולה למגילה. בלשכ×Ē הסופר כח, ז (מהרב שלמה גאנ×Ļפריד ב×ĸל ק×Ļוש"×ĸ), הביא סמך לדברי המכשירים באשה, ׊נאמר (אץ×Ēר ט, כט): "וַ×ĒÖŧִכְ×ĒÖŧֹב אÖļץְ×ĒÖŧÖĩר", ומזה למדנו במגילה יט, א, דיני כ×Ēיב×Ēה כספר. ומסיק שלכ×Ēחילה יש ל×Ļא×Ē ידי כולם במגילה שכ×Ēבה איש, אולם בדי×ĸבד כשאין ׊ם מגילה אחר×Ē, אפ׊ר לקרוא בברכו×Ē במגילה שאשה כ×Ēבה.
^ 11.. הכלל הוא ׊אפ׊ר ל×Ļא×Ē בדי×ĸבד ידי חוב×Ē מקרא מגילה במגילה שלפחו×Ē ח×Ļיה כ×Ēוב כהלכה, ולא יהיה חסר בה ×ĸניין שלם, ולא ×Ēחיל×Ēה או סופה (שו"×ĸ ×Ēר×Ļ, ג).
יש אומרים, ׊אם כ×Ēב איזה מילים מהמגילה ב×Ēרגום, פסלה לקריאה, מפני שהיא כמזויפ×Ē מ×Ēוכה. ולמטה יהודה ור"׊ קלוגר, גם כשנוספו או נחסרו בה או×Ēיו×Ē באופן שמשנה א×Ē המשמ×ĸו×Ē, נפסלה לקריאה, כי היא כמזויפ×Ē מ×Ēוכה. אבל למ×ĸשה ד×ĸ×Ē רוה"פ, שגם ט×ĸויו×Ē אינן פוסלו×Ē יו×Ēר ממחיק×Ē או×Ēיו×Ē, כמבואר במ"ב ×Ēר×Ļא, ץ×ĸיפים: ו, יד. ו×ĸי' בבאו"ה ×Ēר×Ļ, ח, בד×ĸ×Ē י"א והריטב"א.
אין לכ×Ēוב במגילה ניקוד, ט×ĸמים וברכו×Ē, ובדי×ĸבד כשאין מגילה אחר×Ē, אפ׊ר לקרוא בה בברכה (שו"×ĸ ×Ēר×Ļא, ט). וספר ×Ēורה שכ×Ēבו בו ט×ĸמים וניקוד - פסול (שו"×ĸ יו"ד ר×ĸד, ז). יש חומרה בקריא×Ē המגילה ב×Ļיבור, שאין יו×Ļאים בקריא×Ē מגילה שכ×Ēובה בין הכ×Ēובים, מפני שאין בקריא×Ēה פרסומי ניסא, שנראה כקורא בכ×Ēובים. אמנם היחיד ׊קרא בה י×Ļא ידי חוב×Ēו (שו"×ĸ ×Ēר×Ļא, ח).
יש מקילים מאוד (רוקח אורחו×Ē חיים), ׊אם אין מגילה ׊×ĸיקרה כשר, יקראו בברכה במגילה פסולה (כדוגמ×Ē המגילו×Ē של הילדים שהן כ×ĸין מגילה). אבל לרוה"פ בשום אופן אין לברך ×ĸל קריא×Ēה, ומ"מ טוב לקרוא בה בלא ברכה (שו"×ĸ ×Ēר×Ļא, י). ובמ"ב כז, הוסי×Ŗ, שגם כשיש מגילה בספר מודפס בלבד - טוב לקוראה, כדי לזכור ×ĸניינה.
^ 12.. אם החסיר מילה אח×Ē, לד×ĸ×Ē הרשב"א והר"ן לא י×Ļא, ולד×ĸ×Ē הריא"ז, כל זמן שהמשמ×ĸו×Ē לא הש×Ē× ×Ēה - י×Ļא. ואם קרא א×Ē המילה באופן מוט×ĸה שמשנה א×Ē המשמ×ĸו×Ē, כגון נפל במקום נופל, לד×ĸ×Ē הרשב"א והר"ן ואורחו×Ē חיים לא י×Ļא, ומשמ×ĸ מהטור ושו"×ĸ ×Ēר×Ļ, יד, שיש סוברים שי×Ļא. ואולי כך ד×ĸ×Ē הרמב"ם. וב×ĸרוה"׊ ×Ēר×Ļ, כ, כ×Ēב, ׊אם בדי×ĸבד לא החזירוהו י×Ļא. למ×ĸשה, רוה"פ סוברים שבשני המקרים לא י×Ļא ו×Ļריך לחזור, וכ"כ במ"ב ×Ēר×Ļ, ה, ובאו"ה ×Ēר×Ļ, יד. ובחסרון מילה שמשנה א×Ē המשמ×ĸו×Ē לכל הד×ĸו×Ē חוזרים.
נל×ĸ× "ד ׊אם השינוי הוא כזה שרוב האנשים אינם מבינים א×Ē הבדל המשמ×ĸו×Ē, בדי×ĸבד אין ×Ļריך להחזיר, כי ממילא לא הבינו הבנה מוט×ĸ×Ē.
יש נוהגים לקרוא כמה מילים פ×ĸמיים, מפני ץפק שבהם, למשל: כאמרם באמרם (ג, ד), להרג ולהרג (ח, יא), בפניהם לפניהם (ט, ב), ואינו מ×ĸכב.
^ 13.. המהדרים קונים מגילה כשרה, כדי ׊אם יפסידו מילה, ישלימוה ממגילה כשרה, וי×Ļאו בזה למהדרין (מ"ב ×Ēרפט, יט). אמנם למי שאינו יוד×ĸ לקרוא בניקוד הנכון, י×Ļא שכרו בהפסדו, מפני שכפי שלמדנו, ט×ĸו×Ē שמשנה א×Ē מ׊מ×ĸו×Ē המילה פוסל×Ē א×Ē הקריאה. בשו"×ĸ ×Ēר×Ļ, ד, ומ"ב יג, מבואר מדו×ĸ השומ×ĸ לא יקרא בספר המודפס.
^ 14.. המאחר ומגי×ĸ לאחר שה×Ēחילו בקריא×Ē המגילה, לא יאמר א׊מ×ĸ א×Ē המגילה ואח"כ אשלים א×Ē הפסוקים הראשונים, שהרי זה קורא למפר×ĸ. אלא אם הוא חושש שלא ×Ēהיה לו אח"כ אפשרו×Ē לשמו×ĸ א×Ē המגילה, יאמר מיד א×Ē הברכו×Ē, וי×Ēחיל לקרוא או×Ēה מספר מודפס ×ĸד שישיג א×Ē ב×ĸל הקורא וימשיך לשמו×ĸ א×Ē המגילה ממנו. וזא×Ē ב×Ēנאי ׊א×Ē רוב המגילה ישמ×ĸ מהקורא במגילה. ואם הוא חושש ׊×ĸד שיספיק למ×Ļוא א×Ē נוסח הברכו×Ē הקורא י×Ēקדם ולא יוכל להשיגו לפני מח×Ļי×Ē המגילה, ואח"כ לא ימ×Ļא אפשרו×Ē אחר×Ē לקיים א×Ē המ×Ļווה, מוטב שיקרא א×Ē המגילה מיד בלא ברכו×Ē, ויספיק להשיג א×Ē הקורא במגילה לפני אמ×Ļ×ĸי×Ēה, ויקיים א×Ē המ×Ļווה (ו×ĸי' באו"ה ×Ēר×Ļ, ג, 'ודווקא').
^ 15.. ראו בפנה"ל ברכו×Ē יב, ט, 8 שנחלקו הפוסקים בשאלה זו. ולמ×ĸשה כ×Ēב×Ēי, שבמ×Ļוו×Ē מדברי חכמים, אפ׊ר לסמוך ×ĸל ד×ĸ×Ē המקילים, ובמ×Ļוו×Ē מה×Ēורה, כאשר אפ׊ר, ×ĸדי×Ŗ לשמו×ĸ בלא המכשיר. שמי×ĸ×Ē המגילה היא במ×ĸמד ביניים כדברי קבלה, כמובא ל×ĸיל בה×ĸרה 2, ולכן כאשר כבד השמי×ĸה בטוח שי×Ļליח לשמו×ĸ בלא מכשיר, נכון שיחמיר בזה.
^ 16.. נחלקו הראשונים אם מ×Ļוו×Ē ×Ļריכו×Ē כוונה, ובשו"×ĸ או"ח ץ, ד, הכרי×ĸ להלכה ׊×Ļריכו×Ē כוונה. וכ"כ בשו"×ĸ ×Ēר×Ļ, יג-יד. וא×Ŗ במ×Ļוו×Ē דרבנן, ד×ĸ×Ē רבים מהאחרונים, ׊אם לא כיוון - לא י×Ļא. לכ×Ēחילה הכוונה ×Ļריכה להיו×Ē במחשבה מפורש×Ē, אבל גם מי שלא כיוון במפורש, אם כשישאלוהו, מדו×ĸ קרא×Ē א×Ē המגילה, ישיב כדי לקיים א×Ē המ×Ļווה, הרי שיש בידו כוונה, כמבואר במ"ב ץ, י. ולכן כל מי שבא לביהכ"×  לקריא×Ē המגילה או שבירך לפני המגילה, ברור שיש בידו כוונה וי×Ļא ידי חוב×Ēו. ורק מי שישב בבי×Ēו ושמ×ĸ מבי×Ē הכנס×Ē א×Ē הקריאה, אם לא כיוון ל×Ļא×Ē - לא י×Ļא.
^ 17.. ברכ×Ē 'הרב א×Ē ריבנו' אינה חובה כברכו×Ē שלפניה, אלא היא ברכ×Ē שבח והודאה ׊×Ēלויה במנהג, וכפי שאמרו במשנה (מגילה כא, א): "מקום שנהגו לברך - יברך, ושלא לברך - לא יברך". וכבר נהגו הכל לאומרה. כ×Ēב באורחו×Ē חיים בשם הירושלמי, ׊רק במניין אומרים או×Ēה. והביאוהו הב"י והרמ"א ×Ēר×Ļב, א, להלכה. אולם לד×ĸ×Ē ר׊"י ומהר"ם ורדב"ז, אומרים או×Ēה גם ביחיד. וכ"כ בן איש חי ×Ē×Ļוה יג. וכן נוהגים ההולכים לפי פסקיו. וכ×Ēבו בבאו"ה ×Ēר×Ļב, ב, ויבי"א או"ח ח, נו, שהואיל והוא ץפק, אין לברך. (ובמיוחד שלבה"ג ומהר"י וויל א×Ŗ ברכו×Ē ראשונו×Ē אין לברך ביחיד). והמנהג הרווח שלא לברך ביחיד, והרו×Ļה לברך אין למחו×Ē בידו. ויש ץפק אם נשים מ×Ļטרפו×Ē ל×ĸשרה (רמ"א ×Ēר×Ļ, יח). וכ×Ēבו פר"ח ופמ"ג, שהספק הוא רק ל×ĸניין ×Ļירו×Ŗ לגברים, אבל מניין נשים מברכו×Ē. וא×Ŗ שיש שנהגו לא לברך, להלכה יש לברך ב×ĸ׊ר נשים, וכ"כ במקראי קודש (פרנק) פורים לה, ויבי"א ח"ח או"ח נו, ד. ונראה למ×ĸשה שבדי×ĸבד אפ׊ר גם ל×Ļר×Ŗ נשים לגברים, הואיל וממילא רבים סוברים ׊א×Ŗ יחיד רשאי לברך ברכה זו.
^ 18.. מנהג זה רווח יו×Ēר בקהילו×Ē אשכנז. אולם המהרי"ל לא נהג לקיימו. ו×ĸי' ב×Ēור×Ē המו×ĸדים ה, י, ובהלח"ב יב, טז. וא×Ļלנו נוהגים לקיים כמה מניינים כר×Ļון איש ואיש, באחד אין מר×ĸישים כלל, באחד מר×ĸישים מ×ĸט מאוד, ובאחד מר×ĸישים כמקובל. וא×Ŗ שיש מ×ĸלה בקריאה ברוב ×ĸם (ל×ĸיל ו, 5). כדי שלא לבטל א×Ē המנהג לפיו אין מר×ĸישים בהמן, שהוא המנהג ה×ĸיקרי, ו×ĸל ידו הקריאה מ×Ēקיימ×Ē באופן מהודר יו×Ēר, ×ĸדי×Ŗ לוו×Ēר מ×ĸט ×ĸל ברוב ×ĸם. בחסדי ה' לכל המניינים יש קהל רב, ולמניינים השקטים קהל גדול יו×Ēר.
^ 19.. דין '×ĸל הנסים' שב×Ēפיל×Ē ×ĸמידה של פורים שווה לדין '×ĸל הנסים' בחנוכה, כמבואר בשו"×ĸ ורמ"א ×Ēר×Ļג, ב, ו×Ēרפב, א, ודינו × ×Ēבאר ל×ĸיל יא, ח. ל×ĸניין ברכ×Ē המזון יש שוני, בחנוכה אומרים '×ĸל הנסים' בברכ×Ē המזון מ×Ļד המנהג, ואילו בפורים הוא חובה. ויש אומרים שהשוכח '×ĸל הנסים' בס×ĸוד×Ē פורים ביום, ×Ļריך לחזור, מפני שיש חובה לאכול ץ×ĸודה בפורים ×ĸל פ×Ē (מהרש"ל, של"ה וט"ז). וי"א שאינו חוזר, מפני שאין חובה לאכול לחם בס×ĸוד×Ē פורים (×Ēה"ד, מ"א וא"ר). וי"א ׊א×Ŗ כי חייבים לאכול פ×Ē בס×ĸוד×Ē פורים, אין דין '×ĸל הנסים' שבס×ĸודה חמור מ'×ĸל הנסים' שב×Ēפילה שאין חוזרים ×ĸליו (×ĸרוה"׊ ×Ēר×Ļה, ז, ויב). וכ×Ēב במ"ב ×Ēר×Ļה, טו, למ×ĸשה, ׊ץפק ברכו×Ē להקל, ולא יחזור. וא×Ŗ שברכ×Ē המזון מה×Ēורה, חיוב הזכר×Ē היום מדרבנן, וספק דרבנן להקל (×ĸי' פנה"ל ברכו×Ē ד, 7).
^ 20.. כ×Ēבו המאירי והמנהיג, שלפי הט×ĸם שקריא×Ē המגילה במקום הלל, מי שאין לו מגילה לקרוא בה בפורים ×Ļריך לומר הלל. וכך מ׊מ×ĸ מהרמב"ם (ג, ו) ׊ט×ĸם זה הוא ה×ĸיקרי. אולם יש שכ×Ēבו שה×ĸיקר כט×ĸמים אחרים. ולכ×Ēחילה טוב שמי שאין לו מגילה יאמר הלל בלא ברכה ל×Ļא×Ē ידי כולם.
undefined

הרב אלי×ĸזר מלמד

רא׊ ישיב×Ē הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדר×Ē ספרי "פניני הלכה".
  • דרכו המיוחד×Ē של רבי ׊מ×ĸון בר-יוחאי
    רביבים

    דרכו המיוחד×Ē של רבי ׊מ×ĸון בר-יוחאי

    טו אייר ×Ē׊"×ĸ
  • לא הכול ×Ļריך הכשר
    רביבים

    לא הכול ×Ļריך הכשר

    ניסן ×Ē׊×ĸ"ז
  • אין הי×Ēר לפסול א×Ē ההי×Ēר
    רביבים

    אין הי×Ēר לפסול א×Ē ההי×Ēר

    אייר ה×Ē׊×ĸ"ה
  • החטא ו×ĸונשו
    רביבים

    החטא ו×ĸונשו

    אדר א' ×Ē׊×ĸ"א
הלכו×Ē פורים
הלכו×Ē פורים
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הגאון הרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל
     הגאון הרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל
  • הרה"ג דוב ליאור
     הרה"ג דוב ליאור
  • הרה"ג י×ĸקב אריאל
     הרה"ג י×ĸקב אריאל
  • הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ
     הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ
  • הרב דוב ב×ĸרל ויין ז×Ļ"ל
     הרב דוב ב×ĸרל ויין ז×Ļ"ל
  • הרב ינון גרוסברג
     הרב ינון גרוסברג
  • הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג ז×Ļ"ל
     הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג ז×Ļ"ל
  • הרב ׊מ×ĸון קליין
     הרב ׊מ×ĸון קליין
  • הגאון הרב אברהם שפירא ז×Ļוק"ל
     הגאון הרב אברהם שפירא ז×Ļוק"ל
  • אמונה: גבור×Ēה ושפלו×Ēה
    52 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    אמונה: גבור×Ēה ושפלו×Ēה

    אמונה כ"ט -ל"א

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפקידה הכפול של האמונה: מחד לה×ĸלו×Ē א×Ē האדם ל×ĸוז וגבורה ×ĸילאיים הנוב×ĸים מדבקו×Ē בה', ומאידך ל×ĸדן ולרכך א×Ē ×ĸו×Ļמ×Ēו הפראי×Ē. בהמשך לכך מוסבר כי הנהג×Ē ה×ĸולם והחיים דורש×Ē חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיו×Ē ה×Ēורה, שהם המקור האמי×Ēי להחייא×Ē כוחו×Ē הנפש ול×Ēחייה רוחני×Ē מלאה.

    הרב משה בר ×Ļיון | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ה×Ēורה כשורש המ×Ļיאו×Ē והאדם
    45 דק'
    נח

    ה×Ēורה כשורש המ×Ļיאו×Ē והאדם

    שמירה ×ĸל ה×ĸולם ופ×Ēיחה לזמן חור×Ŗ

    שמירה ×ĸל ממון חברך וה×Ēרחקו×Ē מאבק גזל , החשיבו×Ē בה×Ēמדה בזמן חור×Ŗ והשקי×ĸו×Ē בישיבה.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • שלמו×Ē נח, השב×Ē וסוד הדיבור
    29 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    שלמו×Ē נח, השב×Ē וסוד הדיבור

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - נח - חלק ב'

    השי×ĸור מבאר כי×Ļד ×Ēאריו של נח משקפים שלמו×Ē בגו×Ŗ, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מ×ĸלו×Ē אלו להארו×Ē וברכו×Ē יום השב×Ē שנוח רומז אליו. בנוס×Ŗ, מוסבר×Ē חוכמ×Ēו הייחודי×Ē של נח שה×Ēבטאה בביטול ×ĸ×Ļמי מוחלט לר×Ļון ה' בכניס×Ēו ובי×Ļיא×Ēו מן ה×Ēיבה, הנהגה שזיכ×Ēה או×Ēו ללשון "דיבור" המורה ×ĸל חיבור פנימי וישיר ×ĸם הבורא.

    הרב חיים כ×Ĩ | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פגם האדם ו×Ēיקונו ב×Ļלם אלוהים
    25 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    פגם האדם ו×Ēיקונו ב×Ļלם אלוהים

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - נח - חלק א'

    השי×ĸור ×ĸוסק בהשפ×ĸ×Ē חטא ×ĸ×Ĩ הד×ĸ×Ē ×ĸל מרכיבי האדם – גו×Ŗ, נפ׊, שכל ו×Ļלם אלוהים המחבר ביניהם, וב×Ēהליכי הבירור וה×Ēיקון שנו×ĸדו להפריד בין הנשמו×Ē הטהורו×Ē לטמאו×Ē. מ×Ēוך כך מוסבר×Ē נפיל×Ēם של אנשי דור המבול שסירבו ל×Ēיקון, אל מול שלמו×Ēו ו×Ļדקו×Ēו הייחודי×Ē של נח.

    הרב חיים כ×Ĩ | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ×ĸבוד×Ē הנפש והמידו×Ē
    43 דק'
    אורו×Ē הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א

    ×ĸבוד×Ē הנפש והמידו×Ē

    ×ĸבד×Ē מידו×Ē נפ׊ א -ה

    השי×ĸור מדגיש כי ל×Ļד לימוד ה×Ēורה, האדם מחויב ל×ĸסוק באופן ×ĸ×Ļמאי ומ×ĸמיק בזיכוך מידו×Ēיו וב×Ēור×Ē הנפש. מ×Ēוך הכר×Ē ׊×Ēי הנפשו×Ē הפו×ĸלו×Ē בו, הוא לומד לרומם א×Ē כוחו×Ēיו ול×Ēקן א×Ē ×ĸ×Ļמו וא×Ē הכלל.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ספקו×Ē באיסורים מול ספקו×Ē בממונו×Ē
    40 דק'
    יסודו×Ē הש"ץ

    ספקו×Ē באיסורים מול ספקו×Ē בממונו×Ē

    השי×ĸור בוחן מדו×ĸ בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאוריי×Ēא לחומרא", ואילו בדיני ממונו×Ē הולכים אחר המוחזק ("המו×Ļיא מחברו ×ĸליו הראיה") ומקילים בספק. מ×Ēוך ×ĸיון בשיטו×Ē ה"קונטרס הספיקו×Ē", ה"×Ēומים" ור' ׊מ×ĸון שקופ, מ×Ēבאר ההבדל המהו×Ēי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונו×Ē המבוססים ×ĸל סברה אנושי×Ē ור×Ļון ה×Ļדדים.

    הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ×Ēהליך הגאולה כה×Ēרחשו×Ē ר×Ļיפה ומ×Ēמשכ×Ē
    30 דק'
    אורו×Ē ישראל ו×Ēחיי×Ēו

    ×Ēהליך הגאולה כה×Ēרחשו×Ē ר×Ļיפה ומ×Ēמשכ×Ē

    אורו×Ē ישראל ו×Ēחיי×Ēו פרק כ"ז - כ"ח

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפיס×Ē הגאולה כ×Ēהליך היסטורי אחד ור×Ļי×Ŗ, ׊מ×Ēחיל בי×Ļיא×Ē מ×Ļרים ונמשך לאורך כל ×Ēולדו×Ē ×ĸם ישראל. מ×Ēוך כך מודגש כי הירידו×Ē, הגלו×Ē והפ×ĸולו×Ē האנושיו×Ē היום-יומיו×Ē אינן מקריו×Ē, אלא מהוו×Ē שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדו×Ē האומה ול×Ēכלי×Ē השלמה.

    הרב משה גנ×Ĩ | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מגדול×Ē הבריאה ל×ĸבוד×Ē הלב
    נח

    מגדול×Ē הבריאה ל×ĸבוד×Ē הלב

    השי×ĸור ×ĸוסק במגבלו×Ē השכל האנושי מול אינסופיו×Ē הבורא והשגח×Ēו, דרך מפגשי רבי יהוש×ĸ בן חנניה והקיסר וביאור מהו×Ē יום השב×Ē. מ×Ēוך כך מודגש כי ×Ēפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר ×ĸם שמיים, אלא ×ĸמידה ב×ĸנווה וחיבור אמי×Ēי לקדוש ברוך הוא דרך ×Ēפילה וכיסופי הנפש.

    הרב חיים בן שושן | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מ׊מ×ĸו×Ē הדין ככוח מרפא לנפש
    ×ĸין אי"ה - הרב משה גנ×Ĩ

    מ׊מ×ĸו×Ē הדין ככוח מרפא לנפש

    שב×Ē א, ק"ץ

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפיס×Ēו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוו×Ē אינו ×ĸונש נקמני, אלא ה×Ēפכחו×Ē פנימי×Ē שבה האדם רואה א×Ē האמ×Ē וחש כאב ×ĸל החמ×Ļ×Ē יי×ĸודו. ייסורים רוחניים אלו נו×ĸדו לזכך א×Ē הנפש, לנ×ĸר או×Ēה מהשקי×ĸה בחומריו×Ē ולהשיבה אל טב×ĸה האלוקי המקורי.

    הרב משה גנ×Ĩ | כ"ח אלול ×Ē׊פ"ו
  • שאלו×Ē הדין ומבט אל ה×ĸ×Ēיד
    44 דק'
    ×ĸין אי"ה - הרב משה גנ×Ĩ

    שאלו×Ē הדין ומבט אל ה×ĸ×Ēיד

    שב×Ē א, קץ"ב - קץ"ד

    השי×ĸור ×ĸוסק בשאלו×Ē שנשאל אדם בבי×Ē דין של מ×ĸלה – בהן מ׊א ומ×Ēן באמונה, קבי×ĸ×Ē ×ĸ×Ēים ל×Ēורה ו×Ļיפייה לישו×ĸה – ×ĸל פי ×Ēור×Ēו של הראי"ה קוק. דרך שאלו×Ē אלו נבחנים החיבור בין יושר טב×ĸי ללימוד ה×Ēורה, וכן החשיבו×Ē שבה×Ēבוננו×Ē אופטימי×Ē ופ×ĸילה ×ĸל המ×Ļיאו×Ē מ×Ēוך מבט אל ה×ĸ×Ēיד והכלל.

    הרב משה גנ×Ĩ | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ח
    33 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ח

    הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • קרוב אליך – נח
    קרוב אליך

    קרוב אליך – נח

    ×ĸלון מספר 622

    ×ĸלון מספר 622

    רבנים שונים | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורו×Ē גשמים, האומנם?
    46 דק'
    נח

    משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורו×Ē גשמים, האומנם?

    הסברים מדו×ĸ מובא ב×Ēלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורו×Ē גשמים' שלושה הסברים. ומדו×ĸ מזכירים בברכ×Ē ×Ēחיי×Ē המ×Ēים.

    הרב י×Ļחק בן יוס×Ŗ | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • חוב×Ē לימוד כל יסודו×Ē ה×Ēורה
    רביבים

    חוב×Ē לימוד כל יסודו×Ē ה×Ēורה

    מ×Ļוו×Ē ×Ēלמוד ×Ēורה מוטל×Ē ×ĸל ההורים, ו×ĸליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודו×Ē אלו ב×ĸודם ×Ļ×ĸירים | מי שלא הספיק ללמוד ב×Ļ×ĸירו×Ēו, חובה שילמד ב×ĸ×Ļמו בבגרו×Ēו | במשך הדורו×Ē ×Ēוכן הלימוד ה×Ēרחב, ×ĸד שהו×Ļרך לה×Ēיר לכ×Ēוב א×Ē ה×Ēורה שב×ĸל פה | המיוחד ב×Ēלמוד, שהזוכה לרכוש א×Ē המיומנו×Ē המורכב×Ē שבלימודו כביכול נכנס ל×ĸולמם של חכמים ומש×Ē×Ē×Ŗ ×ĸימהם בדיון | ×ĸיקר ×Ēכלי×Ē הלימוד להכין א×Ē ה×Ēלמידים ללמוד היטב ובדייקנו×Ē אליבא דהלכ×Ēא | ×Ļריך ל×Ēכנן ×Ēוכני×Ē שבה ×ĸד סביבו×Ē גיל 20 יקיפו ה×Ēלמידים א×Ē כל יסודו×Ē המ×Ļוו×Ē וההלכה ×ĸם ×ĸיקרי ההסברים ׊נ×Ēבארו ב×Ēלמוד ובמפרשיו

    הרב אלי×ĸזר מלמד | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • פרפראו×Ē פר׊×Ē נח ×Ēשפז
    פרפראו×Ē בפרשה א-×Ē פ"׊

    פרפראו×Ē פר׊×Ē נח ×Ēשפז

    קÖĩ×Ĩ כׇÖŧל בָÖŧשָׂר בָÖŧא לְפָנַי - מהו לשון קÖĩ×Ĩ שיש פה, ולא שייך קÖĩ×Ĩ אלא בדבר הק×Ļוב מ×Ēחלה. מִכׇÖŧל מַאֲכָל אֲ׊Öļׁר יÖĩאָכÖĩל - לכאורה אֲ׊Öļׁר יÖĩאָכÖĩל הוא מיו×Ēר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הט×ĸם שנוהגים לאכול דגים בשב×Ē קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני ×ĸופו×Ē הללו דווקא ×ĸורב ויונה, והלא יש הרבה ×ĸופו×Ē שפורחים טוב יו×Ēר מהם.

    רבנים שונים | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • מאמר נח פז
    נח

    מאמר נח פז

    הרב × ×Ēנאל יוסיפון | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ז
    30 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ז

    הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • הלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē הלכה למ×ĸשה
    47 דק'
    ×Ēפילו×Ē, קידוש וס×ĸודו×Ē

    הלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē הלכה למ×ĸשה

    שי×ĸור מר×Ēק ומ×ĸמיק מפי הרב משה בר ×Ļיון שליט"א ה×ĸוסק בהלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē. בשי×ĸור מבאר הרב א×Ē יסודו×Ē שלוש הס×ĸודו×Ē, השיטו×Ē השונו×Ē בזמני הס×ĸודו×Ē (כולל ץ×ĸודה שלישי×Ē אחרי השקי×ĸה), השי×ĸורים הנדרשים באכיל×Ē כזי×Ē וכבי×Ļה, דיני ברכה אחרונה, והאם מו×Ēר ל×ĸשו×Ē ץ×ĸוד×Ē שב×Ē חלבי×Ē. כמו כן, משולבים סיפורי מופ×Ē מרגשים ×ĸל מרן הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ ז×Ļ"ל וה×Ēמד×Ēו ב×Ēורה.

    הרב משה בר ×Ļיון | ב' חשוון ×Ē׊פ"ז
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il