ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
"פסק הלכה" מורכב תמיד מיסודות ההלכה והדין והכרת המציאות. כאשר חסר משהו ממרכיבים אלו פעמים והפסק יהיה לא נכון. הכרת המציאות משתנה מדור לדור ומקום למקום, ולפעמים גם מהסתכלות והשקפה שונה. כפי שנרחיב בהמשך, קובץ זה מנסה לתת את מקסימום היכולת להנות מעולמו של רבונו של עולם במקסימום מחוייבות לתורתנו הקדושה והנצחית. כמובן שיש גם בהלכה מנעד בין מדרגות ההידור וניסיתי לתת בקובץ זה את המרחב הזה, בין הבסיס המחוייב מעיקר הדין לבין ההידור. כמובן, שמוטל על כל אחד ואחת לא להסתפק בדברים הכתובים כאן, אלא לפקוח עיניו ולראות את ההתאמה הזאת.
א. כלים – במקום בו אין השגחה של רבנות מקומית על השימוש בכלים איננו יכולים להשתמש בכלים סתם כך ללא הכנה מראש. בצימרים רגילים קשה לערוך בירור ולהבין מי היה המשתמש בכלים וכיצד הוא השתמש בהם לכן אנחנו צריכים להערך נכונה לשימוש בכלים או לחילופין להביא איתנו כלים שלנו (או חד פעמי). הבעיות יכולות להיות שהשתמשו בכלים במאכלים חמים אסורים (ללא כשרות) או שהשתמשו פעם בבשר ופעם בחלב. כמו כן כלים שבישלו בהם בשבת נאסרים לכתחילה בשימוש וכן כלים שבישלו בהם גוים. לעניין טבילת כלים שנקנו מיצרן גוי יכולים במקרה זה להסתמך על היתר של הרבה מן הפוסקים שמכיוון שחיוב הטבילה הוא על בעל הכלי, ומצד בעל הכלי כלים אלו משמשים למסחר ועסק (הוא לא אוכל בהם) הרי הם פטורים מטבילה. יוצא מזה שאם אתה מתארח בבית/צימר שבעל הכלים עצמו גם משתמש בהם – יש חיוב להטבילם.
כלל גדול נתנו לנו חז"ל במוכר בפי כל "כבלעו כך פולטו" כל כלי באופן שהוא בלע את האיסור באותו האופן הוא יפלוט אותו. בני ספרד הנוהגים כשיטת השולחן ערוך הולכים לפי רוב תשמישו. ובני אשכנז הנוהגים כשיטת הרמ"א חוששים גם לאופן מיעוט תשמישו. (דווקא מיעוט שקיים במציאות אבל אם זה אופציה חריגה אין לחשוש לזה) להלן נעבור על מספר כלים והדרך להכשירם:
סירים – רוב תשמישים בכלי ראשון (על האש) ולכן ישנו קושי גדול להכשירם בתנאים של צימר/אירוח. מומלץ מאוד לא להשתמש
מחבתות – מצריכים ליבון. ואף ליבון קל (שלא ניתן לעשות מכל הצדדים בכירה חשמלית..) יכול להרוס את המחבת, יש להביא מחבת מהבית.
סכו"ם – רוב תשמישו הוא בכלי שני אך יש פעמים שמערבבים איתו תבשיל בסיר או במחבת שהוא כלי ראשון. לכן לבני ספרד, ניתן לערות עליו מים מקומקום חשמלי על הסכו"ם לאחר שנוקה היטב ולאחר שברור לנו שלא השתמשו בו ב24שע' האחרונות בחמים. לאחר העירוי יש לשטוף במים קרים. לבני אשכנז צריך להגעיל אותו בתוך סיר (לאחר שנוקה היטב ולא השתמשו בו ב24שע' האחרונות ) להכניסו רק לאחר שהמיים בסיר רותחים להוציאו לאחר מס' שניות ולשטוף אותו במים קרים.
כוסות/ ספלים – 1. עשויים מחרס/חרסינה/קרמיקה: אי אפשר להכשיר ולהשתמש בחמים (גם אם מצופים זכוכית עדיף לא להשתמש בהם)
2. עשויים מזכוכית/ דורלקס: לבני ספרד ניתן להשתמש לאחר רחיצה יסודית לבני אשכנז, לעניין כשרות מאיסורים (לא פסח) אפשר להכשיר על ידי עירוי מים רותחים מכלי ראשון שימלא את הכוס ויגלוש. צריך לשים לב לא לעשות זאת בכיור שהרי הכיור עצמו מן הסתם בלוע בבשר וחלב אלא בחוץ על ריצפה/משטח אחר שאינו בלוע מאכלים כלל.
3. פיירקס: לספרדים ניתן להשתמש לאחר רחיצה (ויש מחמירים גם מפוסקי ספרד) לאשכנזים יש אוסרים ויש מתירים.
טוסטר אובן : יש להכשירו כמו בפסח, ניקוי יסודי עם חומרים פוגמי טעם חריפים (כמו מסיר שומנים לא סבון כלים..) המתנת 24שע' ואז להפעילו על החום הגבוה למשך כחצי שעה.
מיקרוגל : ניתן להשתמש בקלות על ידי עטיפת המאכל כך שלא יצאו אדים ממנו כלל. לכתחילה עוטפים בשני כיסויים (קופסת פלסטיק ואז שקית/שתי שקיות) ואז ניתן לחמם בנפרד, חלבי/בשרי. יש שמורים להכשיר על ידי ניקוי יסודי והפעלת המיקרוגל עם כוס מים וסבון למשך 10דק'
כירה: להבת אש/גז - אין צורך בהכשרה. חשמלית – יש לנקות היטב ולהפעיל ללא כלי עליה במשך כחצי שעה/שעה (כמה שבדרך כלל מבשלים) אין צורך להמתין 24שע'
מנגל: החשש הוא שמא צלו עליו בשר שאינו כשר. כפי שהקדמנו, לפי הכלל של כבולעו כך פולטו, יש לעשות "ליבון" חמור לרשת של המנגל ואת זה קשה לעשות ללא מכשירים מיוחדים (ליבון חמור – חום גבוה שגורם לרשת הברזל להיות אדומה מרוב חום, מי שהיה בהכשרת כלים בצבא יכל לראות את זה..) אמנם, יש המקלים ואומרים שגם באופי הליבון קיים הכלל של "כבולעו כך פולטו" וממילא הדלקת הגחלים תביא את הרשת לחום כפי שהיא בלעה וזה יכשיר אותו (כמובן בתוספת נקיון משאריות אוכל קודם לכן) והנוהג כשיטה זו יש לו על מי לסמוך, במיוחד עם בעלי הצימר אומר שזה שיש לו מנגל ששמור לאורחים שומרי כשרות אפשר לצרף את זה והייתי ממליץ לשים חלק מהגחלים הבוערות ישירות על הרשת בשביל לשרוף כל שאריות וליצור ליבון טוב. באופן פרקטי ניתן לקנות(ואז צריך להטביל את הרשת) או להביא רק רשת ובאם היא קטנה ממידת המתקן הקיים ניתן להעמידה על גבי אבנים שעומדים על הרשת המקורית.
מכונת קפה : החשש מקפסולות קפה עם טעם ללא כשרות או בתוספת חלב עכו"ם. אם בעל הצימר מעיד שהוא נותן תמיד קפסולות כשרות (ואכן רוב הקפסולות הקיימות בשוק כשרות) אפשר לסמוך על זה. אם לא, לכתחילה יש להכשיר את המכונה באופן הזה: להמתין 24שע' מהפעלה אחרונה, לאחר מכן לתת למכונה לעבוד פעם אחת "על ריק" עם מים חמים. במכונות שחייבים קפסולה, ניתן לשים קפסולה ריקה (אם אינה כשרה – לערות עליה מים רותחים קודם)
מקציף חלב : ניתן להשתמש מכיוון שרוב מוחלט של החלב המסחרי בארץ הינו חלב כשר. גם החלב ש"אינו מהדרין" זה רק בגלל חליבה בשבת ולא חלב עכו"ם.
ב. שבת :
1. אם מתארחים בצימר בשבת יש לשים לב למנגנונים חשמליים הקיימים במקום כגון תאורת חוץ הנדלקת עם חיישנים כשעובר אדם. פתיחת דלתות אזעקה ועוד. אם יש מערכת מצלמות שעובדת כל הזמן – להתעלם ממנה.
2. פלטה של שבת. כירה חשמלית אינה נחשבת כפלטה מכיוון שניתן להגדיל ולהנמיך אותה חומה, בנוסף דרך האנשים לבשל בה לכן יש לדאוג לפלטה של שבת מראש. כמו כן לכבות אור במקרר של שבת (יש המחמירים לפתוח מקרר שאין בו מנגנון "שבת" המבטל את הטרמוסטט רק כשמנוע המקרר פועל). פלטה שבעל הצימר נותן ומשתמשים בה גם אנשים שאינם שומרי כשרות יש להפעילה לפני שבת חצי שעה ולאחר מכן להשתמש בה.
3. אם אין ערוב במקום צריך לשים לב לכל עניני טלטול. בעיקר לקיחת מפתח/סידור תפילה ועוד שאינם פרטי מלבוש. כמו כן שבתות "שטח" מצריכות הכנות יתר לעניין השימוש בפריטים מן הטבע כדוגמת עצים/אבנים/מקלות ואדמה. ושאר איסורים שאיננו רגילים בהם בשבתות רגילות שבבית.
ג. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם:
ככלל, השקפת חיינו היא שכל מה שברא הקב"ה בעולמו ניתן להנות ממנו אלא שיש לנו לדעת ולהתכונן כיצד להנות ממנו. גם כשבונים בית התורה מצווה עלינו לעשות מעקה לגג ולמרפסת וכן יש להישמר ולהזהר מכל מיני סכנות. זהירות זו מחוייבת יותר כאשר הדבר נעשה לשם הנאה וכיף (יותר ממה שהדבר נעשה בעבודה לצרכי פרנסה)
לצערנו כל דור וסכנותיו וגם התפתחות האנושות והטכנולוגיה מביאה לפתחנו "אתגרים" וסכנות חדשים כל זמן מחדש. לא באים אנו להפחיד אך כן לתת את תשומת הלב למתנת החיים שקיבלנו מבורא עולם ואסור לנו להתנהג בה בזלזול ובהפקרות.
ילדים שנשכחים במכוניות וטביעות בבריכות, אלו לצערנו האסונות היותר שכיחים בשנים האחרונות וחובה עלינו לעשות כל הכנה ודאגה על מנת שאסונות אלו לא יגיעו ח"ו אלינו. לא נשכח את הצורך בתשומת לב לנהיגה זהירה על פי חוקי התעבורה הנהוגים במדינה, דאגה לשעות שינה לפני נסיעות ארוכות, והאיסור להתעסק במכשיר הפלאפון הנייד תוך כדי הנסיעה, דברים שגרמו לתאונות דרכים רבות.
ד. צניעות
איסור מגע בין המינים וכן איסור ההסתכלות מביאים אותנו לדאוג לכתחילה למקומות רחיצה והנאה שיש בהם הפרדה בין נשים לגברים. יחד עם זאת כאשר ישנו צורך (רפואה, עבודה וכדו') לעבור במקום מסויים אזי אף שיכול להיות שיהיו שם מראות שאינם צנועים מכיוון שאינו עושה זאת לשם הנאה אין הדבר מונע אותו מלעבור שם. אמנם אם קיימת דרך אחרת ברור שמחוייב לעבור בדרך האחרת. הליכה בנחלים, שאינם מקום רחצה קבוע, בלבוש צנוע מותרת ואם במקרה יראה מראה לא צנוע יסיט את פניו ממנו (כמובן בצורה טבעית ולא פוגעת). איסור הרחצה המשותפת בין המינים כולל כל איש ואיש האסורים זה על זה(גם גיסים /גיסות/דודים וילדיהם) חוץ מהורים וילדיהם שלהם מותר להיות יחדיו במקום בריכה/מעיין. במשפחה מורחבת, כאשר כולם לבושים בלבוש צנוע המתאים לרחצה שאינו דבוק לגוף, ולא עסוקים בשחיה או משחק משותף(אין חשש נגיעה וקלות ראש) אלא כל אחד נמצא עם ילדיו נראה שמעיקר הדין אין לאסור והדבר נתון להחלטה מקומית של כל אחד בהתאם לאווירה במקום, להרגשתו ועניינו הרוחני.
ה. ארוחת בוקר
בעלי צימר לפעמים מציעים לאורחים ארוחת בוקר. ככלל, לענ"ד כל מקום ציבורי צריך תעודת כשרות על האוכל. ככל שתהיה דרישה כזאת זה יחלחל למודעות וימצאו פתרונות, לכן כדאי לשאול כל פעם אם יש תעודת כשרות. במידה ואין- אם אתה מכיר אותם כשומרי כשרות המטבח אזי אתה יכול לסמוך ולאכול כפי שהיית אוכל אצלם בבית. אם לא מוכרים כשומרי כשרות, אזי כל דבר מבושל אי אפשר לאכול. דברים קנויים וסגורים ניתן לאכול. ירקות ופירות: אם נקנו במקום שיש לו כשרות – מותר. אם לא, אסור. יש לשים לב שהרבה מהצימרים נמצאים במקומות כפריים ויכולה להיות שם סחורה של פירות וירקות טריה מהחקלאי (השכן). הבעיות יכולות להיות: ערלה (בפירות, איסור דאורייתא) תרומות ומעשרות. אמנם יש פירות שאין בהם חשש ערלה(מופיעה רשימה באתרי הכשרות) וניתן לעשר מספק ולאכול.
ו. תפילה במנין
חז"ל אמרו ש"כל המשכים ומעריב בבתי כנסיות – מאריך ימים" וחשיבות רבה יש להשתדלות להתפלל במניין. לכן אדם המתארח בצימר וכדו' יעשה מאמץ לבדוק טרם הגעתו את זמני התפילות ביישוב בו הוא מתארח. במקום יישוב שאין בו מניין גדר החיוב להגעה למקום מניין הוא כ18 דק נסיעה (או הליכה, אם אין לו רכב). מכל מקום מעיקר הדין אין חיוב הלכתי ללון רק במקום שיש בו מניין. כמובן שהמהדר מעבר לגדרים אלו שכרו בצידו.
חופשה נעימה!!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
