ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
וכבר יחסו חכמים את הפחד אל החטאים, והפסוק מסייע להם שנאמר: "פחדו בציון חטאים, אחזה דאגה חנפים". ואחד הגדולים שראה את תלמידו מפחד, אמר לו: "חוטא אתה!" ועל זה נאמר: "בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה".
שמא תאמר: הרי מצינו שחייבו חכמים בכל מקום שישמור האדם את עצמו שמירה מעולה, ולא ישים עצמו בסכנה, ומקרא כתוב: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ואמרו: "הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים". כלומר - צינים ופחים בידי אדם, אדם צריך להישמר מהקור או מהחום, זה בידו. אם-כן מדוע הנך אומר שהפחד הוא חטא, הרי התורה ציוותה את האדם להיזהר.
אכן, יש פחד ויש פחד. יש יראה ראויה ויש יראה שוטה, יש ביטחון ויש הוללות. הקב"ה עשה את האדם בעל שכל ישר, שינהיג את עצמו בדרך נכונה וישמר מן הדברים המזיקים. ומי שלא נזהר ומפקיר את עצמו לסכנות, אין זה ביטחון אלא הפקרות. והרי הוא חוטא ועושה נגד רצונו של הבורא יתברך שמו שציווה אותו לשמור את עצמו. ונמצא שמלבד הסכנה הטבעית, הנה בגלל שאינו נזהר הוא חוטא ומתחייב בנפשו, וחטא זה עצמו מביאו להיענש. שמירה מסכנות אמיתיות זאת יראה המיוסדת על החכמה והיא ראויה. ועליה נאמר: "ערום ראה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו". אך היראה השוטה, היא היראה המופרזת, כאשר אדם מוסיף שמירה על שמירה ויראה על יראה ומשמרת למשמרת, באופן שיגיע מזה לביטול תורה ועבודה.
והכלל המבדיל בין שתי היראות הוא מה שאמרו חכמים במקום שההיזק שכיח ומצוי יש להישמר ובמקום שלא ידוע על היזק - אין לירא, ואין לו לחכם אלא מה שעיניו רואות. וזה מה שאמר הפסוק שהבאנו למעלה: "ערום ראה רעה ונסתר": ערום - החכם ראה ממש את הרעה ולכן נסתר, אבל כאשר לא רואים את הרעה אין להיסתר, אין להיסתר ממה שיוכל להיות, שיהיה אפשרי שיבוא, אין לירא מחששות דמיוניים שאינם מציאותיים.
והוא מה שאמרו חכמים: שבע דברים אמר שלמה בעצל, אמרו לעצל: "הרי רבך בעיר, לך לעיר ולמד תורה ממנו", והוא משיב אותם: "מתיירא אני מן הארי שבדרך". אמרו לו: "רבך בתוך המדינה (כלומר במקומך) לך ולמד תורה ממנו". אומר להם: "מתיירא אני שלא יהיה ארי בין הרחובות". אומרים לו: "הרי הוא בתוך ביתך" אומר להם: "אם אני הולך אצלו אני מוצא את הדלת נעולה". אמרו לו: "הדלת פתוחה". לסוף שאינו יודע מה להשיב אומר להם: "אני מבקש לישן מעט". ואז מתברר שלא היראה גורמת שיתעצל אלא העצלות גורמת שיתיירא. לפעמים העצלות גורמת ליראה דמיונית, ולפעמים היראה הדמיונית גורמת לעצלות. כאשר אדם מסלק מעצמו את הפחד המופרז ומתמלא בביטחון בריא, הוא ניצל מאחד מגורמי העצלות, מאחד הדברים המונעים את הזריזות. "בטח בה' ועשה טוב".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
