ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מנהגים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
נוהגים שבשבת שלפני החתונה, ("שבת עליה לתורה") מוליכים את החתן לבית הכנסת והוא עולה לתורה, ויש מקומות שהחתן עולה למפטיר. ויש נוהגים שהנשים מעזרת נשים זורקות עליו דברי מתיקה, אחרי שברך הברכה השניה. ויש מקומות שמזמרים לו את הפיוט "אחד יחיד ומיוחד", שחיבר ר' אביגדור קרא, שמת על קידוש השם בפראג בשנת קצ"ט (1439), ויש שמזמרים רק את הבית הראשון של הפיוט: "אחד יחיד ומיוחד א-ל, נדרש לבר לבב אשר שואל, אך טוב אלקים לישראל, הללויה".
יש נוהגים שהחתן עולה לתורה בשבת שאחרי החתונה ("שבת חתן"), ויש מקומות בהם החתן עולה לתורה פעמיים: לפני ואחרי החתונה. באשכנז נהגו שהחתן עלה לתורה רק בשבת אחרי האירוסין ("תנאים").
הטעם : מובא בפרקי דרבי אליעזר:
"ראה שלמה (המלך) שמידת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, וכשבנה את בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים, והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבים בין שני השערים הללו, והנכנס בשער חתנים היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות וכו', משחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבית הכנסת ולבתי המדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו".
ועוד , לפי דעה אחת שבעת ימי המשתה של חתן וכלה מתחילים בשבת.
מקורות : פרקי דר"א פי"ז; מסכת סופרים פי"ט הי"ב; טויו"ד סי' שצג; נוהג כצאן יוסף עמ' קיב; מקור חיים (בכרך) סי' קלו; מנהגי וורמישא לר"י שמש; מג"א סו"ס רפב; מדרש תלפיות ענף חתן; ילקוט מנהגים עמ' 37; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' ז' ח'.
תענית חתן וכלה
נוהגים שהחתן והכלה צמים ביום החופה. יש נוהגים שרק החתן צם, ואצל עדות המזרח יש נוהגים שאף החתן אינו צם.
הטעם שצמים : הואיל שבאותו יום מוחלים להם על כל עוונותיהם, הרי הוא להם כיום כיפורים. ועוד , משום אבלות על חורבן בית המקדש, לקיים מה שנאמר "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". ועוד , שמא יהיו שיכורים בעת הקידושין ויהיה ספק בתוקפם. ועוד , מובא בגמרא "ליכא כתובה דלא רמו בה תגרה" (אין כתובה ללא מחלוקת- שבת קל ע"א), לכן מתענים החתן והכלה, שלא יתקיים בהם הכלל הזה, ואצלם ובגינם לא תהיה כל מחלוקת ותרעומות.
מקורות : רמ"א אבן העזר סס"א סע"א; מקור חיים (הלוי) ח"ה פרק רלו סע' טז; בן איש חי שנה א פר' משפטים אות יג; כנסת הגדולה או"ח סי' תקנט; שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סא; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' ט.
הינומא
נוהגים שהחתן מכסה את ראש הכלה בצעיף (הינומא) לפני החופה. ויש שנוהגים לגלות פני הכלה לפני הקידושין.
הטעם להינומא : רמז לנאמר אצל רבקה "ותקח הצעיף ותתכס" (בראשית כד, סה). ועוד, רמז לנאמר אצל רות "ופרשת כנפך על אמתך" (רות ג, ט).
מקורות : דרישה אה"ע סי' סה סק"א; ט"ז שם סק"ב; מטה משה ח"ג סי' ח; כנסת הגדולה אה"ע הגה"ט סי' לט אות ה.
שושבין
המנהג שהאבות מוליכים את החתן לכיסוי בהינומא, ואח"כ ההורים מוליכים את החתן והכלה לחופה, והם נקראים שושבינים.
הטעם : את הפסוק הנאמר אצל חוה "ויביאה אל האדם" (בראשית ב, כב) דרשו חז"ל: "מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון", ופירש רש"י: שושבין - משתדל בחופתו ובזיווגו.
ובמדרש רבה אמרו:
"מיכאל וגבריאל - הם היו שושבינין של אדם הראשון".
ובזוהר מובא:
"ויביאה אל האדם - מהכא אוליפנא דבעאן אבא ואימא דכלה לאעלא ברשותא דחתן" ( =מכאן למדנו, שהוריה של הכלה צריכים להביאה ברשותו של החתן).
ובתוספתא מצינו: שביהודה היו מעמידים שני שושבינים אחד מצד החתן ואחד מצד הכלה.
מקורות : ברכות סא ע"א; בראשית רבה פר' ח, טו; תוספתא כתובות א, ד; זוהר בראשית ח"א דף מט ע"א; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' יב.
נרות
נוהגים שהשושבינים המוליכים את החתן והכלה לכיסוי בהינומא ולחופה, מחזיקים נרות בידיהם, כל שושבין נר אחד.
הטעם : הרבה ממנהגי חתונה נלמדים מרמזים שמצינו בזמן מתן תורה, בו, לפי חז"ל, הקב"ה התגלה "כחתן היוצא לקראת כלה". וכן כותב רש"י בפירושו על התורה, על הפסוק: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים" (שמות יט, יז) "מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת כלה, וזה שנאמר ה' מסיני בא, ולא נאמר לסיני בא". ובמתן תורה נאמר "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים" (שמות כ, יח). ועוד , "נר" בגימטריה מאתיים וחמשים, ושני נרות הם חמש מאות, כמנין "פרו ורבו".
מקורות : מכילתא פ"ג; תשב"ץ סי' תסז עמ' מד; מטה משה עמ' קז; ילקוט מנהגים עמ' 84;
חופה תחת כיפת השמים
ברוב עדות אשכנז נוהגים לערוך את החופה תחת כיפת השמים ולא תחת גג.
הטעם : לסימן טוב, שיהיו זרעם ככוכבי השמים. ועוד , בעריכת החופה מחוץ לבית, יש משום פרסום השמחה, לקיים מה שנאמר בברכת הנישואין: "ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם".
מקורות : רמ"א אה"ע סי' סע סע"א; שו"ת יהודה יעלה ח"א וא"ח סי' לח; שו"ת יביע אומר ח"ג אה"ע סי' י; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' יח.
----------------------------------
"נָשִׂיחַ בְּחֻקֶךָ" - עיונים חדשים בפרשיות השבוע, מזוית שונה, על שבעים וחמשה נושאים, בפשט, דרש ומה שביניהם.
מחבר "לפשוטו של רש"י" ו"אוצר טעמי המנהגים".
450 עמ' בכריכת פאר, להשיג בחנויות הספרים ובטל: 03-6775521
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








