ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מי שאינו בוחן את עצמו ואת מעשיו - לא ידע את חסרונותיו ולא יוכל לתקנם. מי שאינו זהיר וער למהלכיו, הוא מפקיר את עצמו להשפעות חיצוניות ולנטיות נפשיות שונות, ונעשה עבד ליצרו.
לא כן המתבונן ומפקח על מעשיו. בעצם ההתבוננות הוא כבר שולט בעצמו, כי הוא מכיר את מצבו, וזה מביא אותו לכוון את עצמו לכיוון הנכון.
דרכי הבחינה בנויות על שתי הנחות:
א. הגדרה ברורה מה טוב ומה רע, מהו הטוב שיבחר בו ומהו הרע שצריך להתרחק ממנו.
הנחה ב': התבוננות בהנהגתו, במעשים שהוא עושה, לראות אם הם מהמעשים הטובים או מהרעים.
יש דברים טובים שאדם לא עושה אותם, לא מפני שקשה לעשות אותם, אלא פשוט מחוסר תשומת לב, ואילו שם לב - בקלות היה מתקן ועושה. יש דברים רעים שאדם עושה רק מפני שלא הרגיש שהם דברים רעים ואילו שם לב היה בודאי נמנע מלעשותם.
אדם - מחוסר תשומת לב, יכול לפעמים לפגוע בשני בדיבור או בהתנהגות, בלי שהוא הרגיש שעשה משהו פוגע, והשני נפגע ממנו ונעלב עד בוש, ואחר-כך הוא מתפלא מדוע השני מתרחק ממנו. ואילו ישב ושקל את דבריו, את יחסו לחברו, היה שם לב שיש בדבריו ובהתנהגותו משהו שיכול לפגוע, ומכאן ואילך היה נזהר.
זה יכול להיות ביחסים בין בנים להורים. לפעמים אדם לא שם לב שדיבורו וצורת התנהגותו אל הוריו לא נוחה להם. הם מבליגים והוא לא מרגיש שפגע בהם, זה בודאי לא טוב, והוא גם לא התכוון לכך, אבל זה שהוא לא התכוון לפגוע זה לא מספיק, שכן - הם נפגעו. מי שבוחן את מעשיו ושוקל אותם היטב, יוכל לעמוד על מישגים שכאלה ולתקן אותם. הרבה פעמים קל מאד לתקן, אלא פשוט אדם לא מודע לטעויות ולמשגים.
על כן, מי שרוצה לתקן את דרכיו - חייב להתבונן ולבחון את עצמו בכל מעשיו, כמו מנהל מפעל שיושב ובוחן שוב ושוב את דרכי עבודת המפעל, וקובע שעות מיוחדות לבחינת כל מחלקה, ומחפש לאתר כל תקלה ולתקן אותה. כך כל אדם צריך לקבוע לעצמו זמנים קבועים לחשבון נפש. וזה מה שאמרו חכמים: "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" - על כן יאמרו המושלים ביצרם: בואו ונחשוב חשבונו של עולם, הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. והוא מה שאמר הכתוב במשלי: "דרך רשעים כאפילה, לא ידעו במה יכשלו". ולעומתם החכמים נזהרים: "ערום ראה - רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו" (משלי כב, ג), ואומר: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'". אם-כן, הדבר הראשון בבניין עצמו הוא לא לברוח ולא להתעלם אלא לקחת את עצמו בידים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
