ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
הנסיעות הללו נשאו עמן הרבה חוויות וטלטלות, אך נדמה לי שברמה האישית המפגש החשוב ביותר התרחש כאשר מצאתי את עצמי יושב בתהליך של דמיונובע מול עמית בן ה-22. פתאום הבנתי באופן מוחשי את גודל הפער בין הבחור הצעיר, הצבעוני, המחפש והמבולבל ובין הבוגר המזוקן, עטור הפאות והמאפיר שאני היום. בשיח שהתפתח בינינו חוויתי עד כמה תהליך התשובה לא יוכל להיות שלם עד ששני החלקים הללו שבי יגלו מחדש את עומק הקשר שביניהם. כל אדם נושא בתוכו חלקים שונים ומגוונים, ולעיתים אף סותרים במבט ראשון. אצל בעל תשובה נראה שמגוון הדמויות הפנימיות דורש עבודה מורכבת ומאתגרת אף יותר מכל אדם אחר.
העבודה דרך הדמיון מאפשרת לנו להיפגש עם החלקים השונים בנפש. פעמים רבות הגדרנו את עצמנו בתור דמות מקובעת ומוגדרת שמרשה לעצמה להביא לידי ביטוי רק חלקים מצומצמים מאוד מתוך המרחב הגדול של הכוחות הפנימיים שנמצאים בתוכנו. אחד הצירים המרכזיים שדרכם ניתן ללמוד ולהיפגש עם מגוון החלקים השונים בנפש האדם הוא המפגש עם תקופות החיים השונות - ילדות, נערות, בגרות וכו'. כל גיל ותקופה מביאים עמן איכות שונה וייחודית - השחרור והרגש של הילד, האומץ הסקרנות של הנער, החשיבה של המבוגר.
קשיים והתמודדויות רבות נוצרים כשאנחנו מתכחשים לחלקים אלה בעקבות אירועי החיים, השראה תרבותית ועוד. בעלי תשובה יכולים יותר בקלות לזהות את חלקי העבר כלא רצויים בעקבות השינוי שעברו, ואז למעשה עשויים לאבד את טבעם וייחודם. לדוגמה, אותו צעיר חילוני יכול לקבל די מהר כרטיס יציאה בעקבות מעשיו. נוצר סביבו דימוי שלילי. כאשר בעל התשובה מתעלם ממנו, הוא גם מתעלם מהאיכויות הנפשיות שהוא אוחז.
במפגש שהתרחש ביני לבין עצמי - הצעיר בהודו בא לידי ביטוי אותו חלק של המטייל, המבקש, המחפש, אבל גם האבוד והמבולבל. לעומתו יעמוד החלק הבוגר שמצא את דרכו ופיתח כלים למפגש עם עצמו דרך התורה, אבל יכול להיות ששכח משהו בגיוון, בצבעוניות ובעוצמה של החיפוש. כאשר שתי הדמויות האלה נפגשו זו עם זו, למעשה שני חלקים בנפש שכבר הרבה זמן לא יצרו קשר ביניהם יכולים להישיר מבט זה אל זה ולשאול את עצמם מה החלק שכל אחד מביא לעולם שלי כיום.
הרבה פעמים במפגשים כאלה מתעוררים קונפליקטים, פערים וסתירות, אבל כשאנחנו לא מפחדים מהדיאלוג שמתפתח שם דרך הדמיון, נגלה את עומקה של הנפש. נגלה כיצד חלקים אלו באו מאותו שורש והם משלימים זה את זה ומביאים איתם הפריה של חשיבה, התחדשות ויצירתיות שאינן יכולות לקבל מקום אלא דרך המפגש בין החלקים השונים בתוך האדם עצמו.
סתירה תמידית
כפי שאמרנו, לא פעם תהליך התשובה, ובפרט בשלביו הראשונים, הביא עמו התכחשות לחלקים השונים המרכיבים את אישיותו של בעל התשובה. ככל שהתכחשות הייתה קיצונית יותר, כך החלקים הללו יפרצו בצורה בוטה יותר בשלבים המאוחרים של התשובה. האתגר העומד בפני בעל התשובה הוא ליצור חיבור בין חלקיו השונים, או בלשונו של רבי נחמן "שיהיה שלום לאדם במידותיו".
אחד המתחים העיקריים שנוצרים בחיפוש אחר השלום הזה הוא דווקא אל מול התורה. פעמים רבות ההתכחשות אל הרב-גוניות הפנימית הזאת הייתה מלווה בצלילה אל תוך עולם התורה. כאשר האדם מתעורר לאחר השלבים הראשונים של התשובה ומגלה כי הוא זנח חלקים שלמים בתוכו - הוא מזהה את ההתכחשות עם התורה. התגובה שמתעוררת בו עלולה להיות רתיעה מן התורה וממה שהיא מייצגת, וממילא תנועת החזרה אל החלקים הללו מלווה בהתרחקות מהתורה.
תהליך זה מתרחש בשנים האחרונות אצל לא מעט בעלי תשובה מהדורות הראשונים של תנועת התשובה. התשובה אז הייתה מלווה בכניסה אל העולם החרדי מתוך רצון להשתלבות טוטאלית תוך כדי הפניית עורף לעבר. אולם הדורות האחרונים של בעלי התשובה קורצו מזן שונה. רבים מהם בחרו להישאר במקומותיהם הטבעיים ולהמשיך את אורח חייהם הקודם, תוך כדי קבלת עול תורה ומצוות. נראה שאצלם השלום בין החלקים השונים נשמר בצורה פשוטה יותר. פעמים רבות הם עסוקים מאוד בעולם הנפש והרוח, אך לימוד התורה נשאר זנוח ולעיתים אף שטחי. מתמונת מצב זו נראה שהכניסה הרצינית אל עולם התורה וחיי הנפש הבריאים נמצאים בסתירה תמידית.
בפועל נראה כי דווקא התורה היא המאפשרת את האיזון האמיתי בין העולמות. תהליכים נפשיים ופנימיים בלי תורה נשארים לא פעם בגדר דמיונות לא מבוססים. אחד הביטויים של לימוד התורה הוא בירור המדמה. כאשר אדם רוכש לעצמו כלים תורניים של סברה ישרה ומחשבה בהירה, הוא מסוגל לגשת אל עולמותיו הפנימיים ממקום מאוזן הרבה יותר. פנימיות התורה והחסידות, שם נמצאות עיקר ההקבלות לעולם הנפש, דורשים גם הם לימוד בעיון. אדם שאינו יודע ללמוד בעיון ילביש על תורת החסידות את כל דמיונותיו הלא מבוררים ולא יחוש את הסתירה הנוצרת מכך.
היכולת לתרגם את ההקדמות של התורה לכלי עבודת נפש מעשיים דורשת בירור עדין ומדויק. בלי בירור כזה התוצאה תהיה עולם וירטואלי בעל סאונד של תורה, אך בלי כל אחיזה אמיתית ביסודות האמונה ועבודת ה'. בעל התשובה שמוצא את עצמו נקלע לעולם וירטואלי כזה, הולך ומאבד את החיות שלו בלימוד ובקיום התורה והמצוות. אובדן החיות עלול להחזיר אותו לחפש את חיותו במחוזות שהפנה להם עורף בעבר: עולמות של ניו אייג', סמים או תאוות אחרות.
תהליך התשובה דורש מהאדם למצוא בכל פעם מחדש את החיבורים בין התורה, עולמותיו הפנימיים וחיי המעשה שלו. חיבור עדין וחמקמק זה יכול לבוא רק מתוך מקום של חיפוש תמידי אחר הרלוונטיות של התורה אל תוך החיים, ויחד עם זאת מתוך קבלת עול פשוטה שאינה תלויה בחוויות של ריגוש והתלהבות. מסתבר שדברים אלו נכונים לכל מי שחפץ בעבודת ה', אך בכלל ובעיקר לבעל התשובה. אותו כוח פנימי של חיפוש שהניע אותו בתחילת דרכו הוא מתנה שאסור לו להפנות אליה עורף. במקביל למרחב החיפוש הזה עליו ליצור יציבות שלא חוששת גם משגרה אפורה ועבודה עקבית לטווח ארוך.
בעל תשובה שלא ייכנס ללימוד התורה מתוך מיצוי יכולותיו, יחסר את הכלי העיקרי לבירור עולם המדמה שלו. בלי הכלי הזה לא יוכל להיווצר שלום אמיתי בין כל חלקיו הפנימיים. מאידך גיסא, כניסה אל עולם התורה מתוך הזנחת העולם הפנימי תוביל לפיצול פנימי שיתבע את שלו ביום מן הימים. מציאת האיזון בין הקצוות הללו היא המסע האישי כל כך של אחד מאיתנו על כל טלטלותיו, משבריו וגילוייו המיוחדים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
