ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
היינו, שבתיבת 'ענג' האות ע' היא בראש מילה, ובתיבת 'נגע' האות ע' היא בסוף מילה.
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, אשר ידוע שבאלו הימים מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.
המגיד מקאזניץ זיע"א פירש את הפסוק "הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב", כי הקב"ה נתן העי"ן שעל ידה יהיה ביכולת האדם להמתיק את הגזירה של מות חס ושלום, כי כשנותנים הע' בתוך 'מות' נעשה 'מעות'.
מובא בספר הקדוש 'אמרי נועם' על הפסוק "עוצם עיניו מראות ברע" שהסופי תיבות הם 'מעות', כי על ידי ששומר האדם את עיניו נעשה שפע פרנסה על העולם והכל תלוי בעיניו של האדם.
עניין האות ע' מורה על כוח העין של האדם, ועבודת האדם הוא שיהיה לו עין טובה, שלא יהיה צר עין. והנה הנגעים באים על ידי צרות העין, שהעין אינו במקומו הראוי וכך נכשל בלשון הרע.
עין טובה כוללת שתי בחינות שמתלוות זו לזו, הראשונה סגירות והשנייה פתיחות.
הבחינה הראשונה היא שמירת עיניים כפשוטו- 'עוצם עיניו מראות ברע', לסגור את עיניים ולא להסתכל היכן שלא צריך והיכן שמזיק לקדושה העצמית של האדם.
בוודאי הניסיונות אינם פשוטים אבל על האדם לאמץ את רוחו ושיהיה חזק ותקיף בדעתו לשמור את עיניו מפני שמשכן הנשמה וחיות האדם הוא בעיניים.
אדם שאינו שומר את עיניו, שעיניו אינם ברשותו, הריהו חשוב כמת, שמרגיש עצמו כשבור ומפוזר לאלפי רסיסים, נע ונד שלא מוצא את מקומו וחסרה לו שלווה בעולם. ולכן שמירת ה'עין' באה להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב, כי על ידי שמירת עיניים האדם יש לו עין טובה על עצמו ומרגיש חיות, שמחה, אהבה לעצמו ואהבה לזולת.
הבחינה השנייה שקשורה לסוף הנקודה הראשונה, והיא 'מעות' - השפעה ואהבה לזולת.
על ידי שמירת העין שלא לראות הרע בכל דבר ובעצמו, ממילא גם לא יראה את הרע שבחברו, שמירת העין היא לשמור עיניו לבל יביטו על דברים שאינם עולים יפה אצל חברו, אלא להפך, יסתכל עליו בעין טובה וידון אותו לכף זכות.
התיקון של ימי העומר זה 'עין טובה', לנהוג כבוד זה בזה, להשפיע ולתת כבוד לחברו, שימליך את חברו עליו, למצוא בו נקודות טובות, לשבח ולרומם אותו.
לא להיסגר מול הזולת אלא להיפתח, לזרום, להעניק את הלב הרחב שלך לכל הסביבה, לאהוב ולחבק.
לשמוח בהצלחת חברך ולהשתתף בצערו, על ידי שאדם שומר את עיניו וליבו מרע על ידי כך יש לו פניות נפשית לקרובים אליו, יש לו אהבה עצומה לכלל ישראל.
וזה הלימוד מספר יצירה הנ"ל שאנו חייבים לזכור, 'ענג' ו'נגע' הרי הן אותן אותיות, הבחירה בידך איך לסדר אותן, איך לסדר את חייך.
אם ה'ע' היא בראש מילה היינו היא בראש המחשבה שלך, להסתכל על עצמך ועל הזולת בעין טובה, הרווחת חיים של 'ענג', אבל אם חס ושלום ה'ע' בסוף מילה אזי ממילא האדם מושך עליו חיים של 'נגע'.
אנו נכנסים לשבת קודש אשר מובא בתיקוני זוהר "שבת בראשית בת עין", שהכוונה ששבת היא בבת עינו של הקב"ה. מאוד חשובה השבת אצלו יתברך שקראה 'ענג' ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן, אדם ששומר שבת, שמח בשבת, הריהו טועם טעם גן עדן עוד פה בזה העולם.
רבנו נחמן מברסלב זיע"א כותב בספרו ליקוטי מוהר"ן (תנינא תורה יז') שכמו השבת כך הם ישראל, בבת עינו של הקב"ה, כפי שנאמר בשיר השירים "לבבתני באחת מעיניך".
על ידי ענג שבת קודש מתגלה הנעימות שבישראל, שהקב"ה אינו מביט על הרע שבישראל רק רואה את הטוב היפה שבבניו אהוביו.
לפי סדר הספירות של ספירת העומר (ניתן לראות בסידורים) אנו נמצאים בשבוע במידת 'תפארת', והעבודה היא לקיים 'ישראל אשר בך אתפאר', הקב"ה אוהב כל אחד מבניו, וה' יתברך מתפאר ומשתבח בכל יהודי. כל יהודי הריהו יהלום בכתר של מלך מלכי הלכים, ועלינו להידבק בדרכיו, לראות את היהלום הגלום בנו ובחברינו, לשבח ולפאר את עצמנו ואותם. לאהוב את עצמנו ואת כלל ישראל, להסתכל על הנקודות הטובות והמאירות שיש בנו, לייקר ולהחשיב את מעלתם ולשמוח בהם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














