ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.תפילת הדרך אינה פותחת בברוך לפי שאינה ברכה, אלא תפילה.
ב.אעפ"כ ראוי להסמיך אותה לברכה אחרת כדי שתפתח בברוך.
ג.כיצד מחשבים את המרחק הקובע לתפילת הדרך? יש אומרים לפי זמן (נסיעה של 72 דקות) ויש אומרים לפי מרחק (פרסה- 3.8-4.6 ק"מ).
ד.גם בימינו שהדרכים מיושבות והמרחק בין הערים או היישובים קטן מפרסה, יש לומר תפלת הדרך בשם ומלכות מאחר ויש סכנה של תאונות דרכים.
ה.יש מהפוסקים בימנו שכתב שבמציאות שלנו יש לומר תפילת הדרך אף בדרכים עירוניות, מאחר וגם שם יש חשש לתאונות
א. לסמוך את תפלת הדרך לברכה.
בנוסח תפלת הדרך אנו מברכים רק פעם אחת, בסופה.
ונוסח זה מעורר שאלה, שהרי למדנו במסכת ברכות שכל הברכות פותחות בברוך אתה, ולמה תפילת הדרך שונה?
התשובה לזה היא שתפלת הדרך היא תפלה, "שמתפלל להקב"ה שיוליכנו לשלום ואינה כברכת הנהנין ולא כברכות שתקנו על שם המאורע אלא בקשת רחמים" (לשון הטור).
למרות זאת, מהר"ם מרוטנבורג נהג לומר את תפילת הדרך בסמיכות לברכות השחר, ובכך סמך אותה לברכה.
מזה למדו האחרונים שטוב לסמוך את תפלת הדרך לברכה, כגון שיאכל משהו ויברך אחריו ברכה אחרונה ומיד יתחיל תפילת הדרך1.
ב. כיצד מחשבים את המרחק
המרחק בו מתחייבים בתפלת הדרך הוא פרסה.
עם התפתחות אמצעי התחבורה בעולם, התעוררה שאלה מעניינת בנושא זה.
הזמן בו ניתן לעבור פרסה בימינו הוא מהיר בהרבה מהזמן בו עברו פרסה בעבר, אינו דומה קצב הליכה רגלית למהירות נסיעה ברכב. האם בבואנו לחשב פרסה אנו מחשבים לפי המרחק הממשי, אולפי הזמן בו עוברים פרסה בהליכה (72 דקות).
הפוסקים נחלקו בשאלה זו, שיש לה השלכות אף לסוגיות נוספות.
למעשה- לדעת הגר"ע יוסף שליט"א ועוד אחרונים מחשבים את המרחק לפי הזמן (72 דקות).
- לדעת המשנ"ב, הגרש"ז אויערבך זצ"ל ועוד אחרונים מחשבים לפי מרחק ממשי (גר"ח נאה- 3.8 ק"מ. חזו"א- 4.6 ק"מ)2.
ג. תפילת הדרך בדרכים מיושבות
באחרונים מובא שאם יש עיר פחות מפרסה בתוך הדרך שהוא עתיד לנסוע בה, אין לו לומר תפילת הדרך בשם ומלכות, מאחר והסכנה בדרכים אלו אינה גדולה כל כך.
וברבים מכבישי ארצינו המציאות היא שיש ישובים בצד הדרך במרחקים קטנים מפרסה האחד מהשני, ואם כן לכאורה אין לומר תפלת הדרך בשם ומלכות.
אולם הרבה אחרונים כתבו שמאחר והיום עיקר הסכנה בכבישים היא התאונות, ובזה אין הבדל בין אם יש ערים סמוכות ללא, חייבים לברך בשם ומלכות למרות שיש ישובים סמוכים פחות מפרסה בדרך
והגר"ד ליאור שליט"א כתב ע"פ סברה זו, שיש לברך אף כשרוצה לנסוע בתוך העיר, מאחר וגם בנסיעה כזו יש סכנה של תאונות, אולם הוסיף שמי שלבו נוקפו ולא רוצה לברך, יכול לומר את תפלת הדרך בברכת שומע תפילה3.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










