ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
היינו, שבתיבת 'ענג' האות ע' היא בראש מילה, ובתיבת 'נגע' האות ע' היא בסוף מילה.
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, אשר ידוע שבאלו הימים מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.
המגיד מקאזניץ זיע"א פירש את הפסוק "הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב", כי הקב"ה נתן העי"ן שעל ידה יהיה ביכולת האדם להמתיק את הגזירה של מות חס ושלום, כי כשנותנים הע' בתוך 'מות' נעשה 'מעות'.
מובא בספר הקדוש 'אמרי נועם' על הפסוק "עוצם עיניו מראות ברע" שהסופי תיבות הם 'מעות', כי על ידי ששומר האדם את עיניו נעשה שפע פרנסה על העולם והכל תלוי בעיניו של האדם.
עניין האות ע' מורה על כוח העין של האדם, ועבודת האדם הוא שיהיה לו עין טובה, שלא יהיה צר עין. והנה הנגעים באים על ידי צרות העין, שהעין אינו במקומו הראוי וכך נכשל בלשון הרע.
עין טובה כוללת שתי בחינות שמתלוות זו לזו, הראשונה סגירות והשנייה פתיחות.
הבחינה הראשונה היא שמירת עיניים כפשוטו- 'עוצם עיניו מראות ברע', לסגור את עיניים ולא להסתכל היכן שלא צריך והיכן שמזיק לקדושה העצמית של האדם.
בוודאי הניסיונות אינם פשוטים אבל על האדם לאמץ את רוחו ושיהיה חזק ותקיף בדעתו לשמור את עיניו מפני שמשכן הנשמה וחיות האדם הוא בעיניים.
אדם שאינו שומר את עיניו, שעיניו אינם ברשותו, הריהו חשוב כמת, שמרגיש עצמו כשבור ומפוזר לאלפי רסיסים, נע ונד שלא מוצא את מקומו וחסרה לו שלווה בעולם. ולכן שמירת ה'עין' באה להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב, כי על ידי שמירת עיניים האדם יש לו עין טובה על עצמו ומרגיש חיות, שמחה, אהבה לעצמו ואהבה לזולת.
הבחינה השנייה שקשורה לסוף הנקודה הראשונה, והיא 'מעות' - השפעה ואהבה לזולת.
על ידי שמירת העין שלא לראות הרע בכל דבר ובעצמו, ממילא גם לא יראה את הרע שבחברו, שמירת העין היא לשמור עיניו לבל יביטו על דברים שאינם עולים יפה אצל חברו, אלא להפך, יסתכל עליו בעין טובה וידון אותו לכף זכות.
התיקון של ימי העומר זה 'עין טובה', לנהוג כבוד זה בזה, להשפיע ולתת כבוד לחברו, שימליך את חברו עליו, למצוא בו נקודות טובות, לשבח ולרומם אותו.
לא להיסגר מול הזולת אלא להיפתח, לזרום, להעניק את הלב הרחב שלך לכל הסביבה, לאהוב ולחבק.
לשמוח בהצלחת חברך ולהשתתף בצערו, על ידי שאדם שומר את עיניו וליבו מרע על ידי כך יש לו פניות נפשית לקרובים אליו, יש לו אהבה עצומה לכלל ישראל.
וזה הלימוד מספר יצירה הנ"ל שאנו חייבים לזכור, 'ענג' ו'נגע' הרי הן אותן אותיות, הבחירה בידך איך לסדר אותן, איך לסדר את חייך.
אם ה'ע' היא בראש מילה היינו היא בראש המחשבה שלך, להסתכל על עצמך ועל הזולת בעין טובה, הרווחת חיים של 'ענג', אבל אם חס ושלום ה'ע' בסוף מילה אזי ממילא האדם מושך עליו חיים של 'נגע'.
אנו נכנסים לשבת קודש אשר מובא בתיקוני זוהר "שבת בראשית בת עין", שהכוונה ששבת היא בבת עינו של הקב"ה. מאוד חשובה השבת אצלו יתברך שקראה 'ענג' ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן, אדם ששומר שבת, שמח בשבת, הריהו טועם טעם גן עדן עוד פה בזה העולם.
רבנו נחמן מברסלב זיע"א כותב בספרו ליקוטי מוהר"ן (תנינא תורה יז') שכמו השבת כך הם ישראל, בבת עינו של הקב"ה, כפי שנאמר בשיר השירים "לבבתני באחת מעיניך".
על ידי ענג שבת קודש מתגלה הנעימות שבישראל, שהקב"ה אינו מביט על הרע שבישראל רק רואה את הטוב היפה שבבניו אהוביו.
לפי סדר הספירות של ספירת העומר (ניתן לראות בסידורים) אנו נמצאים בשבוע במידת 'תפארת', והעבודה היא לקיים 'ישראל אשר בך אתפאר', הקב"ה אוהב כל אחד מבניו, וה' יתברך מתפאר ומשתבח בכל יהודי. כל יהודי הריהו יהלום בכתר של מלך מלכי הלכים, ועלינו להידבק בדרכיו, לראות את היהלום הגלום בנו ובחברינו, לשבח ולפאר את עצמנו ואותם. לאהוב את עצמנו ואת כלל ישראל, להסתכל על הנקודות הטובות והמאירות שיש בנו, לייקר ולהחשיב את מעלתם ולשמוח בהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
