ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
הנסיעות הללו נשאו עמן הרבה חוויות וטלטלות, אך נדמה לי שברמה האישית המפגש החשוב ביותר התרחש כאשר מצאתי את עצמי יושב בתהליך של דמיונובע מול עמית בן ה-22. פתאום הבנתי באופן מוחשי את גודל הפער בין הבחור הצעיר, הצבעוני, המחפש והמבולבל ובין הבוגר המזוקן, עטור הפאות והמאפיר שאני היום. בשיח שהתפתח בינינו חוויתי עד כמה תהליך התשובה לא יוכל להיות שלם עד ששני החלקים הללו שבי יגלו מחדש את עומק הקשר שביניהם. כל אדם נושא בתוכו חלקים שונים ומגוונים, ולעיתים אף סותרים במבט ראשון. אצל בעל תשובה נראה שמגוון הדמויות הפנימיות דורש עבודה מורכבת ומאתגרת אף יותר מכל אדם אחר.
העבודה דרך הדמיון מאפשרת לנו להיפגש עם החלקים השונים בנפש. פעמים רבות הגדרנו את עצמנו בתור דמות מקובעת ומוגדרת שמרשה לעצמה להביא לידי ביטוי רק חלקים מצומצמים מאוד מתוך המרחב הגדול של הכוחות הפנימיים שנמצאים בתוכנו. אחד הצירים המרכזיים שדרכם ניתן ללמוד ולהיפגש עם מגוון החלקים השונים בנפש האדם הוא המפגש עם תקופות החיים השונות - ילדות, נערות, בגרות וכו'. כל גיל ותקופה מביאים עמן איכות שונה וייחודית - השחרור והרגש של הילד, האומץ הסקרנות של הנער, החשיבה של המבוגר.
קשיים והתמודדויות רבות נוצרים כשאנחנו מתכחשים לחלקים אלה בעקבות אירועי החיים, השראה תרבותית ועוד. בעלי תשובה יכולים יותר בקלות לזהות את חלקי העבר כלא רצויים בעקבות השינוי שעברו, ואז למעשה עשויים לאבד את טבעם וייחודם. לדוגמה, אותו צעיר חילוני יכול לקבל די מהר כרטיס יציאה בעקבות מעשיו. נוצר סביבו דימוי שלילי. כאשר בעל התשובה מתעלם ממנו, הוא גם מתעלם מהאיכויות הנפשיות שהוא אוחז.
במפגש שהתרחש ביני לבין עצמי - הצעיר בהודו בא לידי ביטוי אותו חלק של המטייל, המבקש, המחפש, אבל גם האבוד והמבולבל. לעומתו יעמוד החלק הבוגר שמצא את דרכו ופיתח כלים למפגש עם עצמו דרך התורה, אבל יכול להיות ששכח משהו בגיוון, בצבעוניות ובעוצמה של החיפוש. כאשר שתי הדמויות האלה נפגשו זו עם זו, למעשה שני חלקים בנפש שכבר הרבה זמן לא יצרו קשר ביניהם יכולים להישיר מבט זה אל זה ולשאול את עצמם מה החלק שכל אחד מביא לעולם שלי כיום.
הרבה פעמים במפגשים כאלה מתעוררים קונפליקטים, פערים וסתירות, אבל כשאנחנו לא מפחדים מהדיאלוג שמתפתח שם דרך הדמיון, נגלה את עומקה של הנפש. נגלה כיצד חלקים אלו באו מאותו שורש והם משלימים זה את זה ומביאים איתם הפריה של חשיבה, התחדשות ויצירתיות שאינן יכולות לקבל מקום אלא דרך המפגש בין החלקים השונים בתוך האדם עצמו.
סתירה תמידית
כפי שאמרנו, לא פעם תהליך התשובה, ובפרט בשלביו הראשונים, הביא עמו התכחשות לחלקים השונים המרכיבים את אישיותו של בעל התשובה. ככל שהתכחשות הייתה קיצונית יותר, כך החלקים הללו יפרצו בצורה בוטה יותר בשלבים המאוחרים של התשובה. האתגר העומד בפני בעל התשובה הוא ליצור חיבור בין חלקיו השונים, או בלשונו של רבי נחמן "שיהיה שלום לאדם במידותיו".
אחד המתחים העיקריים שנוצרים בחיפוש אחר השלום הזה הוא דווקא אל מול התורה. פעמים רבות ההתכחשות אל הרב-גוניות הפנימית הזאת הייתה מלווה בצלילה אל תוך עולם התורה. כאשר האדם מתעורר לאחר השלבים הראשונים של התשובה ומגלה כי הוא זנח חלקים שלמים בתוכו - הוא מזהה את ההתכחשות עם התורה. התגובה שמתעוררת בו עלולה להיות רתיעה מן התורה וממה שהיא מייצגת, וממילא תנועת החזרה אל החלקים הללו מלווה בהתרחקות מהתורה.
תהליך זה מתרחש בשנים האחרונות אצל לא מעט בעלי תשובה מהדורות הראשונים של תנועת התשובה. התשובה אז הייתה מלווה בכניסה אל העולם החרדי מתוך רצון להשתלבות טוטאלית תוך כדי הפניית עורף לעבר. אולם הדורות האחרונים של בעלי התשובה קורצו מזן שונה. רבים מהם בחרו להישאר במקומותיהם הטבעיים ולהמשיך את אורח חייהם הקודם, תוך כדי קבלת עול תורה ומצוות. נראה שאצלם השלום בין החלקים השונים נשמר בצורה פשוטה יותר. פעמים רבות הם עסוקים מאוד בעולם הנפש והרוח, אך לימוד התורה נשאר זנוח ולעיתים אף שטחי. מתמונת מצב זו נראה שהכניסה הרצינית אל עולם התורה וחיי הנפש הבריאים נמצאים בסתירה תמידית.
בפועל נראה כי דווקא התורה היא המאפשרת את האיזון האמיתי בין העולמות. תהליכים נפשיים ופנימיים בלי תורה נשארים לא פעם בגדר דמיונות לא מבוססים. אחד הביטויים של לימוד התורה הוא בירור המדמה. כאשר אדם רוכש לעצמו כלים תורניים של סברה ישרה ומחשבה בהירה, הוא מסוגל לגשת אל עולמותיו הפנימיים ממקום מאוזן הרבה יותר. פנימיות התורה והחסידות, שם נמצאות עיקר ההקבלות לעולם הנפש, דורשים גם הם לימוד בעיון. אדם שאינו יודע ללמוד בעיון ילביש על תורת החסידות את כל דמיונותיו הלא מבוררים ולא יחוש את הסתירה הנוצרת מכך.
היכולת לתרגם את ההקדמות של התורה לכלי עבודת נפש מעשיים דורשת בירור עדין ומדויק. בלי בירור כזה התוצאה תהיה עולם וירטואלי בעל סאונד של תורה, אך בלי כל אחיזה אמיתית ביסודות האמונה ועבודת ה'. בעל התשובה שמוצא את עצמו נקלע לעולם וירטואלי כזה, הולך ומאבד את החיות שלו בלימוד ובקיום התורה והמצוות. אובדן החיות עלול להחזיר אותו לחפש את חיותו במחוזות שהפנה להם עורף בעבר: עולמות של ניו אייג', סמים או תאוות אחרות.
תהליך התשובה דורש מהאדם למצוא בכל פעם מחדש את החיבורים בין התורה, עולמותיו הפנימיים וחיי המעשה שלו. חיבור עדין וחמקמק זה יכול לבוא רק מתוך מקום של חיפוש תמידי אחר הרלוונטיות של התורה אל תוך החיים, ויחד עם זאת מתוך קבלת עול פשוטה שאינה תלויה בחוויות של ריגוש והתלהבות. מסתבר שדברים אלו נכונים לכל מי שחפץ בעבודת ה', אך בכלל ובעיקר לבעל התשובה. אותו כוח פנימי של חיפוש שהניע אותו בתחילת דרכו הוא מתנה שאסור לו להפנות אליה עורף. במקביל למרחב החיפוש הזה עליו ליצור יציבות שלא חוששת גם משגרה אפורה ועבודה עקבית לטווח ארוך.
בעל תשובה שלא ייכנס ללימוד התורה מתוך מיצוי יכולותיו, יחסר את הכלי העיקרי לבירור עולם המדמה שלו. בלי הכלי הזה לא יוכל להיווצר שלום אמיתי בין כל חלקיו הפנימיים. מאידך גיסא, כניסה אל עולם התורה מתוך הזנחת העולם הפנימי תוביל לפיצול פנימי שיתבע את שלו ביום מן הימים. מציאת האיזון בין הקצוות הללו היא המסע האישי כל כך של אחד מאיתנו על כל טלטלותיו, משבריו וגילוייו המיוחדים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
