ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
מיד הגיב הנהג ואמר: "הבעיה של דורנו זו סכנת הגרעין האיראני..."
לכאורה, שיחה סתמית, אך באמת היא חושפת שתי נקודות מבט - הראשונה סוברת שהרוחניות היא שורש העולם, וממילא כשיש לקות רוחנית בקשר בינינו לה', לקות זו עלולה, חלילה, לגרום גם לסכנות מעשיות. לעומתה, השנייה מתרכזת במציאות החומרית, ונוטה לראות במישור חיצוני זה את עיקר ההתרחשות בעולם.
כיודע, הגמרא משתמשת בביטוי – 'כולי עלמא' (כל העולם), שכשהיא מצטטת נקודה המוסכמת על כל הדעות בבית המדרש, על אף שבעולם הכללי מחוץ לבית המדרש נושא זה כלל לא מוכר. ללמדך, שהעולם הקובע הוא העולם הפנימי בבית המדרש, ולא העולם הכללי שבחוץ.
רעיון זה, יכול להוות יסוד למספר קושיות בפרשת והפטרת פנחס. כידוע, תילי תילים של קולמוסים נשברו בשאלה – הכיצד נותן ה' לפנחס את 'בריתי שלום'? מה לקנאי הגדול, איש הקצה, ולמידת השלום? מידה זו נראית לנו כמתאימה לאהרון הכהן המשכין שלום בין כולם, ולא לפנחס התופס צד חריף מול החוטאים במחנה ישראל?
תירוצים רבים נאמרו. ואולי, אפשר לתרץ תירוץ, שאפשר למוצאו כעומק נוסף בחלק מהתירוצים. השלום המדובר כאן הוא קודם כל שלום בין ישראל לאביהם שבשמיים. הברית והשלום אינם שני עניינים, אלא עניין אחד, פנחס חידש את הברית בין ה' לישראל, ובכך השכין שלום בין העולם והשכינה, וזכה גם הוא לברית שלום.
רק אחרי שיש חיבור פנימי בין ישראל ובין ה', אנו זוכים גם לחיבור ושלום בין כל חלקי העם. והטעם לכך, כי באמת אנשים מתאחדים מסביב לערכים נעלים ששווה בשבילם להתאחד, לכן לטווח ארוך מי שמאחד את ישראל עם העומק הפנימי שלהם שזה הקשר לה', מוביל בסוף גם לאיחוד חיצוני ושלום בין כל חלקי העם.
ובכך תתיישב גם קושיא גדולה על ההפטרה. לאחר המעמד הגדול בהר הכרמל, ולאחר שאליהו נמלט מחרב איזבל אל המדבר, מתגלה אליו ה' במערה בהר חורב, ואליהו קובל בפני ה' על כך שבני ישראל עזבו את ברית ה' וגם רוצים להרגו.
באותה שעה, מטיל ה' על אליהו 3 משימות, שמטרתם להשיב את ישראל בתשובה ולתקן את המצב: "(1)...ומשחת את חזאל למלך על ארם, (2) את יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל, (3) ואת אלישע בן שפט... תמשח לנביא תחתיך".
המשימות נאמרות בסדר מסוים, וכידוע בפרקי אבות נאמר שאחד ההבדלים בין חכם לגולם, שהחכם אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, והיפוכם בגולם. לאור זאת, היינו מצפים שאליהו יקדים וימשח את חזאל למלך על ארם, אך בפועל אליהו נוהג הפוך, הוא הולך מיד לאלישע, ואילו את המשימות הראשונות של המלכת חזאל ויהוא, הוא משאיר לאלישע שיבצע זאת בעתיד הרחוק. הכיצד? מניין ידע אליהו להתחיל באלישע?
והתשובה נעוצה בנקודה בה פתחנו. ראשית, יש לתקן את התיקון הפנימי, ולכן צריך להתחיל במעגל הקרוב ביותר – אלישע. בהמשך, המעגלים עתידים להתרחב יותר ויותר.
עניין זה מופיע בעוד נקודות בהפטרה. כשה' מתגלה לאליהו, עוברים בהתחלה איתני הטבע הגדולים – הרוח, הרעש והאש, ועל כולם נאמר שלא בהם ה'. ורק בסוף – "קול דממה דקה"... וילט פניו באדרתו... והנה אליו קול". הקול בוקע מהדממה בזמן שפני אליהו מכוסות. רק כשאליהו נכנס לעולמו הפנימי, ללא ראיה ושמיעה חיצוניים, הוא זוכה להתגלות ה', ומשם מתחילים מעגלי התיקון והברית.
וכך גם אליהו מושך אחריו את אלישע. אליהו לא מדבר איתו, אלא רק משליך אליו את אדרתו, ואלישע מבין את הרמז. ללא אומר חיצוני, נרקמת הברית הפנימית. והוא הולך אחריו ומשרתהו, ומעלתו של אלישע לא בכך שלמד מפי אליהו, אלא שיצק מים על ידיו, כלומר צפה במעשיו ולמד ממנו גם בלי דבורים.
בדורנו, ב"ה אנשים רבים מתאווים להשכין שלום בין כל חלקי האומה. לצערנו, רבים חושבים ששלום זה יושג אם נושאי התורה יקפלו את דגליהם. מדמים הם שרק אם לא תהיה אמת, אז יהיה שלום. אך האמת היאט, שכדי שנזכה לשום בין כל חלקי האומה, עלינו להתחבר לאמת הפנימית שלנו, ורק מסביבה נוכל להתלכד לאומה אחת.
וכך נאמר על צום יז בתמוז, העומד בפתח, "צום הרביעי... יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה, והאמת והשלום אהבו". דווקא מתוך האמת יבוא שלום, ואז נזכה לגאולה השלימה, וכל הצומות יהפכו לנו לששון ושמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
