ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
אחת השאלות שעולות לקראת חנוכה היא - האם מאבק המכבים נגד היוונים הסתיים או לא? התשובה היא, כמובן, שלא. כלומר, מלכות יוון עם כל תרבותם נמשכת גם היום. תרבות המערב היא המשך תרבות יוון - לרדוף אחרי היופי החיצוני ללא ערכים אמיתיים - והמאבק נגד זה, מאבק האור נגד החושך, מאבק תורת ישראל נגד יוון, עדיין לא הסתיים. חשיבותו של נס חנוכה הוא בזה שהוא נתן לעם ישראל זריקת חיסון נגד כל מיני תרבויות. בזמן המכבים היתה התרבות האלילית ואחר כך הנצרות והאיסלאם, ובימינו גם הקומוניזם והחומרנות על כל תאוותיה. ודאי שהמאבק הזה נמשך, ובחנוכה אנחנו שואבים את כוחות הנפש מעוצמות הרוח ומאורה של תורה - לעמוד מול כל אותן הרוחות השליליות שנושבות בעולם והולכות נגד תורת ישראל. לכן אנחנו צריכים להפיץ את קדושת ישראל ואת אורה של תורה. העובדה שאנחנו מחנכים דור של בני תורה, מחזקת את כושר עמידתנו מול כל אלה שקמים עלינו אידיאולוגית.
תורת חיים
בתפילה בחנוכה מוזכר "בימי מתתיהו... כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" - איך אפשר להשכיח תורה, הרי הספר כתוב ונמצא עמנו?
אלא שלרשעים הללו לא היה אכפת עצם לימוד התנ"ך, הפריע להם היחס שבין התורה לשמים. גם היום באוניברסיטאות רבות לומדים תנ"ך כספר תיאולוגי לא מחייב, ואולם כשאנחנו לומדים מהתורה או מהנביאים אנחנו לומדים בעצם איך להתנהג וכיצד לנהוג. וכשם שכותב הרמב"ן, מכל פרק שאנו לומדים אנחנו צריכים לדעת מה השלכתו הלכה למעשה בכל התחומים: בחשיבה, בהתנהגות ובעשייה.
"להשכיחם תורתך" - אם מנתקים את התנ"ך מנותן התורה, אי-אפשר ללמוד מהתנ"ך שום דבר.
היום משתמשים בביטוי "מוסר הנביאים". פוחדים להגיד "מוסר משה רבנו" כי זה מוסר מחייב. הם הטיפו לישרות, לשוויון נגד ניצול, דיברו דיבורים כלליים על מוסר, ואילו תורת משה מתפשטת על כל תחומי חיינו המעשיים והיא מחייבת מאוד.
מעלים את ארץ-ישראל על נס
בתפילה בפורים אומרים: "בימי מרדכי ואסתר... כשעמד עליהם המן הרשע", ובחנוכה כתוב "על עמך ישראל", מדוע יש שינוי? אלא שבפורים הנס היה בחו"ל, לא היה להם מושג של הכרה לאומית, אבל נס חנוכה היה בארץ ועם ישראל בארץ נחשב עם, מה שאין כן בחו"ל. וכותב הרמב"ן בשירת האזינו "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם" - כשאנחנו מפוזרים בארצות אנחנו מושבתים מעם; אבל "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" - כשאנחנו בארץ אנחנו אחד, לכן חז"ל הדגישו את זה בתפילה.
הצגה ושמה "תרבות"
חיזוק כוח ישראל נגד כל התרבויות מחזיק אותנו גם היום. בני תורה מתחנכים לקדושה ולטהרה, לדבקות בערכי נצח לעומת כל הזוהמה שבחוץ. המאבק נגד התרבות היוונית ממשיך גם היום. היום קוראים לזה אחרת, אבל הכול אותו המשך. כנגד זה יש למלא את חיינו בתוכן אמיתי.
יש אומרים שבחנוכה יש להתעסק בתרבות ולהעלות אותה לקודש, לעשות הצגות של קדושה, אבל ברור הוא שדבר זה אינו שייך לבני תורה, שכן הם צריכים לתגבר את לימודם. אומנם לציבור הרחב שלא מבין זה בבחינת "לחם לפי הטף", שמכיוון שלא מסוגלים לדברים אחרים, צריכים לתת להם דברים כאלה, אבל אין בזה איזשהו ערך מצד עצמו. הצגות הן מעין השלמה, אבל זה לא המצב האידיאלי.
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
