ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
לדוגמא: הזהירות וההתבוננות במעשים לעומת האדישות וההתעלמות מההתבוננות. וכן הזריזות לעומת העצלות, אלו מידות שכל אדם באשר הוא אדם מעוניין בהן. על כן הדברים שיאמרו בזה מיועדים לכל.
אחד מהספרים הבולטים ביותר בהדרכת פיתוח אישיותו של האדם הוא ספרו של הרמח"ל - רבי משה חיים לוצאטו, "מסילת ישרים".
הרמח"ל בנה את ספרו עפ"י הברייתא של ר' פנחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות וכו'".
אם-כן, הזהירות היא המידה הראשונה בה יש לטפל, אותה צריך לבנות. ומהי הזהירות? שיהיה האדם מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לאו. ולא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפילה. כשם שטבע האדם להיזהר מליפול לבור ומלהיתקל בקיר ומלהיכוות באש, וזהו גם טבעם של כל בעלי החיים, כך צריך לפתח את תכונת הזהירות בתחום ההתנהגות שתהיה נכונה ולא מקולקלת. כי בלי תשומת לב של האדם להתנהגותו הרי הוא כסומא ההולך על שפת הנהר, אשר סכנתו בודאי עצומה ורעתו קרובה מהצלתו.
יש לאדם משיכה טבעית לדברים שליליים לא מעטים: "העין רואה והלב חומד". ואם אדם לא שם לב לבחון את מעשיו הוא נמצא בסכנה של התדרדרות. חוסר ההתבוננות של אדם בטיב מעשיו הוא אבי אבות כל הנפילות. ועל זה הזהיר הנביא חגי ואמר: "שימו לבבכם על דרכיכם". וכן אמר שלמה המלך: "אל תיתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך הינצל כצבי מיד" (משלי ו, ד). כלומר: אל תהיה רדום בלי לשים לב מה קורה איתך. אדם לא צריך לתת לנטיות הטבעיות לשלוט עליו ולהיגרר אחריהן באופן עיוור, אלא להתבונן ולבחון את דרכיו ולשלוט על נטיותיו ולכוון אותן.
הנה ירמיהו היה מתאונן על רוע בני דורו מפני היותם נגועים בנגע המידה הזו, שהיו מעלימים עיניהם ממעשיהם, בלי שישימו לב לראות מה הם הלהעשות או להעזב. ואמר עליהם: "אין איש ניחם על רעתו לאמור וגו' כולו שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה". והיינו שהיו רודפים והולכים במרוצת הרגלם ודרכיהם בלי שיניחו זמן לעצמם לדקדק על המעשים ועל הדרכים, ונמצא שהם נופלים ברעה בלי ראות אותה. הרי זו מעין עצת פרעה הרשע, שאמר: תכבד העבודה על אנשים. שהיה מתכוון שע"י העבודה המרובה הם לא יהיו מסוגלים לחשוב מה קורה איתם ואיך יוצאים מהשיעבוד.
אם-כן, חוסר בחינה של טיב המעשים זוהי רעה חולה, ועל-כן אמרו חכמים: "השם אורחותיו בעוה"ז זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה". גם לאחר שאדם יעמוד על מצבו וידע מה צריך לתקן, עדיין הדרך ארוכה כי זה לא קל להשתנות, זה לא קל להתגבר על נטיות הלב, וצריך הרבה סייעתא דשמיא לזה. אך מי ששם לב לתקן, השם אורחותיו בעוה"ז, הקב"ה עוזרו וזוכה ורואה בישועתו של הקב"ה.
אם כן לסיכום פרק זה, הצעד הראשון לשיפור האישיות, הוא שיתבונן האדם במעשיו ויכיר את דרכיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
