ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מנהגים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
נוהגים שבשבת שלפני החתונה, ("שבת עליה לתורה") מוליכים את החתן לבית הכנסת והוא עולה לתורה, ויש מקומות שהחתן עולה למפטיר. ויש נוהגים שהנשים מעזרת נשים זורקות עליו דברי מתיקה, אחרי שברך הברכה השניה. ויש מקומות שמזמרים לו את הפיוט "אחד יחיד ומיוחד", שחיבר ר' אביגדור קרא, שמת על קידוש השם בפראג בשנת קצ"ט (1439), ויש שמזמרים רק את הבית הראשון של הפיוט: "אחד יחיד ומיוחד א-ל, נדרש לבר לבב אשר שואל, אך טוב אלקים לישראל, הללויה".
יש נוהגים שהחתן עולה לתורה בשבת שאחרי החתונה ("שבת חתן"), ויש מקומות בהם החתן עולה לתורה פעמיים: לפני ואחרי החתונה. באשכנז נהגו שהחתן עלה לתורה רק בשבת אחרי האירוסין ("תנאים").
הטעם : מובא בפרקי דרבי אליעזר:
"ראה שלמה (המלך) שמידת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, וכשבנה את בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים, והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבים בין שני השערים הללו, והנכנס בשער חתנים היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות וכו', משחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבית הכנסת ולבתי המדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו".
ועוד , לפי דעה אחת שבעת ימי המשתה של חתן וכלה מתחילים בשבת.
מקורות : פרקי דר"א פי"ז; מסכת סופרים פי"ט הי"ב; טויו"ד סי' שצג; נוהג כצאן יוסף עמ' קיב; מקור חיים (בכרך) סי' קלו; מנהגי וורמישא לר"י שמש; מג"א סו"ס רפב; מדרש תלפיות ענף חתן; ילקוט מנהגים עמ' 37; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' ז' ח'.
תענית חתן וכלה
נוהגים שהחתן והכלה צמים ביום החופה. יש נוהגים שרק החתן צם, ואצל עדות המזרח יש נוהגים שאף החתן אינו צם.
הטעם שצמים : הואיל שבאותו יום מוחלים להם על כל עוונותיהם, הרי הוא להם כיום כיפורים. ועוד , משום אבלות על חורבן בית המקדש, לקיים מה שנאמר "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". ועוד , שמא יהיו שיכורים בעת הקידושין ויהיה ספק בתוקפם. ועוד , מובא בגמרא "ליכא כתובה דלא רמו בה תגרה" (אין כתובה ללא מחלוקת- שבת קל ע"א), לכן מתענים החתן והכלה, שלא יתקיים בהם הכלל הזה, ואצלם ובגינם לא תהיה כל מחלוקת ותרעומות.
מקורות : רמ"א אבן העזר סס"א סע"א; מקור חיים (הלוי) ח"ה פרק רלו סע' טז; בן איש חי שנה א פר' משפטים אות יג; כנסת הגדולה או"ח סי' תקנט; שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סא; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' ט.
הינומא
נוהגים שהחתן מכסה את ראש הכלה בצעיף (הינומא) לפני החופה. ויש שנוהגים לגלות פני הכלה לפני הקידושין.
הטעם להינומא : רמז לנאמר אצל רבקה "ותקח הצעיף ותתכס" (בראשית כד, סה). ועוד, רמז לנאמר אצל רות "ופרשת כנפך על אמתך" (רות ג, ט).
מקורות : דרישה אה"ע סי' סה סק"א; ט"ז שם סק"ב; מטה משה ח"ג סי' ח; כנסת הגדולה אה"ע הגה"ט סי' לט אות ה.
שושבין
המנהג שהאבות מוליכים את החתן לכיסוי בהינומא, ואח"כ ההורים מוליכים את החתן והכלה לחופה, והם נקראים שושבינים.
הטעם : את הפסוק הנאמר אצל חוה "ויביאה אל האדם" (בראשית ב, כב) דרשו חז"ל: "מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון", ופירש רש"י: שושבין - משתדל בחופתו ובזיווגו.
ובמדרש רבה אמרו:
"מיכאל וגבריאל - הם היו שושבינין של אדם הראשון".
ובזוהר מובא:
"ויביאה אל האדם - מהכא אוליפנא דבעאן אבא ואימא דכלה לאעלא ברשותא דחתן" ( =מכאן למדנו, שהוריה של הכלה צריכים להביאה ברשותו של החתן).
ובתוספתא מצינו: שביהודה היו מעמידים שני שושבינים אחד מצד החתן ואחד מצד הכלה.
מקורות : ברכות סא ע"א; בראשית רבה פר' ח, טו; תוספתא כתובות א, ד; זוהר בראשית ח"א דף מט ע"א; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' יב.
נרות
נוהגים שהשושבינים המוליכים את החתן והכלה לכיסוי בהינומא ולחופה, מחזיקים נרות בידיהם, כל שושבין נר אחד.
הטעם : הרבה ממנהגי חתונה נלמדים מרמזים שמצינו בזמן מתן תורה, בו, לפי חז"ל, הקב"ה התגלה "כחתן היוצא לקראת כלה". וכן כותב רש"י בפירושו על התורה, על הפסוק: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים" (שמות יט, יז) "מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת כלה, וזה שנאמר ה' מסיני בא, ולא נאמר לסיני בא". ובמתן תורה נאמר "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים" (שמות כ, יח). ועוד , "נר" בגימטריה מאתיים וחמשים, ושני נרות הם חמש מאות, כמנין "פרו ורבו".
מקורות : מכילתא פ"ג; תשב"ץ סי' תסז עמ' מד; מטה משה עמ' קז; ילקוט מנהגים עמ' 84;
חופה תחת כיפת השמים
ברוב עדות אשכנז נוהגים לערוך את החופה תחת כיפת השמים ולא תחת גג.
הטעם : לסימן טוב, שיהיו זרעם ככוכבי השמים. ועוד , בעריכת החופה מחוץ לבית, יש משום פרסום השמחה, לקיים מה שנאמר בברכת הנישואין: "ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם".
מקורות : רמ"א אה"ע סי' סע סע"א; שו"ת יהודה יעלה ח"א וא"ח סי' לח; שו"ת יביע אומר ח"ג אה"ע סי' י; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' יח.
----------------------------------
"נָשִׂיחַ בְּחֻקֶךָ" - עיונים חדשים בפרשיות השבוע, מזוית שונה, על שבעים וחמשה נושאים, בפשט, דרש ומה שביניהם.
מחבר "לפשוטו של רש"י" ו"אוצר טעמי המנהגים".
450 עמ' בכריכת פאר, להשיג בחנויות הספרים ובטל: 03-6775521
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
