ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כשהביאו את השולחן לביתם, גילו לצערם שהשולחן אינו נכנס דרך המשקוף לתוך פתח החדר. השניים עמדו בפתח החדר אובדי עצות. השולחן, שעלה קצת פחות ממאתיים דולר, לא שווה אפילו דולר אחד אם לא ייכנס לתוך החדר! השולחן היה רחב בכסנטימטר מפתח החדר. לאחר מחשבות והתייעצויות החליטו לפרק את השולחן ולהרכיבו מחדש בתוך החדר.
מייד ניגש הרב נח לפעולה בעזרתה של אשתו. השניים החלו במלאכת הפירוק, אך כאשר הוריד הרב את מגירות השולחן קרא לאשתו: "בואי תראי, יש כאן שטר של 100 דולר!". הרב ניגש להוציא את השקית עם השטר אך לא עלה בידו. שניהם ראו את השטר המצבץ, אך נראה כי הוא תקוע. הרב המשיך בפירוק השולחן כשלפתע נשמעה חבטה על הרצפה. על הרצפה נחתה שקית קניות גדולה ובתוכה שטרות של 100 דולר. השניים לקחו את השקית והחלו לספור את השטרות. לאחר כדקה של ספירה, ועוד דקה של ספירה חוזרת, הבינו השניים שהם מחזיקים אוצר של ממש- 98 שטרות של 100 דולר שזה לא פחות ולא יותר מאשר 98 אלף דולר!!!
השניים הביטו זה בזה ובלי אומר ידעו מה עליהם לעשות. לאחר חיפוש מעמיק ולא פשוט הרימו צלצול לאשה שממנה הגיע השולחן. האשה שמעבר לקו, לא ידעה את נפשה מרוב התרגשות. כבר כמה חודשים שהיא מחפשת את הכסף ולא זוכרת היכן שמה אותו... סכום זה היה ירושה שקיבלה ממשפחתה תקופה קצרה קודם לכן.
כמובן, שהאשה לא ידעה כיצד להודות לזוג שהשיב לה באחת את 98,000 הדולרים האבודים שלה.
האם נהגו הרב נח ואשתו כהוגן כאשר השיבו את האבידה לבעליה? הרי לכאורה אין להשיב אבידה לגוי? (ראה שולחן ערוך רסו,א)
תשובת הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א:
בירושלמי (בבא מציעא ח.) מובא מעשה על רבי שמעון בן שטח שתלמידיו קנו לו חמור מישמעאלי אחד. לאחר שקנו את החמור, מצאו תלמידיו אבן אחת טובה תלויה לו בצווארו. אמרו לו רבי: 'ברכת ה' היא תעשיר'. ה' זיכה אותך באבן יקרה שתתעשר ממנה. אמר להם ר"ש בן שטח: חמור לקחתי אבן טובה לא לקחתי. הלך והחזירה לאותו ישמעאלי, וקרא עליו אותו ישמעאל: ברוך ה' אלוהי שמעון בן שטח.
ועוד מסופר שם על חכם אחד, ורבי שמואל בר סוסרטיי שמו, שעלה לרומי. ובאותו זמן אבדה המלכה אחד מתכשיטיה היקרים. הוציאה המלכה כרוז במדינה: "כל מי שימצא האבידה ויחזירה תוך שלשים יום יקבל סכום כסף מן המלכה, ואם יחזירנו אחר שלשים יום יתיזו ראשו". מצא רבי שמואל את התכשיט. המתין ולא החזיר לה את התכשיט אלא לאחר שלשים יום. אמרה לו המלכה: האם לא היית במדינה ולא שמעת את הכרוז שהכרזתי שכל מי שיחזיר האבידה אחר שלושים יום יתחייב ראשו למלכה? אמר לה: "הייתי במדינה ושמעתי את הכרוז". אמרה לו: : ולמה לא החזרת לי את התכשיט תוך שלשים יום?" אמר לה: "כדי שלא תאמרו שבגלל פחד הכרוז החזרתי את האבידה, אלא מפני שכך צונו הקב"ה". שמעה המלכה והשתוממה לדבריו, ואמרה: "ברוך אלוהי ישראל" (וכמובן אל הרגה אותו)
מכאן רואים שזה מצוה להחזיר אבידה לגוי במקום שיש קידוש ה'. והוא גם לא יפסיד את הכסף אלא יקבל בשביל כך כפליים.
לסיכום: מצוה עשה ויקבל כפליים מה'.
(הערת דניאל קירש- בפתחי חושן הלכות אבידה העיר שאולי לדעת השולחן ערוך אין בעיה להשיב אבידה לגוי שאינו עובד עבודה זרה, אף אם אין בהשבה קידוש ה')
(ע"פ הספר 'כל משאלותיך' פרשת משפטים)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.













