ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
א. ככל שהדבר כללי יותר, כך פוחתת אפשרות הקלקול מצד הבריות
יסוד הבחירה החופשית אינו אומר, שכל העולם הוא בתחום אחריותו של האדם. הרי אנו מאמינים, שהקב"ה לא זאת בלבד שהוא ברא את העולם, אלא הוא גם משגיח עליו, וגורם שהעולם יגיע אל יעודו. הרב קוק מבאר שככל שמדובר בתהליכים כלליים יותר, כך תחום שליטתו של האדם הולך ופוחת, ויכולתו לתקן או להרוס היא מוגבלת.
ניקח לדוגמא את השאלה, האם יש בכוחו של האדם הפרטי לגרום להרס ואובדן כל העולם כולו על ידי מעשיו. עד למבול היה הדבר בתחום שליטתו של האדם, אולם מאז כרת הקב"ה ברית עם בני נח, הנושא הזה יצא מתחום שליטתו של האדם. האנושות יכולה לקלקל את עצמה, אולם אין ביכולתה לקלקל את עולמו של הקב"ה.
כך גם בקשר לקיום ונצחיות עם ישראל. האם על ידי התנהגותנו אנו יכולים לגרום לאובדן עם ישראל? על כך אין ויכוח שהתשובה היא לאו מוחלט - אין הדבר בתחום שליטתנו. מאז הברית שנכרתה עם משה, לאחר חטא העגל, התבשרנו שהקב"ה לא יפר בריתו עימנו. וזו לשון הרמב"ם בספר המצוות, מצוה קנ"ז: "כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל".
חז"ל התיחסו להסטוריה של עם ישראל כאל מאורע כללי ולא פרטי. אין היא מתנהלת על פי מעשיהם של ישראל, אלא על פי סדר אלקי המסבב מהלכי גלות וגאולה. בתחילת התורה על הפסוקים הראשונים דרשו חז"ל 2 :
"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" - אלו ד' מלכויות. "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" - זה רוחו של משיח.
כלומר, בבסיס קיומו של עולם כבר טבועה הבשורה, שהקב"ה מוביל את העולם אל מטרתו. הדרך להגיע אל סופו, עוברת דרך ההסטוריה של עם ישראל, שגלו על ידי ארבע מלכויות. המהר"ל בספריו מבאר באופנים רבים ושונים, כיצד ההסטוריה של עם ישראל אינה תלויה בחטא פלוני או אלמוני. ובודאי שאף הגאולה העתידה, לא בדרך מקרה תבוא. תהליכי הגאולה, הינם הדבר היותר כללי העומד להתרגש על העולם.
ב. יש שלב בגאולה העתידה, שאין ממנה חזרה לגלות
בקשר לגאולת עם ישראל, כל המכיר אפילו מקצת מנבואות הנחמה יודע, שאחד מיסודות הגאולה האחרונה הוא, שזוהי גאולה שאין אחריה גלות עוד! ובזה שונה גאולה אחרונה מהגאולות שקדמו לה. יבוא שלב, שבו אדם פרטי מישראל לא יוכל בשום אופן לסלק את המציאות הנפלאה שבין ישראל לאביהם שבשמים, וקל וחומר שלא לפגום בחיבור הנצחי שבין הקב"ה לכנסת ישראל. לכל היותר, הוא יוכל לנתק עצמו מעם ישראל וממהלך גאולתם על ידי מעשיו הרעים,, אולם לא יהא בכוחו לפגוע בכלל האומה.
דוגמה לדבר, נבואה אחת מני רבות מתוך ספר ישעיהו, הנאמרת על ידנו בכל יום:
"ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ה'. ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" 3 .
וכן מפורש בספר ירמיהו בתאור "הברית החדשה" שיכרות הקב"ה איתנו, ברית שבשונה מגאולת מצרים, תהיה גאולה שאין אחריה גלות.
האמנם ישעיה וירמיה אינם מאמינים בבחירה חופשית? ודאי שהיחס בין בחירה חופשית לבין ידיעת ה', היא אחת השאלות העמוקות שנתחבטו בה גדולי עולם. אולם ודאי שאין סתירה בין שני יסודות אלו. וכפי שביטא רבי עקיבא את שני היסודות בכפיפה אחת 4 :
"הכל צפוי והרשות נתונה".
ג. סיבת הגאולה - חילול ה'
אם כן, אנו למֵדים מדברי הנביאים, שיהיה שלב בגאולה, בו תהיה הגאולה מציאות בלתי הפיכה, שלב בו ניתן לקבוע בבירור, כי ברצות ה', הגיע זמן גאולתם של ישראל ואין אומה ולשון יכולות לעכב עוד מעשה זה ולהפכו על פיו, וגם אין בתוך עם ישראל היכולים לו. השאלה היא - מתי הוא שלב זה?
וכך מדבר הנביא יחזקאל כלפי "סרבני הגאולה" בדורו 5 :
"והעולה על רוחכם היו לא תהיה... ובחמה שפוכה אמלוך עליכם"
וכן בהמשך הפרק:
"בריח ניחוח ארצה אתכם, בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגויים".
יש שאמרו, כי רק כאשר נגיע לזמן שבו טבעו של האדם ישתנה וייבטל ממנו יצר הרע ניתן לומר, שמכאן ואילך הגאולה ודאית. אולם דרך זו אינה עולה בקנה אחד עם שיטתו של הרמב"ם, אשר פסק כשמואל, שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות.
בגמרא במסכת סנהדרין עולה, שגם לפי שמואל שסובר, שהגאולה תבוא בדרך הטבע, בכל אופן יהיה שלב שבו הגאולה תתחיל לא מכח מעשיהם של ישראל:
"דיו לאבל שיעמוד באבלו", וברש"י בפירושו הראשון: דיו לקב"ה שיעמוד מהצד ללא התערבות, ויש זמן וקץ שבו הקב"ה יגאל את ישראל.
בנביא יחזקאל 6 מתואר תהליך הגאולה בפרוט רב, אולם הוא מיוחד בכך שהוא מרחיב לדבר גם על סיבת הגאולה.
וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ: וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה: לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' ה' לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם ה' אלוקים בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם:
אם כן, סיבת הגאולה אינה מחמת מעשי בני האדם, אלא זוהי החלטה אלוקית משום חילול ה' הבלתי נסבל. ובכן עתה, אם יחזירנו הקב"ה חלילה לגלות, וכי לא יתחדש מצב של חילול ה'? אם כן, אנו רואים שסיבת הגאולה אינה משתנה, אין היא תלויה במעשיהם של עם ישראל, זו החלטה אלוקית שאין ממנה חזרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
