ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
"אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל, ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל".
אמר להם (רבי יהודה, שהיה הנשיא ודבריהם היו מכוונים נגדו): "בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי"?
אמר לו רבי חייא: "רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין - יצא סוד". (וכידוע, יין וסוד, שניהם 70 בגימטריה).
במבט ראשון, סיפור זה תמוה מאוד מכמה בחינות. ראשית – האם ראוי לשתות יין כה רב בסעודה, עד שמתבסמים ומאבדים את השליטה על הדיבורים? ועוד – מדוע כה חשוב לרבי יהודה הנשיא, שהצעירים ידברו, וכי לא ראוי יותר שגדולי הדור, היושבים בסעודה, ידברו?
ועל הכל, קשה – התשובה של רבי חייא תמוהה מאוד, אם נכנס יין יצא סוד, הרי שמתברר שהסוד הגנוז בלב הילדים הוא שלדעתם בתי הנשיא וראש הגולה צריכים לכלות, ואם כך יש כאן בעיה גדולה עוד יותר?
ונראה לבאר, לעניות דעתי, שמדובר בסעודת פורים, שבה מצווה להרבות בשתיית יין עד דלא ידע. (וכעין שמצאנו שביאר מרן הרב קוק זיע"א את הגמרא פסחים צט. לגבי התנאים הקדושים, שאכלו סעודה שנמשכה מערב שבת לתוך שבת, וציטטו פסוק ממגילת אסתר, שהמדובר היה בסעודת פורים שחלה בערב שבת). ובסיפור זה מתגלה עומק חדש בביטוי המפורסם, נכנס יין יצא סוד, הנותן משמעות עמוקה למשתה היין בפורים.
תוספות במקום שולח אותנו להשוואה לדברים נוספים של רבי חייא (עירובין סה.) "כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד". ומבאר התוספות שהכוונה היא שבדרך כלל הסוד הוא דעת שבעים זקנים, (שהרי בגימטריה 70), ובדרך כלל היין מוציא את הסוד, אך מי שמצליח להתיישב בסודו, כלומר שגם בשכרותו הוא שומר על הסוד, הרי הסוד שהוא דעת השבעים זקנים נשאר אצלו וברשותו.
אם כן – עוד יותר תמוה, כי לפי דברי רבי חייא בעירובין, מי ששומר על הסוד גם בשכרותו הוא במעלה גבוהה יותר, ואם כך בניו שגילו את הסוד אין בהם דעת 70 זקנים?
אלא, שהתירוץ לכל השאלות נעוץ בגמרא הסמוכה שם בעירובין, "אמר רבי חנינא: כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו...". ואפשר לבאר את דבריו, שמי שמספר ומדבר מתוך היין, הרי יש בו נקודה מדעת קונו. כי באמת, הסוד המתגלה אינו סודו של האדם, אלא הסוד של קונו. אפשר להצליח ולשמור בבטן גם מתוך שכרות את הסודות שלך, אך דווקא בסעודת פורים, כשאנו שותים לשם ה', הרי זורם בנו משהו מלמעלה, וה' שולח דרך השיכורים דיבורים שמביאים מסוד ה' ליראיו.
ובזה פייס רבי חייא את רבי יהודה הנשיא, שנכנס יין יצא סוד, כי באמת דברי הצעירים אינם הדברים של עצמם, כי אם הדברים ששם ה' בפיהם. ולכן היה חשוב לרבי יהודה הנשיא שדווקא הצעירים ידברו, כי הם דור העתיד, וודאי ישים ה' את סודות העתיד בפיהם.
ובמיוחד, בניו של רבי חייא, שעליהם אמר פעם אליהו הנביא לרבי יהודה הנשיא (בבא מציעא פה:), שאם יתפללו רבי חייא ובניו ביחד כשליחי ציבור, הרי שבכוחם להביא את המשיח והגאולה מיידית. (ומסתמא זכה בכך רבי חייא, בזכות שהיה מפיץ תורה בישראל, ומלמד את הילדים הקטנים תורה, כפי שמופיע שם בגמרא. ואף שמות בניו – יהודה וחזקיה, הם שמות אבי שבט המשיח ומי שהיה ראוי להיות משיח).
ואכן, הסוד שבקע מפי הצעירים היה, שלפני ביאת משיח, יהיה חבלי משיח, שבהם יהרסו בתי השלטון היהודי של זמן הגלות, אך מתוך זה יצמח ויבוא המשיח.
ולכן, חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע, כי המילה 'דעת' בעברית משמעותה 'התקשרות', ובפורים עלינו לצאת מהידיעות שלנו, ולהתחבר לידיעות שזורמות אלינו מלמעלה.
ויהי רצון, שבפורים הזה, נזכה להתבסם לשם ה' באמת, ויגלה ה' סודו ביד עבדיו הנביאים, קומו ועברו מאיילת השחר אל הגאולה השלמה המאירה ועולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
