ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
חוויית הלימוד המכוננת שלי הייתה כתלמיד שיעור א' בישיבת ברכת משה במעלה אדומים, לפני 31 שנים, בשיעור הכללי של הרב. הוא פתח בהצגת קושיה חריפה וקלאסית של נושאי הכלים על שיטת הרמב"ם, שלא תאמה את הפרשנות המקובלת של סוגיית התלמוד הנידונה. כבוגר ישיבה תיכונית, שרבניה היו בוגרי ישיבות חברון ופוניבז', ציפיתי שהשיעור הכללי יתנהל במתכונת הישיבתית הקלאסית, המלווה בעיון בדברי גדולי הישיבות הליטאיות. אך להפתעתי פתח הרב את שלב יישוב הקושיה בקריאת סוגיית התלמוד עם פירוש רבנו חננאל, ולא עם רש"י ובעלי התוספות כמקובל. אחר כך עמד על גרסת הגאונים בסוגיה, ועל הנוסח המדויק של ההלכה ב'משנה תורה' לפי כתבי היד. בהמשך עבר הרב לעיון בתשובת רב האי גאון ובדברי הר"י מיגאש והרי"ף. מתשומת הלב לנוסחאות המדויקות, מקריאת דברי הקדמונים הללו ולאור הפרשנות שהם נתנו לסוגיה, נשמטה הקרקע מתחת לקושיה החריפה על דברי הרמב"ם, ושיטתו התבארה מאליה. זכורני שהמתודה הלימודית שננקטה בידי הרב רבינוביץ', ושנחשפתי אליה אז לראשונה, הייתה חדשנית (בוודאי בהשוואה לעולם הישיבות) מצד אחד, אך מפתיעה בפשטותה מצד שני. תהיתי, האם כך אמור להיראות שיעור כללי של ראש ישיבה העוסק בקושיה על דברי הרמב"ם? כאשר העליתי לאחר השיעור את הרהוריי בפני הרב, השיב לי, כדרכו במאור פנים, שהדרך הטובה ביותר להבין את דברי הרמב"ם היא ללמוד את הגמרא באופן הקרוב ככל האפשר לאופן שבה הוא למד אותה לפני למעלה מ־850 שנים, תוך שימת לב לדברי רבותיו, לנוסח התלמוד שעמד לפניו ולפרשנות הגאונים ורבנו חננאל.
תורת אמת
אך לא רק זיקתו העמוקה של הרב למשנת הרמב"ם מאפיינת את דרכו הייחודית. תבונתו התבטאה בראש ובראשונה ברדיפת האמת שלו. "האמת תורה דרכה", "לימוד תורת אמת" ו"שמע האמת ממי שאמרה" היו מהביטויים השגורים ביותר בפיו.
משנתו של הרב רבינוביץ' הייתה כמובן רציונלית מאוד, כדרכו של הרמב"ם, ששאף לקרב הדינים אל השכל. במובן זה הוא היה מאוד ליטאי. אך שלא כראשי הישיבות הליטאיות הקלאסיות, הוא היה גם פוסק מקורי והוגה דעות. את תלמידיו חינך לחשיבה עצמאית, לא רק לשאול שאלות עיוניות אלא גם לקבל אחריות ולהכריע בסוגיות הלכתיות. כשתלמיד הגיע לרב רבינוביץ' עם שאלה, הוא תמיד היה שואל "ומה אתה חושב?", "כיצד אתה למדת את הסוגיה?" וגם אחר שהתלמיד הציע (בהיסוס) כמה אפשרויות בלימוד, היה הרב ממשיך ושואל: "ואיזו אפשרות אתה מעדיף?" ו"כיצד היית מכריע להלכה?".
הרב שב ואמר: "הישיבה איננה מפעל, ואסור שכל התלמידים ייראו ויחשבו אותו הדבר". ואכן, אחד המאפיינים הגדולים של ישיבת ברכת משה הוא הגיוון בשיטות הלימוד של הר"מים ובלימודי המחשבה והאמונה. על אף שהוא עצמו העדיף ללמוד בצורה פשוטה את דברי הרמב"ם (ולא בדרך הישיבתית המקובלת), ואף במחשבה לימד בעיקר מורה נבוכים, הייתה בו פתיחות עצומה והוא ראה חשיבות שהתלמידים ייחשפו גם לשיטות אחרות, ועל כן דאג שבישיבה יהיו ר"מים מישיבות אחרות, ככרם ביבנה, הר עציון וישיבת הכותל, שלימדו בצורה ישיבתית רגילה יותר. אף ביחס למחשבת ישראל - הגם שמעולם לא שמעתיו מצטט מדברי מרן הראי"ה קוק והרב צבי יהודה קוק זצ"ל, הוא תמך בר"מים שלימדו בישיבה, כמקובל במרכז הרב ובנותיה, את ספר הכוזרי ואת כתבי הרב קוק.
בצדק אמר מו"ר הרב יצחק שילת בהספד שנשא, כי הגם שהרב רבינוביץ' חי רוב ימיו בחו"ל, "בשורש נשמתו הוא היה כל כולו ארצישראלי". ואכן, הוא הרבה להשתמש במושגים כמו "כלל ישראל" ו"ארץ ישראל", ולפלא היה הדבר בעינינו התלמידים, שהרי הוא לא למד במרכז הרב ולא הכיר את כתבי מרן הרב קוק, ואף על פי כן בעניינים רבים דעותיהם היו שוות.
דוגמה קלאסית נגעה לביאור שיטת הרמב"ם בעניין יישוב ארץ ישראל. הרמב"ם כידוע לא מנה מצוות יישוב ארץ ישראל בספר המצוות שלו, ואילו הרמב"ן השיג עליו וסבר כי יש מצווה מן התורה ליישב הארץ. הרב רבינוביץ' ביאר את שיטת הרמב"ם במאמרו הידוע 'ציוויים חיובים ומטרות', באומרו שלמעשה אין מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן בעניין מצוות יישוב ארץ ישראל, ואדרבה לדעת הרמב"ם מדרגת יישוב הארץ גדולה ממצווה מסוימת, אלא הרי היא ממטרות התורה, "שהרי נתבאר בתורה פעמים רבות שתכליתן של מצוות רבות היא ירושת הארץ". והדברים דומים להפליא להסברו הידוע של מרן הרב קוק על כך שמצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה כללית. לא פלא הדבר שהרב העריך מאוד את ראש ישיבת מרכז הרב, הרב אברהם שפירא זצ"ל, ויחד הם פסקו בתוקף רב בענייני ארץ ישראל.
ליברליות הלכתית?
לעניות דעתי, גם המקטלגים את הרב רבינוביץ' בין המקילים בהלכה ובין הליברלים מחמיצים את המורכבות שבאישיותו, שהייתה מאוד כוללנית. הוא לא היה ליברל ומקל, ואף לא היה שמרן. הוא פסק ללא מורא לאמיתתה של תורה, ולא חשש להתבטא בענייני השעה אף כשדעתו לא נעמה לכול ויצרה לו מתנגדים. היו לו כתפיים רחבות ואחריות לכלל ישראל, אך כשם שהקל בענייני גיור ועוד, הוא החמיר בעניינים אחרים, והתנגד להפריה חוץ־גופית, לדחיית היריון לפני ילד ראשון, למכשירי גרמא, לבישול בשבת בכלי שלישי ועוד.
עוז ליטאי ציוני
הרב רבינוביץ' היה בעל רגישות אנושית, לאומית ואוניברסלית רבה, ומתוך רגישות זו זעק מרה בעוז ובענווה, כדרכו. עוז היה מאפיין גדול של אישיותו. מי שסירב לקבל על עצמו משרת רב ראשי בבריטניה וראשות ישיבה מפורסמת בארצות הברית, עלה במקום זאת ללמד תורה לארבעים נערים בארץ לא זרועה במדבר במישור אדומים. השקפתו הציונית הייתה יוצאת דופן, הוא לא ינק אותה מכתבי הרב קוק אלא היה "ליטאי ציוני", שמקור יניקתו העיקרי הוא מדברי הנביאים. לאחר שנפטרה הרבנית, שהייתה אחיינית הגאון הרב רודרמן, מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב, שאלתי את הרב אם לא היה קשה לרבנית לעבור מאמריקה ומאנגליה ליישוב קטן במדבר. הרב נזף בי ואמר: "איך אפשר לומר שהיה קשה לרבנית? היו לה חיים מלאים ונפלאים. היא הגשימה חלומם של דורות וזכתה להיות חלק מהמחזה המרהיב של 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים', היא ראתה בעיניה את יישוב הארץ ואת הגשמת דברי הנביאים".
מעל הכול עמדה הענווה יוצאת הדופן שאפיינה אותו, והיטיב לתארה מו"ר הרב חיים סבתו בהספדו: "אני מעיד בפניכם - מעולם לא ראיתי אצלו קמצוץ של גאווה או רדיפת כבוד. הנמצא כזה?".
הכותב הוא נשיא מכללת אורות ישראל ומתלמידי הרב
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










