ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה וישי קרויזר
הנתבע הוא תלמיד במכללה לצילום, שהיא התובעת. המכללה משאילה לתלמידיה ציוד צילום לצורך הכנת העבודות. באחת הפעמים, השאילה המכללה לנתבע מצלמה וסטנד. כאשר הנתבע בא להעמיד את המצלמה על הסטנד ולכוונה, נפלה המצלמה ונשברה. עלות התיקון - 1000 ₪.
התביעה: התובעת טוענת, שמן הסתם הנתבע לא היה זהיר בזמן חיבור המצלמה לסטנד, וזו הסיבה לנפילת המצלמה. לכן הוא בעצם הזיק בפשיעה. יש לציין, שביד התובעת נמצא סכום כסף של התלמיד בשווי התביעה, והיא בעצם רוצה להחזיק בסכום המדובר.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהחיבור למצלמה שעל הסטנד לא היה תקין, והסטנד היה פגום. הוא ציין, שתלמיד נוסף התלונן על אי תקינות הסטנד. הנפילה לא קרתה באשמתו, אלא באשמת התובעת, שהשאילה לו ציוד פגום.
פסק הדין: בית הדין פטר את הנתבע.
הנימוקים: מתוך שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין שהנתבע אכן היה אנוס, ולא פשע, כפי שהתובעת הציגה את הדברים, שכן התובעת ידעה שהסטנד לא תקין, ואעפ"כ לא התריעה בפני הנתבע על כך.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
66 - פיטורי מורה בסוף שנת הלימודים
67 - תלמיד ששאל מצלמה ושברה
68 - שימוש במקרר ללא רשות
טען עוד
הראשונים נחלקו, בגדר הפטור של מתה מחמת מלאכה. לשון הרמב"ם (הלכות שאלה ופקדון פרק א הלכה א): "השואל כלים או בהמה וכיוצא בהן משאר מטלטלין מחבירו ואבד או נגנב אפילו נאנס אונס גדול כגון שנשברה הבהמה או נשבית או מתה חייב לשלם הכל... במה דברים אמורים, כשנאנס שלא בשעת מלאכה, אבל אם שאל בהמה מחבירו לחרוש בה ומתה כשהיא חורשת הרי פטור, אבל אם מתה קודם שיחרוש בה או אחר שחרש בה או שרכב עליה או דש בה ומתה כשהיא דשה או בשעת רכיבה הרי זה חייב לשלם וכן כל כיוצא בזה".
המגיד משנה מדייק מלשון הרמב"ם, שהפטור של שואל הוא דווקא כאשר האונס אירע בשעת המלאכה. לעומת זאת, מרבית הראשונים הבינו, שגם אם האונס אירע לאחר המלאכה, אלא שהוא קרה מחמת המלאכה, נפטר השואל. והם מביאים שני הסברים לפטור של השואל. שיטת הרמב"ן (בבא מציעא צו: בחידושים) היא: "דשואל ודאי חייב באונסין אבל לא בפשיעה דמשאיל, וכאן משאיל פשע בה שהשאילה למלאכה והיא אינה יכולה לסבול אותה וכגון שמתה מחמת אובצנא דמלאכה".
דהיינו, שהיות שהמשאיל השאיל בהמה למלאכה שאינה יכולה לעשותה, האחריות מוטלת עליו ולא על השואל. הרשב"א (בחידושים שם) מביא הסבר אחר: "נ"ל דהיינו עיקר טעמיה דרבא דודאי מאן דמשאיל פרה לחברו למלאכה מידע ידע דעבידא לאכחושי בבשרא דלאו לאוקמה בכילתא שאלה ואפ"ה לא שם ליה מעיקרא בכחשא וכיון דלאו בכחש קפיד אף במתה מחמת מלאכה נמי לא קפיד דמה לי קטלה כלה מ"ל קטלה פלגא".
לפי הרשב"א המשאיל מוחל על הנזקים הנגרמים לבהמה בשעת המלאכה, שהרי ברור שנזקים כאלו ואחרים אכן יגרמו.
בנדון דידן, הנתבע שאל מצלמה מהמכללה, והיא נשברה במהלך הרכבתה על הסטנד. מסתבר, ששעת הצילום היא שעת המלאכה במצלמה, וההרכבה על הסטנד היא רק 'הכשר מלאכה'. לכן, לדעת הרמב"ם, אין לנתבע פטור של מתה מחמת מלאכה.
אולם, לדעת הרמב"ם, שכל אונס הנובע מפשיעת המשאיל לא קיבל עליו השואל, בנדון דידן הרי ברור שהמכללה היתה צריכה להודיע לנתבע על הבעיה בסטנד, וממילא לשיטת הרמב"ן, הרי זה מתה מחמת מלאכה. גם לדעת הרשב"א, היות שהמכללה ידעה שהמצלמה יכולה ליפול מהסטנד, הרי מחלה על אונס זה.
עוד יש לדון, מדין 'בעליו עמו'. בנדון דידן, התלמיד הרי מעסיק את המכללה, שהרי הוא שילם לה שכר לימוד על מנת שילמדו אותו, ואם כן, יש מקום לומר, שיהיה פטור מדין 'בעליו עמו': שומר, שבזמן שקיבל את החפץ לשמירתו היה הבעלים שכור לו, נפטר מגזירת הכתוב, אף אם בשעת האונס לא היה הבעלים שכור לו (שולחן ערוך חושן משפט סימן שמו).
לכאורה, התלמיד שילם למכללה, שהיא גוף משפטי עצמאי, שאינו אדם. יש להסתפק, אם דין בעליו עמו שייך גם כאשר הבעלים אינו אדם. כעין זה דנים האחרונים, האם יש איסור הלוואה לחברה בע"מ וכדומה, כיוון שאין שם אדם שהוא הלוה או המלוה.
כל הדיון עד עתה נערך מתוך הנחה, שמעמדו של הנתבע הוא כשל שואל. זאת משום שכאשר התובעת נותנת לתלמידיה ציוד צילום, היא משתמשת בלשון 'שאלה', דהיינו המכללה משאילה לתלמידים ציוד. אולם, ברור לחלוטין, שהמכללה איננה מוכנה להשאיל ציוד צילום יקר לכל עובר ושב, רק תלמידי המכללה נהנים מההטבה לשאול ממנה ציוד צילום. לכן, אין מדובר כאן במשאיל העושה טובה לשואל, וכל ההנאה היא של השואל, אלא הרי זו שכירות - התלמיד משלם שכר לימוד תמורת מגוון שירותים, ובכללם השאלת ציוד צילום.
גם אין לומר, שהשימוש של המכללה בלשון 'שאלה' מטרתו לתת לתלמיד מעמד של שואל, בבחינת מתנה שוכר להיות כשואל. שכן, כיום מקובל להשתמש בלשון שכירות, רק כאשר מקבל המשכיר תמורת השכירות תשלום מידי, ולא בכגון בתי ספר ומכללות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
