ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
התביעה: התובע תובע מהנתבע לתת לו צ'ק אחר במקום הצ'ק המקורי.
תשובת הנתבע: הנתבע מודה שאכן נתן צ'ק ביד הקונה. אולם, הוא טוען שאינו מכיר את התובע, ואינו יודע אם התובע אכן מכר סחורה לקונה, ומי יתקע לידו שלא יגבו ממנו פעמיים - פעם בצ'ק הישן, ופעם בצ'ק החדש שיכתוב? אולי התובע רק ראה את הצ'ק ביד הקונה, והצ'ק המקורי כלל לא הוסב לשמו של התובע.
פסק הדין: בית הדין קבע שהנתבע מחויב לתת ביד התובע צ'ק חדש במקום זה שאבד. במקביל, התובע צריך להפקיד בידי בית הדין התחייבות, לפיה במידה שייגרם לנתבע נזק ע"י גבייה כפולה וכדומה, יפצה התובע את הנתבע על נזקו.
הנימוקים: ראשית כול, בית הדין קבע שאין ממש בטענתו של הנתבע שאולי הצ'ק לא ניתן ע"י הקונה לתובע, שכן מדבריו של התובע עולה בבירור שהוא אכן קיבל את הצ'ק מהקונה. כמו כן, מיד בתחילת הדיון התבקש הנתבע להודיע לבנק שהצ'ק שאבד מבוטל.
בשו"ע (חושן משפט סימן נד סעיף ב) נפסק: "הבא לפרוע חובו ואמר המלוה אבד לי השטר, אין הלוה יכול לומר לא אפרע לך עד שתחזיר לי שטרי, אלא הרי זה יכתוב לו שובר ויפרע כל חובו... ואם טען הלוה טענת ודאי ואמר השטר אצלו ועתה הניחו בכיסו, ישבע המלוה היסת שאבד השטר, ואח"כ יפרע חובו ויכתוב שובר".
מבואר, שאין הלווה רשאי לעכב את הפירעון כשאין השטר ביד המלוה. לאור זאת, בנדון דידן לכאורה צריך התובע להישבע שאיבד את הצ'ק, ואחר ככ יגבה את החוב מהנתבע. למרות זאת, קבע בית הדין שאין צ'ק דומה לשטר. שטר חוב אינו החוב בעצמו, אלא הוא רק מהווה ראיה עליו, ולכן גם כשאבד השטר אין בכך אבדן של החוב. אולם, צ'ק הוא גוף הפירעון - כעין כלי שבאמצעותו רשאי בעל הצ'ק לגבות מהבנק כסף, וכאשר מקבל הצ'ק איבד את הצ'ק אין כותבו חייב לתת לו צ'ק חדש, אלא יכול לומר לו שכבר פרע לו באמעות הצ'ק, והרי זה כאילו היה למלוה מפתח לגבות כספו, וכעת אבד המפתח.
למרות זאת, יש לחייב את הנתבע לתת צ'ק חדש מדין השבת אבידה. הגמרא במסכת בבא מציעא (דף לא.) אומרת: "ראה מים ששוטפין ובאין, הרי זה גודר בפנים. אמר רבא "לכל אבידת אחיך" - לרבות אבידת קרקע".
מסוגיה זו נלמד העיקרון, שאדם מצֻוה להציל את חברו מהפסד ממון. ובמנחת חינוך (מצוה תקלט) מבואר שמי שהיה יכול להציל ממון חברו ולא הציל, גם עבר על הלאו 'לא תוכל להתעלם' וגם ביטל עשה של 'השב תשיבם'.
לאור זאת, בנדון דידן יש מצות השבת אבדה על הנתבע, כדי להציל את חברו התובע מהפסד ממון. וכעין זה כתב בשו"ת בית יצחק (אבן העזר סי' פז אות ז) שמי שמא שטר חוב, חייב בהשבת אבדה. ואע"פ ששטרות אין גופן ממון, שייך בהם חיוב הצלת ממון חברו, כשם שישנו חיוב הצלה גם באבדן קרקע, כמבואר בגמרא שציינו.
ואמנם בשו"ת בית יצחק שם התנה את ההחזרה בכך ששווי הנייר שעליו כתוב השט"ח הוא יותר מפרוטה, שהרי אין חיוב השבה בדבר שאין בו שווה פרוטה, אבל ציין, שכיוון שהשטר יכול להימכר כדי לגבות את החוב הרשום בו, ברור שהוא שווה פרוטה.
במהלך הדיון תיאר התובע את חיפושיו אחר הנתבע, ואמר: 'כמעט התייאשתי מהעניין, הלכתי אובד עצות'. לאור זאת, יש לדון, האם התובע התייאש מהכסף, ואם כן, האם ייאוש כזה מועיל?
לכאורה נראה, שהתובע התייאש מהצ'ק עצמו, שהרי הצ'ק לא היה כתוב לפקודתו, וממילא הוא דבר שאין בו סימן. אמנם, יש מקום להסתפק בדבר, שהרי ייתכן שהתובע סבר, שיחזירו את הצ'ק לבעל החשבון - הנתבע - ואז יחזור הצ'ק אליו.
על כל פנים, ברור שמהחוב עצמו לא התייאש התובע, והרי מעשיו מוכיחים כן, שחיפש את הנתבע. ואף אם ספק אם נתייאש או לא, עדיין מוטל חיוב השבת אבדה על הנתבע. וכן עולה מדברי המגיד משנה (הלכות גזילה ואבידה פרק יד הלכה ה): "שכל דבר שיש לחוש אם ידעו הבעלים בנפילתו אם לאו, אסור מספק".
דהיינו, שמספק יש לחשוש שמא לא נתייאשו הבעלים, ולכן חל חיוב השבת אבדה.
אמנם, אפילו אם היה כאן ייאוש, לא מועיל כאן ייאוש בחוב. התוספות במסכת בבא בתרא (דף עו: ד"ה קני) כותבים, שגם לסוברים שמכירת שטרות מועילה מדרבנן בלבד, עדיין תיתכן מכירת שטרות באופן המועיל מן התורה - כאשר המאבד התייאשר מהשטר, ואחר כך המוצא מכרו לבעלים. שאז המוצא נהיה בעלים לגמרי על השטר, וכאשר מוכר למאבד, חלה מכירה מן התורה.
בקצות החושן (סימן סו סק"א) הסביר, כיצד זוכה המוצא בחוב לאחר ייאוש בעל השטר: "ולכן נראה דהמוצא זוכה בגוף החוב, כיוון דהבעלים נתייאשו, והלוה לא מצי זכה בחוב, משום דבאיסורא אתי לידיה, וכבר נתחייב בהשבה. אבל המוצא בהיתרא אתי לידי, שפיר זוכה בגוף החוב מדין יאוש".
בקצות החושן חילק - המוצא יכול לזכות בשטר, אבל לא הלווה, שכן הכסף היה אצלו עוד קודם ייאוש והרי זה דומה למצב של 'באיסורא אתי לידיה', שאז לא מועיל ייאוש.
בנתיבות המשפט (סימן סו סק"א) חלק על הקצות, וסבר שגם המוצא אינו יכול לזכות בחוב עצמו לאחר ייאוש, והמוצא זוכה רק בגוף השטר ולא בחוב, שכן הייאוש של הבעלים מגוף השטר אינו משפיע על עצם החוב.
לכן, אף אם היינו אומרים שהתובע התייאש מהחוב עצמו, מול הנתבע בוודאי שלא חל הייאוש.
למרות שהסקנו שחובתו של הנתבע להציל את ממונו של התובע, יש לדאוג גם לזכויותיו של הנתבע, שהרי טענתו נכונה - מי יתקע לידו שלא יצטרך לשלם גם את הצ'ק האבוד?
בתשובת הרדב"ז (חלק א סי' קצג) דן במקרה של ראובן שלוה משמעון בשטר ממרני (שטר למוכ"ז) ועתה יוצא השטר מתחת יד לוי, וראובן דורש מלוי ראיה כיצד בא שטר זה לידו.
הרדב"ז ענה, שכיוון שבשטר ממרני נשתעבד הלווה לכל המוציאו, אין ראובן יכול לדחות את לוי, ושמעון הפסיד במה שלא שמר שטרו יפה. למרות זאת, בית הדין צריך לחקור איך בא שטר זה לידו, אך אם שמעון במקום רחוק ואין אפשרות לשאלו, אין מעכבים את הפרעון. וכתב הרדב"ז: "והוי יודע כי חוב כזה לא יוכל לגבות אותו בעל השטר אם אין השטר בידו, אע"ג דכתב ליה תברא, דמצי למימר שמא נתת השטר לאחר, או שמא יפול וימצא אותו אחר... ומכל מקום, מסתברא שאם שמעון המלוה אמיד, כופין את ראובן לפרוע לו חובו, ויקבל עליו כל ערעור ונזק והפסד שיבוא לו מצד הפרעון הנזכר. ואם אינו אמיד, יביא לו ערב או משכון על זה, כדי שלא יפסיד זה שלו ויאכל הלה וחדי?!".
דהיינו, שמעון צריך לתת ביד ראובן ביטחונות ראויים, על מנת להחזיר את החוב במקרה של פירעון כפול. לכן, בנדון דידן יש לנהוג באופן דומה, ולחייב את התובע לתת ביד בית דין התחייבות, לפיה מקבל התובע על עצמו כל חיוב ונזק שייגרמו כתוצאה מהצגת הצ'ק לגביה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









