ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כידוע, הבסיס המשפטי של חיוב האב במזונות ילדיו משתנה בהתאם לגיל הילדים. לעניין זה יש להבחין בין שלוש קבוצות גיל: קטינים שגילם אינו עולה על שש שנים ("קטני קטנים"), לגביהם קיים חיוב משפטי עצמאי של האב לזון "קטני קטנים". חיובו של האב במזונות קטינים שגילם עולה על שש שנים אך אינו עולה על גיל בגרות (קטנים) מבוסס על תקנת אושא, ובסיסו המשפטי הוא מצוות הצדקה. בשנת תש"ד נעשה שינוי כאשר הרבנות הראשית לישראל אימצה תקנה מיוחדת, המשקפת את המציאות המודרנית שבה קטינים מתגוררים בבית ההורים עד גיל מאוחר יותר בשל ההכרה בכך שגם לאחר גיל 13 אין בכוחם של ילדים לפרנס את עצמם, ועל כן הורחבה החובה על האב לזון את ילדיו הקטנים עד גיל 15 שנים (אם כי נחלקו בתי הדין בפרשנות גדרה המשפטי של החובה מכוח תקנת הרבנות הראשית). בדור האחרון נעשו ניסיונות אחדים להרחיב עוד יותר את היקף תחולת התקנה, ומועצת הרבנות הראשית החליטה בתשל"ו שחיוב האב במזונות יחול עד הגיעם לגיל 18, כדי לשקף את המציאות בימינו, שקטין סמוך על שולחן הוריו עד גיל 18. ואולם ניסיון זה לא צלח עקב סירובו של מי שכיהן אז כרב הראשי, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, לאשר את ההחלטה.
בנוסף לכך ההלכה מתמודדת עם המגמה הקיימת בבתי המשפט האזרחיים להטיל חיובי מזונות גם על האישה וליצור שוויון בין הבעל ובין האישה ביחס לחיובים הממוניים. האפשרות לחייב את האישה בתשלום חלק מצורכי ילדיה נדונה בספרות ההלכה ובפסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה, שדנו במקורות המשפט העברי בעניין. אולם גם בבתי הדין הרבניים קיימת גישה המבקשת לבחון את יכולתם הכלכלית של הורי קטינים (מעל גיל שש) בעת פסיקת מזונותיהם. כך למשל קבע הרב שאול ישראלי זצ"ל כי "אכן, כשזה מדין צדקה יש לברר גם את אפשרויותיה של האם, שכן גם האישה מחויבת מדין צדקה. ובמקרה שגם היא אמידה, יש לדון על חלוקה נאותה של חיוב זה שמדין צדקה שעל האב והאם כאחד".
מסורת הפסיקה
אף בשאלת חובת האישה לצאת לעבוד לפרנסת המשפחה ההלכה אינה שוקטת על שמריה, ויש דיינים שבוחנים את החובה הנזכרת לאור מבנה המשפחה המודרנית ומעמד האישה כיום, שהשתנו באופן מהותי מהעבר. בין בני זוג קיים מארג שלם של חיובים וזכויות. חכמי התלמוד קבעו את היחס הראוי ביניהם על החובות והזכויות ואת האיזונים הנדרשים לקיום מערכת יציבה של חיי נישואין. בין היתר קבעו חכמים את חובת הבעל לפרנס את האישה והמשפחה, ומנגד את חובת האישה לסייע לבעלה. הפרשנות המקובלת לתקנה זו היא שאילו הבעל היה נדרש לשלם את מזונותיה של האישה ושכר עבודתה היה שלה, היו נוצרים איבה ומתחים בין בני הזוג על רקע זה. לפיכך תיקנו חכמים שמעשה ידיה יהיו לבעלה תמורת המזונות. ואולם נושא חובת המזונות של הבעל ומנגד חובת האישה לעבוד נדונו אף בעת האחרונה, ובדברי אחדים מהפוסקים ניכרת פרשנות שונה לתקנה, פרשנות שיש בה ביטוי למציאות המשתנה בדורנו כשהנשים יוצאות לעבודה.
הרב שאול ישראלי מסביר כי חובת המזונות ביסודה היא רק חובת השלמה להכנסת האישה, כעין הבטחת הכנסה למקרה שיוקר המחיה יגרום לכך שעלות מזונותיה תהיה גדולה מהכנסתה. תקנת מעשה ידיה כנגד מזונותיה פירושה אפוא, חיוב האישה לצאת לעבוד בהיקף כזה שהוערך על ידי חכמים כמספיק בדרך כלל למזונותיה. לפי הסבר זה, גם לפני התקנה לא עלה על הדעת שאישה תשתכר והכנסתה תהיה לעצמה, ובנוסף לכך היא תקבל דמי מזונות מלאים.
מכאן שהנימוק שהובא לתקנה זו בתלמוד (כתובות נח, ב) משום איבה פירושו, שאם לא תחויב האישה לעבוד למטרת השתכרות, כל חובת מזונותיה תיפול על כתפי הבעל והדבר יביא למתח וריב בין בני הזוג. לפי הרב ישראלי, מצב שבו האישה משתכרת לעצמה וגם מקבלת דמי מזונות לא עלה על הדעת מעולם, שכן אם האישה הייתה משתכרת היא הייתה זכאית להשלמת דמי מזונות בלבד. ללא כל ספק פרשנות זו נותנת מענה למציאות המשתנה ביחס ליציאה של נשים לעבודה.
בנושא זה רווחות שתי גישות בבתי הדין הרבניים לדורותיהם, ושני דייני בית הדין הגדול, הרב דיכובסקי והרב שרמן, מייצגים שתי אסכולות בנושא. נסתפק כאן בנושא פיצויי הגירושין והיקף יישומו, עניין השנוי כיום במחלוקת בין דייני בתי הדין.
פיצויי גירושין נפסקו במקרים שונים, שחלקם קשורים בסיבות של אשם בגירושין, גרימת סבל לאישה או שחיקת ערכה הריאלי של הכתובה, אך לענייננו חשוב המקרה השכיח שהאישה היא זו שצוברת פחות נכסים חומריים מהבעל בשל חלוקת תפקידים שמרנית ביניהם.
בעניין זה הרב דיכובסקי ממשיך למעשה את מסורת הפסיקה של בתי הדין בארץ ישראל מקדמת דנא, וסבור כי יש להפעיל את מנגנון הפיצויים בשל חלקה העקיף של האישה בצבירת הרכוש על ידי הבעל. מאחר שקביעת הפיצויים וסכומם נתונים לשיקול דעת בית הדין, הרי שאפשר להביא בחשבון כל נכס לצורך קביעת גובה תשלומי הפיצויים, ואכן מצאנו באחד מפסקי הדין של בית הדין הרבני הגדול בהרכב הרב עוזיאל, הרב הרצוג והרב י' הלוי, כבר לפני כשישים שנה, שנכסים לא מוחשיים, כמו יכולת השתכרות, נלקחו בחשבון בעת קביעת גובה הפיצויים. אומנם לא נמצאו מקורות נוספים שהגדירו את הזכות בנכסים לא מוחשיים באופן כה ברור וקולע, אך העיקרון הרחב של איזון רכושי באמצעות פיצויי גירושין, והפסיקה הברורה של הרבנים הראשיים לישראל בעניין ההתחשבות ביכולת ההשתכרות, ההשכלה והקשרים המשפחתיים, יש בהם כדי להתוות כיוון אפשרי להתחשבות בנכסים כגון אלה בעת עריכת איזון משאבים.
הנה כי כן, כך מתמודדים גם היום בבתי הדין עם המציאות המשתנה בתא המשפחתי, והכול לאור עקרונות ויסודות ההלכה מדורי דורות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
