ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
והחלק השני של הזריזות הוא לאחר שהתחיל במעשה המצווה, לא להפסיק באמצע, אלא להמשיך ולמהר להשלים את המעשה הטוב. ועל זה אמרו חז"ל: "אין המצווה נקראת אלא ע"ש גומרה".
יש כאלה שיש להם חלק אחד מחלקי הזריזות וחסר להם החלק השני. יש כאלה שההתחלה תמיד קשה להם, ולפני שהם מתחילים איזה דבר הם מושכים את הזמן ודוחים את ההתחלה עוד ועוד. אבל כאשר סוף סוף הם התחילו, אז קל להם להמשיך, והם שוקעים בעניין וממשיכים בו עד השלמתו. זה יכול להיות בלימודים, בשעורי בית, קשה להתחיל אבל אחר ההתחלה - קל להמשיך.
ויש כאלה שיש להם תכונה הפוכה: קל להם להתחיל ללמוד, להתחיל במעשה הטוב, אך אין להם סבלנות להמשיך, הם תמיד מתעייפים מהר, מפסיקים באמצע, מסיחים את הדעת ולא מצליחים אף פעם לעשות דבר בשלמות, מתחילתו ועד סופו. אין להם כוח הריכוז וההתמדה.
ויש כאלה שהכל קשה להם, קשה להם להתחיל ותמיד הם דוחים את ההתחלה, ואחרי שהתחילו - קשה להם להמשיך ולגמור.
אדם צריך להכיר את תכונותיו, להכיר את מעלותיו ואת חולשותיו ע"מ שיוכל לחזק את עצמו, לחזק את מעלותיו ולתקן את חולשותיו. אפשר לשנות ואפשר להתגבר על חולשות. אפשר לפתח את מידת הזריזות ולהתגבר על תכונות העצלות, וזאת ע"י החלטה חזקה וע"י תרגול. תרגול לעשות דברים טובים בזריזות, בקצב, במהירות. כמו שנאמר באברהם, כאשר באו אליו אורחים "וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויאמר מהרי שלוש סאים קמח סולת, לושי ועשי עוגות. ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו". הכל בזריזות, במהירות, בקצב, לקיים מצוות הכנסת אורחים בכל השלמות. אברהם ממהר ורץ ומזרז את האחרים למהר.
וגם רבקה, כאשר פנה אליה אליעזר עבד אברהם ובקש ממנה "הגמיאיני נא מעט מים מכדך... ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו... ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר". את הכל היא עשתה במהירות, בריצה.
כאשר אדם מתלהב מאיזה דבר, והוא שמח לעשות אותו, הוא עושה את הדבר בזריזות, בקצב, בלי שהיות. ההתלהבות מביאה לידי זריזות. וגם להפך: הזריזות מביאה לידי התלהבות. כאשר אדם עושה את מעשיו בזריזות, במהירות, זה מביא אותו להתלהבות ולהתלהטות פנימית, ומתוך הזריזות החיצונית מתגבר החשק והרצון הפנימי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
