ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
שאל הנתיבות את הקצות: ברוך ה' זכיתי שספרי התחבב על הלומדים, אך ספרך התקבל יותר, אולי תסביר לי מה הסיבה לכך.
השיב לו הקצות בשאלה – אמור לי, מה אתה עושה בבוקר בעת שאתה מתחיל ללמוד תורה?
ענה הנתיבות – שעות הבוקר הן השעות שבהם אפשר להתרכז ולעיין בצורה הטובה ביותר, ולכן בשעות אלו אני ממשיך וכותב את ספרי מהנקודה בה הפסקתי ביום הקודם.
אמר הקצות – אכן, גם אני יושב בשעות אלו וכותב את ספרי, אך בתחילת לימודי אני מעיין בדברים שכתבתי ביום הקודם, מגיה משנה ומתקן, ולכן ספרי בהיר יותר ומובן ללומדים, וזו הסיבה שב"ה ספרי התקבל יותר. (סיפור זה כתבו בעל 'ערוך השולחן', במקור ברוך ח"ג, עמ' תרכז – תרכח).
יש כאן יסוד חשוב מאד בעבודת ה', המופיע בפרשתנו. הפרשה מתחילה בפרשיה אותה אנו אומרים כל יום בתפילה, פרשת התמיד, בה אנו מצטווים על קרבן התמיד. את קרבן התמיד מקריבים בכל יום בבוקר ובערב, וחז"ל דורשים מהפרשיה שכל הקרבנות בבית המקדש מוקרבים אך ורק בין תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים, נמצא שעבודת תמיד של שחר היא העבודה שפותחת את עבודת היום.
לפי זה, היינו מצפים שהפרשיה תפתח בעבודת תמיד של שחר, אולם בפועל קורה הפוך. הפסוק העוסק בתמיד של שחר מופיע כמעט בסוף הפרשיה, ואילו הפרשה מתחילה דווקא בעולת התמיד של היום הקודם, שנשרפת כל הלילה על המזבח, ועל הכהן מוטל בתחילת היום לקחת קצת מאפר העולה של היום הקודם ולהניחם בצד המזבח, ובכך 'מפריש תרומה' מדשן הקרבנות של אתמול. עבודה זו נקראת 'תרומת הדשן', והיא המתחילה את עבודת היום.
נמצאנו למדים, שעבודת ה' במקדש לא מתחילה מקרבנות היום החדש, כי אם מסיום עבודות היום הקודם. כך יש קשר בין כל הימים, ועבודת ה' הופכת לעבודה רציפה ותמידית, בה אנו הולכים ועולים נדבך אחרי נדבך.
ונקודה נוספת יש כאן בעבודת ה'. מי שאת עבודת יומו מתחיל ב'סגירת' היום הקודם, הרי הוא יהודי של 'חשבון נפש', שבוחן את עצמו תדיר, ותמיד מוסיף ומשתפר. בכל יום הוא מתקן ומשפר את עבודת היום הקודם.
ובהקשר של שבת זו, שאליה אנו נכנסים מתוך קדושת ימי הפורים, הרי שיש לנו ללמוד באופן ייחודי את שתי הנקודות הללו. 'פורים' 'כיפורים', ויש ביום זה גם מימד של חשבון נפש והתוודעות לעומק הפנימי שלנו.
ויותר מזה, כידוע, 'משנכנס אדר מרבים בשמחה'. רוב האנשים תופסים זאת באופן טבעי, כמצווה להרבות בשמחה מראש חודש אדר ועד פורים. אולם, רש"י מפרש גמרא זו – 'מרבים בשמחה', שהרי באים ימי גאולה, פורים ופסח. נמצא שרש"י הבין, שפורים אינו רגע השיא והסיום של השמחה, אלא מוקד של שמחה שממנו אנו ממשיכים ומטפסים לפסח.
וכך עלינו להמשיך את עבודת החג הקודם אל החג הבא. ויהי רצון שיהיו ימים אלו ימי גאולה, שבהם נגבר על אויבינו ונכה בהם מכה ניצחת, ונוסיף ונרבה בשמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
