ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
אמרו חכמים: "הווי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים".
אדם רוצה לעשות מעשים טובים אבל זה דורש ממנו מאמץ והוא מתעצל להשכים קום בבוקר. להתעורר ולצאת מהמיטה זה לא קל, ואע"פ שזה מאוד חשוב להזדרז ולקום בזמן ולהספיק כל מה שצריך, וכל רגע של איחור מלחיץ ומתנקם, ולא מספיקים כל מה שרצו לעשות, ואעפ"יכ, למרות ההבנה וההכרה שכדאי להזדרז ולקום, יש קושי, העצלות מכבידה, ועל זה אמרו חכמים: "יתגבר כארי לעשות רצון אביך שבשמים". צריך לפתח כוחות של גבורה כארי מלך החיות, כאלה כוחות צריך לבנות בעצמו, כזו גבורה שיוכל להתגבר על כל עצלות, על כל כבדות שמונעת אותו לעשות מה שהוא רוצה לעשות, מה שהוא חושב שנכון וחשוב לעשות. ואיך יוצרים כוחות של גבורה כאלה? ע"י תרגילים של גבורה, ע"י החלטה חזקה להתגבר.
פעמים שאדם נמצא בהפסקה בעבודה, והגיעה שעת הצלצול וצריך לחזור לעבודה, אבל כולם ממשיכים בשיחה כאילו לא ארע דבר, לא נעים להיות חריג, לא נעים לפרוש מהציבור, אעפ"י שזה מאד צודק, ועל זה אמרו חכמים: "הווי עז כנמר - לעשות רצון אביך שבשמים". תפתח אומץ לב, מידת העזות במקום הנכון. אם לבע"ח חסרי השכל יש כוחות כאלה, אם כן אתה בן-אדם בעל כוחות אנושיים מעולים, בעל מטרות אידיאליות, בוודאי שעליך לפתח את התכונות שאפילו לבע"ח יש. על כן, הווי עז כנמר, הווי בעל תעוזה לעשות את הנכון, למרות אי הנעימות, למרות הלועגים עליך.
ומול העצלות והכבדות, וחוסר החשק להתאמץ, אמרו חכמים: "הווי קל כנשר ורץ כצבי" הדוף את הכבדות ואת העצלות, תהיה קל וזריז.
אם כן, שני סוגים של כוחות צריך לבנות: האחד - כח האיפוק וההתגברות וההמנעות מלהיגרר אחר היצר, והשני כח הפוך, כח ההתגברות על העצלות, כח של זריזות ומרץ לעשות ולפעול מה שצריך בזריזות ובשלמות.
בעצלות יש חיסרון לא פחות גדול מאשר במשיכה אחרי התאוות. אעפ"י שהעצל אינו עושה כל רע ב"קום ועשה", הנה הוא מביא רעה על עצמו ב"שב ואל תעשה". וכך אמר שלמה המלך במשלי: "גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית" כי אע"פ שאיננו המשחית העושה רעה בידיו, אל תחשוב שהוא רחוק ממנו, אלא אחיו הוא ובן גילו. גם מתרפה במלאכתו, אח הוא לבעל משחית. כי כשאדם מתרפה, רפיון גורר רפיון, הוא לא מתאמץ וממילא הוא מפגר אחרי אחרים, אם זה בלימודים, אם זה בעבודה, זה גורם ליאוש ואז הוא מתאמץ פחות והרי הוא מדרדר והולך. אדם לא לומד טוב, הוא לא יודע מה לעשות והוא טועה ונכשל. על כן צריך להדוף את החולשות, להתגבר על העצלות: "הווי קל כנשר ורץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
