ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
אז הוציא האברך את טור שולחן ערוך המביא את מאמר חז"ל במסכת ביצה: "צריך כל אדם לצמצם בשאר ימים כדי לכבד השבת, ואל יאמר היאך אחסר פרנסתי, כי אדרבה אם יוסיף יוסיפו לו, כדקתני תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה: כל פרנסתו של אדם קצובה לו מראש השנה לראש השנה, חוץ מהוצאת שבת ויום טוב והוצאת בניו לתלמוד תורה. אם מוסיף יוסיפו לו. ואמרינן נמי גבי הוצאת שבת ויום טוב, אומר הקדוש ברוך הוא: בניי לוו עליי ואני פורע. וכיוון שכן הוא, אל ידאג, כי נאמן הוא בעל חובו לפרוע לו חובו".
הסביר האברך לאושרי את משמעות המילים בפשטות, ואמר שהקדוש ברוך הוא אומר בעצם לאדם כך: "אם נתקעת לפני שבת בלי כסף, תלווה ממישהו ואני מתחייב להחזיר את הלוואתך".
אושרי קיבל את מאמר חז"ל בתמימות, והפנים את הדברים אל ליבו.
כעבור כמה ימים באו גלעד ועופר, שני בחורים מישיבתו של אושרי, והציעו לו: "אנחנו רוצים לעשות שבת במירון אצל רבי שמעון בר יוחאי. אתה מתחתן עוד מעט בעזרת השם, יש לך הרבה על מה להתפלל. סע איתנו באוטובוס למירון, נשכור שם חדר באכסניה ונקנה אוכל לשבת. אתה מוזמן להצטרף אלינו".
אושרי אמר להם: "אשריכם חבר'ה, אבל אין לי כסף כרגע".
אמר לו גלעד: "אני אשלם בשבילך כל מה שצריך. במוצאי שבת נעשה חשבון ותשתדל להחזיר לי בהקדם".
אושרי הסכים כי הרגיש שזה בדיוק פרק האמונה שלמד בדברי חז"ל.
שלושת החברים נסעו מעירם למירון והגיעו כמה שעות לפני כניסת שבת. הם נכנסו לאכסניה במקום, והלכו מיד לטבול במקווה שליד הציון. זמן קצר לאחר שטבלו הדליקו נרות שבת ונכנסו לציון להתפלל מנחה וערבית של ליל שבת. השבת במירון הייתה רבת הוד, קסומה ונפלאה, ושלושת החברים ממש שכחו מכל ענייני העולם הזה והתמסרו לתורה ולתפילה, ובמאכלים הפשוטים הרגישו שקנו טעמו של גן עדן.
כאשר חזרו במוצאי שבת באוטובוס לעירם, חישב גלעד בפלאפון הנייד שברשותו כמה כסף הוציא על אושרי, ויצא לו סכום של 388.60 שקלים. הוא שאל את אושרי: "מתי נראה לך שתוכל להחזיר לי את הכסף?"
"אל תדאג, אחי", אמר אושרי, "יש הבטחה מפורשת של הקדוש ברוך הוא לגבי הוצאות שבת, 'לוו עליי ואני פורע', ואני מאמין שהכסף יגיע אליי בקרוב ממש".
באותו שבוע חל יום הולדתו של אושרי, שהיה כאמור מאורס ועמד להתחתן חודש וחצי לאחר מכן. הכלה המיועדת והוריה הפתיעו אותו והגיעו לבית הוריו. הם ישבו יחד עם אושרי והוריו בסלון ביתם, תכננו את החתונה לפרטיה ושוחחו גם על המגורים ועל כל מה שצריך לרכוש לזוג הצעיר.
בתום המפגש הוציא אביה של הכלה מתיקו ארנק חום כהה, מסרו לאושרי ואמר לו: "חתננו היקר, זו מתנה מאיתנו. אנחנו מאחלים לך הצלחה בכל העניינים, בלימוד התורה וגם בפרנסה. שמנו לך כמה סימני ברכה בארנק", סיים בחיוך.
אושרי הודה להורי כלתו, ולאחר שיצאו עם בתם פתח את הארנק וראה שהיו בו אחד מכל סוגי השטרות והמטבעות שקיימים בישראל. השטר הגדול ביותר בן 200 שקלים, שטר של 100 שקלים, שטר של 50 שקלים, שטר של 20 שקלים, וכן כל המטבעות הקיימים - מטבע של 10 שקלים, 5 שקלים, 2 שקלים, שקל אחד, חצי שקל ו-10 אגורות.
אושרי ספר את הסכום הכולל בתקווה שיצליח לכסות את חובו לגלעד, ונדהם לגלות שיש בידיו 388.60 שקלים! להשגחה פרטית כל כך מדויקת הוא לא פילל...
על פי סיפור של הרב אלימלך בידרמן
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










