ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
לדוגמא: הזהירות וההתבוננות במעשים לעומת האדישות וההתעלמות מההתבוננות. וכן הזריזות לעומת העצלות, אלו מידות שכל אדם באשר הוא אדם מעוניין בהן. על כן הדברים שיאמרו בזה מיועדים לכל.
אחד מהספרים הבולטים ביותר בהדרכת פיתוח אישיותו של האדם הוא ספרו של הרמח"ל - רבי משה חיים לוצאטו, "מסילת ישרים".
הרמח"ל בנה את ספרו עפ"י הברייתא של ר' פנחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות וכו'".
אם-כן, הזהירות היא המידה הראשונה בה יש לטפל, אותה צריך לבנות. ומהי הזהירות? שיהיה האדם מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לאו. ולא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפילה. כשם שטבע האדם להיזהר מליפול לבור ומלהיתקל בקיר ומלהיכוות באש, וזהו גם טבעם של כל בעלי החיים, כך צריך לפתח את תכונת הזהירות בתחום ההתנהגות שתהיה נכונה ולא מקולקלת. כי בלי תשומת לב של האדם להתנהגותו הרי הוא כסומא ההולך על שפת הנהר, אשר סכנתו בודאי עצומה ורעתו קרובה מהצלתו.
יש לאדם משיכה טבעית לדברים שליליים לא מעטים: "העין רואה והלב חומד". ואם אדם לא שם לב לבחון את מעשיו הוא נמצא בסכנה של התדרדרות. חוסר ההתבוננות של אדם בטיב מעשיו הוא אבי אבות כל הנפילות. ועל זה הזהיר הנביא חגי ואמר: "שימו לבבכם על דרכיכם". וכן אמר שלמה המלך: "אל תיתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך הינצל כצבי מיד" (משלי ו, ד). כלומר: אל תהיה רדום בלי לשים לב מה קורה איתך. אדם לא צריך לתת לנטיות הטבעיות לשלוט עליו ולהיגרר אחריהן באופן עיוור, אלא להתבונן ולבחון את דרכיו ולשלוט על נטיותיו ולכוון אותן.
הנה ירמיהו היה מתאונן על רוע בני דורו מפני היותם נגועים בנגע המידה הזו, שהיו מעלימים עיניהם ממעשיהם, בלי שישימו לב לראות מה הם הלהעשות או להעזב. ואמר עליהם: "אין איש ניחם על רעתו לאמור וגו' כולו שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה". והיינו שהיו רודפים והולכים במרוצת הרגלם ודרכיהם בלי שיניחו זמן לעצמם לדקדק על המעשים ועל הדרכים, ונמצא שהם נופלים ברעה בלי ראות אותה. הרי זו מעין עצת פרעה הרשע, שאמר: תכבד העבודה על אנשים. שהיה מתכוון שע"י העבודה המרובה הם לא יהיו מסוגלים לחשוב מה קורה איתם ואיך יוצאים מהשיעבוד.
אם-כן, חוסר בחינה של טיב המעשים זוהי רעה חולה, ועל-כן אמרו חכמים: "השם אורחותיו בעוה"ז זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה". גם לאחר שאדם יעמוד על מצבו וידע מה צריך לתקן, עדיין הדרך ארוכה כי זה לא קל להשתנות, זה לא קל להתגבר על נטיות הלב, וצריך הרבה סייעתא דשמיא לזה. אך מי ששם לב לתקן, השם אורחותיו בעוה"ז, הקב"ה עוזרו וזוכה ורואה בישועתו של הקב"ה.
אם כן לסיכום פרק זה, הצעד הראשון לשיפור האישיות, הוא שיתבונן האדם במעשיו ויכיר את דרכיו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
