ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מי שאינו בוחן את עצמו ואת מעשיו - לא ידע את חסרונותיו ולא יוכל לתקנם. מי שאינו זהיר וער למהלכיו, הוא מפקיר את עצמו להשפעות חיצוניות ולנטיות נפשיות שונות, ונעשה עבד ליצרו.
לא כן המתבונן ומפקח על מעשיו. בעצם ההתבוננות הוא כבר שולט בעצמו, כי הוא מכיר את מצבו, וזה מביא אותו לכוון את עצמו לכיוון הנכון.
דרכי הבחינה בנויות על שתי הנחות:
א. הגדרה ברורה מה טוב ומה רע, מהו הטוב שיבחר בו ומהו הרע שצריך להתרחק ממנו.
הנחה ב': התבוננות בהנהגתו, במעשים שהוא עושה, לראות אם הם מהמעשים הטובים או מהרעים.
יש דברים טובים שאדם לא עושה אותם, לא מפני שקשה לעשות אותם, אלא פשוט מחוסר תשומת לב, ואילו שם לב - בקלות היה מתקן ועושה. יש דברים רעים שאדם עושה רק מפני שלא הרגיש שהם דברים רעים ואילו שם לב היה בודאי נמנע מלעשותם.
אדם - מחוסר תשומת לב, יכול לפעמים לפגוע בשני בדיבור או בהתנהגות, בלי שהוא הרגיש שעשה משהו פוגע, והשני נפגע ממנו ונעלב עד בוש, ואחר-כך הוא מתפלא מדוע השני מתרחק ממנו. ואילו ישב ושקל את דבריו, את יחסו לחברו, היה שם לב שיש בדבריו ובהתנהגותו משהו שיכול לפגוע, ומכאן ואילך היה נזהר.
זה יכול להיות ביחסים בין בנים להורים. לפעמים אדם לא שם לב שדיבורו וצורת התנהגותו אל הוריו לא נוחה להם. הם מבליגים והוא לא מרגיש שפגע בהם, זה בודאי לא טוב, והוא גם לא התכוון לכך, אבל זה שהוא לא התכוון לפגוע זה לא מספיק, שכן - הם נפגעו. מי שבוחן את מעשיו ושוקל אותם היטב, יוכל לעמוד על מישגים שכאלה ולתקן אותם. הרבה פעמים קל מאד לתקן, אלא פשוט אדם לא מודע לטעויות ולמשגים.
על כן, מי שרוצה לתקן את דרכיו - חייב להתבונן ולבחון את עצמו בכל מעשיו, כמו מנהל מפעל שיושב ובוחן שוב ושוב את דרכי עבודת המפעל, וקובע שעות מיוחדות לבחינת כל מחלקה, ומחפש לאתר כל תקלה ולתקן אותה. כך כל אדם צריך לקבוע לעצמו זמנים קבועים לחשבון נפש. וזה מה שאמרו חכמים: "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" - על כן יאמרו המושלים ביצרם: בואו ונחשוב חשבונו של עולם, הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. והוא מה שאמר הכתוב במשלי: "דרך רשעים כאפילה, לא ידעו במה יכשלו". ולעומתם החכמים נזהרים: "ערום ראה - רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו" (משלי כב, ג), ואומר: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'". אם-כן, הדבר הראשון בבניין עצמו הוא לא לברוח ולא להתעלם אלא לקחת את עצמו בידים.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
