ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
וכבר יחסו חכמים את הפחד אל החטאים, והפסוק מסייע להם שנאמר: "פחדו בציון חטאים, אחזה דאגה חנפים". ואחד הגדולים שראה את תלמידו מפחד, אמר לו: "חוטא אתה!" ועל זה נאמר: "בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה".
שמא תאמר: הרי מצינו שחייבו חכמים בכל מקום שישמור האדם את עצמו שמירה מעולה, ולא ישים עצמו בסכנה, ומקרא כתוב: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ואמרו: "הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים". כלומר - צינים ופחים בידי אדם, אדם צריך להישמר מהקור או מהחום, זה בידו. אם-כן מדוע הנך אומר שהפחד הוא חטא, הרי התורה ציוותה את האדם להיזהר.
אכן, יש פחד ויש פחד. יש יראה ראויה ויש יראה שוטה, יש ביטחון ויש הוללות. הקב"ה עשה את האדם בעל שכל ישר, שינהיג את עצמו בדרך נכונה וישמר מן הדברים המזיקים. ומי שלא נזהר ומפקיר את עצמו לסכנות, אין זה ביטחון אלא הפקרות. והרי הוא חוטא ועושה נגד רצונו של הבורא יתברך שמו שציווה אותו לשמור את עצמו. ונמצא שמלבד הסכנה הטבעית, הנה בגלל שאינו נזהר הוא חוטא ומתחייב בנפשו, וחטא זה עצמו מביאו להיענש. שמירה מסכנות אמיתיות זאת יראה המיוסדת על החכמה והיא ראויה. ועליה נאמר: "ערום ראה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו". אך היראה השוטה, היא היראה המופרזת, כאשר אדם מוסיף שמירה על שמירה ויראה על יראה ומשמרת למשמרת, באופן שיגיע מזה לביטול תורה ועבודה.
והכלל המבדיל בין שתי היראות הוא מה שאמרו חכמים במקום שההיזק שכיח ומצוי יש להישמר ובמקום שלא ידוע על היזק - אין לירא, ואין לו לחכם אלא מה שעיניו רואות. וזה מה שאמר הפסוק שהבאנו למעלה: "ערום ראה רעה ונסתר": ערום - החכם ראה ממש את הרעה ולכן נסתר, אבל כאשר לא רואים את הרעה אין להיסתר, אין להיסתר ממה שיוכל להיות, שיהיה אפשרי שיבוא, אין לירא מחששות דמיוניים שאינם מציאותיים.
והוא מה שאמרו חכמים: שבע דברים אמר שלמה בעצל, אמרו לעצל: "הרי רבך בעיר, לך לעיר ולמד תורה ממנו", והוא משיב אותם: "מתיירא אני מן הארי שבדרך". אמרו לו: "רבך בתוך המדינה (כלומר במקומך) לך ולמד תורה ממנו". אומר להם: "מתיירא אני שלא יהיה ארי בין הרחובות". אומרים לו: "הרי הוא בתוך ביתך" אומר להם: "אם אני הולך אצלו אני מוצא את הדלת נעולה". אמרו לו: "הדלת פתוחה". לסוף שאינו יודע מה להשיב אומר להם: "אני מבקש לישן מעט". ואז מתברר שלא היראה גורמת שיתעצל אלא העצלות גורמת שיתיירא. לפעמים העצלות גורמת ליראה דמיונית, ולפעמים היראה הדמיונית גורמת לעצלות. כאשר אדם מסלק מעצמו את הפחד המופרז ומתמלא בביטחון בריא, הוא ניצל מאחד מגורמי העצלות, מאחד הדברים המונעים את הזריזות. "בטח בה' ועשה טוב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
