ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
אמרו חכמים: "הווי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים".
אדם רוצה לעשות מעשים טובים אבל זה דורש ממנו מאמץ והוא מתעצל להשכים קום בבוקר. להתעורר ולצאת מהמיטה זה לא קל, ואע"פ שזה מאוד חשוב להזדרז ולקום בזמן ולהספיק כל מה שצריך, וכל רגע של איחור מלחיץ ומתנקם, ולא מספיקים כל מה שרצו לעשות, ואעפ"יכ, למרות ההבנה וההכרה שכדאי להזדרז ולקום, יש קושי, העצלות מכבידה, ועל זה אמרו חכמים: "יתגבר כארי לעשות רצון אביך שבשמים". צריך לפתח כוחות של גבורה כארי מלך החיות, כאלה כוחות צריך לבנות בעצמו, כזו גבורה שיוכל להתגבר על כל עצלות, על כל כבדות שמונעת אותו לעשות מה שהוא רוצה לעשות, מה שהוא חושב שנכון וחשוב לעשות. ואיך יוצרים כוחות של גבורה כאלה? ע"י תרגילים של גבורה, ע"י החלטה חזקה להתגבר.
פעמים שאדם נמצא בהפסקה בעבודה, והגיעה שעת הצלצול וצריך לחזור לעבודה, אבל כולם ממשיכים בשיחה כאילו לא ארע דבר, לא נעים להיות חריג, לא נעים לפרוש מהציבור, אעפ"י שזה מאד צודק, ועל זה אמרו חכמים: "הווי עז כנמר - לעשות רצון אביך שבשמים". תפתח אומץ לב, מידת העזות במקום הנכון. אם לבע"ח חסרי השכל יש כוחות כאלה, אם כן אתה בן-אדם בעל כוחות אנושיים מעולים, בעל מטרות אידיאליות, בוודאי שעליך לפתח את התכונות שאפילו לבע"ח יש. על כן, הווי עז כנמר, הווי בעל תעוזה לעשות את הנכון, למרות אי הנעימות, למרות הלועגים עליך.
ומול העצלות והכבדות, וחוסר החשק להתאמץ, אמרו חכמים: "הווי קל כנשר ורץ כצבי" הדוף את הכבדות ואת העצלות, תהיה קל וזריז.
אם כן, שני סוגים של כוחות צריך לבנות: האחד - כח האיפוק וההתגברות וההמנעות מלהיגרר אחר היצר, והשני כח הפוך, כח ההתגברות על העצלות, כח של זריזות ומרץ לעשות ולפעול מה שצריך בזריזות ובשלמות.
בעצלות יש חיסרון לא פחות גדול מאשר במשיכה אחרי התאוות. אעפ"י שהעצל אינו עושה כל רע ב"קום ועשה", הנה הוא מביא רעה על עצמו ב"שב ואל תעשה". וכך אמר שלמה המלך במשלי: "גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית" כי אע"פ שאיננו המשחית העושה רעה בידיו, אל תחשוב שהוא רחוק ממנו, אלא אחיו הוא ובן גילו. גם מתרפה במלאכתו, אח הוא לבעל משחית. כי כשאדם מתרפה, רפיון גורר רפיון, הוא לא מתאמץ וממילא הוא מפגר אחרי אחרים, אם זה בלימודים, אם זה בעבודה, זה גורם ליאוש ואז הוא מתאמץ פחות והרי הוא מדרדר והולך. אדם לא לומד טוב, הוא לא יודע מה לעשות והוא טועה ונכשל. על כן צריך להדוף את החולשות, להתגבר על העצלות: "הווי קל כנשר ורץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
