ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מסביר על כך ה'שפת אמת' זיע"א (בחקותי תרל"ב) בשם זקנו ה'חידושי הרי"מ' זיע"א, על פי המשנה (אבות ה, יט) "אם אין לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני". וזה לשונו: "שיש לכל איש ישראל דבר מיוחד שאין אחר יכול לתקנו רק הוא רק בשעה זו, ואף על פי כן, העיקר לבטל עבודתו לכלל ישראל."
היינו, דוד המלך חישב דרכיו, עשה חשבון נפש פנימי איך יכול הוא לתקן את מעשיו ואיך להביא את הבריאה לשלמותה באותו היום. לאחר התיקון האישי שעשה, קישר את עצמו חזרה לכלל ישראל בבית הכנסת ובבית המדרש ששם הוא מקום אסיפת רבים ולא מקום היחיד.
כלומר, הסדר הנכון של עבודת האדם את בוראו הוא, שצריך בראשונה לברר, לגלות ולהכיר את נקודת עצמו המיוחדת רק לו, היינו- כשרונותיו, יכולותיו, מעלותיו ומתוך כך לחבר אותן אל כלל ישראל, שישתמש האדם בכוחות חייו עבור כלל האומה.
ניתן להגיע להתקשרות עם כלל ישראל רק כשמקדים לכך את עבודתו הפרטית, שחוקר מיהו ומה בא לעשות בזה העולם, מה תפקידו ומה ה"דבר היקר שיש בו ושאין בחברו" (ליקוטי מוהר"ן חלק א, תורה לד). מתוך כך יכול להביא ברכה לכלל ולהשלים את היצירה האלוקית ('רזי לי' לצדיק הרב יעקב משה חרל"פ זיע"א).
ספירת העומר היא עבודת הפרט, כל אחד לעצמו, כפי שדורשים חז"ל (זוהר חלק ג דף צז ע"א) את הפסוק (ויקרא, כג, טו) "וספרתם לכם- לעצמכם".
על כך כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות פסח, ט): "וזהו 'לכם לעצמכם' דייקא, שכל אחד צריך לספור ספירת העומר לעצמו כפי מה שהוא, ולא יפול בדעתו מחמת שנדמה לו שחבריו בני גילו טובים ממנו הרבה, כי אין אדם דומה לחברו כלל. וכן כל אדם שרוצה לצאת מטומאתו וזוהמתו שזה בחינת ספירת העומר, צריך לספור הימים לעצמו דייקא."
במעשה המפורסם של רבנו נחמן מברסלב זיע"א בסיפורי מעשיות מעשה 'מחכם ותם', מתאר רבנו הקדוש את 'התם' שהיה סנדלר, למרות שהיה לו שכל פשוט ולא היה כשרוני במיוחד היה שמח בחלקו, וכל פעם שאשתו התלוננה ושאלה אותו למה סנדלרים אחרים מרוויחים סכום יותר גבוה ממנו, ענה לה "זה מעשה שלו וזה מעשה שלי, ועוד, למה לנו לדבר מאחרים."
כותב רבי נתן: "והבן, כי במעשה הזאת מבינים רוב העולם כמה דברים הנוגעים לעבודת השם יתברך, וצריכין לדקדק בכל המעשה, לקחת לעצמו מוסר ועצות מדברי התם ולילך בדרכיו ולהיות בשמחה תמיד, ואל יבלבל אותו העולם כלל, ואפילו חבריו שזוכין לתפילה ועבודה הרבה יותר ממנו, אף על פי כן אל יפול בדעתו מזה כלל, רק יהיה בשמחה תמיד בכל נקודה ונקודה טובה שמרוויח בתפילתו ועבודתו איך שהוא, עיין שם בהמעשה ותבין."
ימים אלו הם ימי ספירת העומר והכנה לקבלת התורה בשבועות. ספירת העומר היא כנגד עבודת היחיד, תיקון הפרט כנ"ל. ולעומתה, קבלת התורה מסמלת את כלליות עם ישראל. האחדות היא התנאי לקבלת התורה, כפי שמסביר רש"י את הפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט, ב) "כאיש אחד בלב אחד".
מכל זאת למדים אנו, שהדרך לקבלת התורה בשלמות עם כלל האומה הישראלית בשבועות, חייבת לעבור דרך תיקון ובירור האדם הפרטי בימי ספירת העומר.
אנו נמצאים השבוע בהילולה של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. ידוע הפתגם החסידי המתאר את האווירה השורה בציון הקדוש "בפנים המערה היא הרגשת יום כיפור, ובחוץ הוא שמחת תורה".
ניתן לומר שבל"ג בעומר יש את אלו שתי העבודות בעת ובעונה אחת: עבודת היחיד- בתוך המערה יש התכנסות פנימה לחשבון נפש, תפילות ותיקון אישי, ולאחריו יש המשכיות לעבודת הציבור- חיבור לכלל ישראל בשמחת גילוי סתרי תורה מתוך שירה וריקודים, כפי שרואים בחוש את כל עם ישראל בתפארתו, כל הזרמים, החוגים והעדות באחדות נפלאה, וכבר התבטא הרב הקדוש רבי אהרון מקרלין זיע"א "כשם שהקב"ה לכל, כך רבי שמעון בר יוחאי לכל."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
