ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ומי המומחים בהם אפשר להעזר? אלו בעלי הנסיון, אלו שהתמודדו בעצמם עם בעיות אלו והתגברו עליהן, כבשו את יצרם ויודעים לשלוט בעצמם. בעלי הנסיון הם יכולים לייעץ כיצד מתגברים ומגיעים לשליטה עצמית. כיצד מטפחים ומחזקים את הכוחות הבריאים. "על כן יאמרו המושלים" - אלו המושלים ביצרם, "בואו חשבון" - בואו ונחשוב חשבונו של עולם. אלו המושלים ביצרם יכולים לייעץ לאחרים מנסיונם הם.
ההחלטה להקדיש תשומת לב לתיקון המידות היא אמנם דבר חשוב כשלעצמו, אבל היא עדיין לא עושה את המהפכה. מה יזרז את האדם להמשיך בהתמדה בעבודת תיקון המידות? הזירוז העיקרי הוא ע"י ההכרה בחשיבות של תיקון המידות, של שיפור האופי האישי. הכרה זו מתרחבת ומתעמקת ע"י לימוד התורה. ע"י התורה אדם יכול לעמוד על הערך החיובי של כל הנהגה טובה, ועל החומרה של הנהגה רעה. ככל שאדם מבין יותר את המשמעות של כל מעשה ומעשה, של כל דיבור ודיבור, של כל מחשבה ומחשבה, ואפילו את המשמעות של הרהור אחד בלבד, ככל שהאדם מודע יותר לערכם של המעשים ומשמעותם, כך הוא יתאמץ יותר לכוון את מעשיו לטובה ולהתרחק מכל מעשה רע.
אם-כן, לימוד התורה הוא מביא לידי מידת הזהירות, וזהו מה שאמר ר' פנחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות".
לעומת זאת, יש שלושה דברים שמונעים את האדם ממידת הזהירות. הגורם האחד הוא הטירדה. אדם שתמיד טרוד ועסוק ואין לו זמן פנוי להתיישב ולחשוב על עצמו. על כן חייב אדם הרוצה לטפל במידותיו, להתפנות מעיסוקיו ולהקדיש תשומת לב לנושא.
הגורם השני הוא ציניות, ליצנות. מי שהרגיל את עצמו להתלוצץ על כל דבר, אינו בוחן את הדברים לגופם. הציניות והליצנות באים לפעמים מתוך רצון לברוח מהמציאות, מתוך הקושי להתמודד עם המציאות, אך כמובן שע"י בריחה מהמציאות לא פותרים שום דבר. הציניות והליצנות אלו מידות שצריך להתרחק מהן כי הן מפריעות לאדם לפעול בצורה ענינית. זה דומה לשכרות.
הגורם השלישי שיכול להפריע הוא החברה. אם אדם נמצא בחברה שלילית, שטחית, רדודה, יקשה לו מאד ללכת נגד הזרם. על-כן, הרוצה לבנות את עצמו, ירחק מחברה גרועה וידבק בתורה המביאה לידי זהירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
