ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- דרך עץ חיים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
סיפור החטא פותח בתיאורו של הנחש אשר החטיא את האדם:
וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן:
הנחש אינו רק דמות מרכזית בסיפור, אלא גם שותף באחריות לחטא. על כך מעיד ה' עצמו, שהרי מיד לאחר דברי האשה "הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל" אומר ה' לנחש " כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת ...".
והנה, המקום הבא בתורה לאחר פרשת גן עדן שבו מופיע הנחש הוא בפתח תהליך יציאת מצרים, באות המטה והנחש: "וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָֽיו. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה שְׁלַח יָֽדְךָ וֶֽאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּֽחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּֽוֹ" (פרשת שמות). ואכן ידוע הדבר כי הנחש הוא מקור כוחם של מצרים, בעוד שמטה האלהים של משה מבטא את הנהגת ה' 1 .
המשמעות הבסיסית ביותר של הקשר בין מצרים לנחש היא שהיציאה משעבוד מצרים מהווה גם שחרור משעבודו של הנחש, כמבואר במקורות רבים 2 . נתבונן מעט בדבר.
כפי שמפורש בפרשה, אחריות הנחש לחטאו של האדם אינה פוטרת את האדם מאחריותו שלו. וכאן נשאלת השאלה מדוע חשוב לתורה לספר לנו על כך שהנחש הוא זה שהביא את האשה לחטוא? מהו בכלל תפקידו של הנחש בסיפור?
לדברי הרב קוק, משמעות תיאור זה היא ששורש החטא נעוץ בהליכה אחרי קולות חיצוניים, וחוסר נאמנות לקול הפנימי שבאדם:
חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איך, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחואה לאל זר" (אורות הקודש ג סעיף צז 'בקשת האני העצמי') 3 .
דברים אלו נכונים בין אם נניח שמדובר בפרשה על נחש פיזי כפשוטו, ובין אם נניח שהנחש הוא משל 'ליצר הרע' – אשר אמנם מצוי בנפש האדם, אך נחשב ככוח חיצוני ביחס לעצם האישיות, או ביחס לרצונו האותנטי של האדם.
כיון שהנחש הוא מקור כוחם של מצרים, ניתן לומר שהיציאה משעבוד מצרים אינה רק שחרור משעבוד פיזי, אלא גם שיבה לעצמיות ושחרור מהשפעה רוחנית זרה. העצמאות המדינית היא המאפשרת גם את חרותו הרוחנית של העם. השחרור משעבוד הנחש התאפשר בזכות השעבוד הארוך למצרים 4 , שהציב את עם ישראל באתגר האם להיכנע לטומאת מצרים-הנחש או לפתח זהות וחוט שדרה עצמי. ואכן, חז"ל אמרו שעם ישראל היה שקוע במ"ט שערי טומאה אך בסופו של דבר נגאל בזכות ש"לא שינו את שמם, לשונם ולבושם", כלומר למרות הניסיון הגדול בו עם ישראל היה נתון הוא הצליח לעמוד בו ולשמור על זהותו הישראלית. השחרור הרוחני מתבטא גם באיסורי החמץ, ובעניין זה האריכו, כידוע, חכמי ישראל רבות. החמץ רומז ליצר הרע, ואיסורי החמץ מהווים את השחרור ממנו.
הנחש ומצרים המבטאים את אי הכרת ה'
מעבר למשמעותם הבסיסית של הנחש ומצרים כגורמים זרים לאדם, אשר מבקשים להשפיע עליו, הם מבטאים את אי הכרת ה'. הנחש מסית את האשה לסור מעבודת ה', הוא מייצג את העולם הטבעי כשהוא מנותק ממקורו 5 , ולמעשה הוא מכיר רק את שם 'אלהים' ולא את 'ה' אלהים'. בדומה לנחש, גם פרעה אינו יודע את ה' ומסרב לשלוח את ישראל לעבוד את ה', באומרו "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּֽחַ" (פרשת שמות) 6 .
כמפורש בתורה לאורך סיפור היציאה, מטרה מרכזית של אירועים שונים בתהליך יציאת מצרים היא להביא לידיעת ה', ונתייחס בקצרה למקצתם. כפי שראינו, המקום הבא בתורה בו מוזכר הנחש לאחר פרשת גן עדן הוא באות המטה שהופך לנחש. נראה שאות זה מרמז שכוחם של הנחש ומצרים ניתנו מאת ה'. נראה שזהו גם פשר הדגשת התורה "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים ..." – למרות שהנחש פועל לכאורה להיפך מרצון ה', גם לו יש תפקיד בתוכנית הא-להית. בליעת הנחש על ידי המטה מרמזת שבמציאות המתוקנת כח הנחש לא יעמוד עוד בפני עצמו, אלא יתגלה כיצד הוא כלול בתוכנית הא-להית בעולם, ותפקידו להביא את האדם לכך שההליכה בדרך ה' תבוא מתוך בחירה עצמית 7 .
התרחשות נוספת שנעשתה לצורך הכרת ה' היא עשרת המכות. תפיסתם של הנחש ופרעה, הכבולה בכבלי הטבע ללא יכולת להשתחרר ממנו, התמוססה במהלך עשרת המכות, שגילו את שליטתו המוחלטת של ה' בכוחות הטבע 8 .
כמו כן, קרבן פסח, סמל יציאת מצרים, היה כרוך בזביחת "תועבת מצרים". נראה שמטרת פעולה זו לא הייתה רק שחרור נפשי מהמצרים, אלא גם בניית תודעה אמונית לפיה גם אלילי מצרים כפופים להנהגת ה'.
ביטול הגירוש מגן עדן
כפי שנבאר מיד, בפסוקים נרמז כי תוצאת השחרור משעבוד הנחש היא ביטול הגירוש מגן עדן. יציאת ישראל ממצרים מוגדרת בתורה פעמים רבות כגירוש או שילוח, לדוגמה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶֽעֱשֶׂה לְפַרְעֹה, כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָֽרְשֵׁם מֵֽאַרְצֽוֹ" (פרשת שמות). והנה, ההקשר הראשון בתורה בו מופיעות כל אחת מפעולות אלו הוא גלות האדם מגן עדן: " וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם, וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". כיון ששורש כל הגלויות הוא בגלות האדם מגן עדן 9 , יש לראות בלשון המשותפת של תיאורי השילוח ממצרים והשילוח מגן עדן רמז לקשר ביניהן, כך שהשילוח ממצרים מתחיל את התהליך ההפוך לשילוח מגן עדן.
התובנה שהשילוח ממצרים מהווה פתח לביטול הגירוש מגן עדן עולה בקנה אחד עם העובדה שיציאת מצרים – המבטאת את ביטול הגלות מהגן – מתוארת בתורה כהכנה לכניסה לארץ ישראל, שהיא מקומו של הגן (בסעיף הבא, העוסק בחג השבועות, יפורטו קשרים רבים הקיימים בתורה בין ארץ ישראל לבין גן עדן).
השחרור מכוח הנחש וביטול השילוח מגן עדן פותחים אפוא את הפתח לשלב הבא, התחלת תיקון החטא בפועל והשיבה לגן עדן. זאת נראה בסעיף הבא.
^ 1.לגבי מטה משה כמייצג את הנהגת ה', ראו לדוגמה במדרש הנעלם פרשת בשלח מאמר נחש עלי צור "תניא א"ר יוסי גליף הוה חוטרא מתרין סטרין משמא קדישא, חד סטרא דרחמי ודינא באתוון גליפין, וחד סטר דינא בדינא נחש עלי צור".
עניין זה מפורסם בספרים, ומיוסד על דברי הנביאים "קולה כנחש ילך" (ירמיהו מ"ו) ו"התנים הגדול" (יחזקאל כט ג, וראו דעת מקרא שם). וכך לדוגמה התיאור "וישלח ה' בם את הנחשים השרפים" מבטא שחטא ישראל היווה קישור נפשי לזוהמת מצרים. להלן מספר מקורות בעניין הקשר בין הנחש למצרים: שמות רבה ט ג "מה ראו חכמים להקיש כריכת נחש למלכות מצרים" וכו'; במדרש רבה בראשית כ ה "על גחונך תלך, בשעה שאמר לו הקב"ה על גחונך תלך ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו, והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, בא נחש ללמד על מפלתה של מצרים ונמצא למד ממנה"; בבאר מים חיים שמות ד "כי אות הנחש רומז על השפטים והנקמות שיעשה הקב"ה לפרעה ולמצרים ע"י משה, כי הנחש רומז למצרים כמו שכתוב (שמות רבה ג יב) ששרשם שורש נחש, שכן קראן הכתוב התנין הגדול"; באר מים חיים פרשת בשלח פרק טו "קליפת מצרים נקראת נחש כמו שאיתא בשמות רבה כ ו ובזוה"ר וארא כ"; שם משמואל שמות תרע"ו "והנה פרעה נקרא נחש, ובמדרש פ' ג' סי' י"ז שלכך נהפך המטרה לנחש כנגד פרעה שנקרא נחש".
מעניינת העובדה שמצרים היא זו שאכן שלטה על ארץ ישראל טרם כניסת ישראל אליה. שלטון זה מקביל להשפעת הנחש על החיים בגן העדן.
^ 2.ראו לדוגמה בדברי השל"ה (מסכת פסחים, דרוש שישי): "ונוסף לתיקון זה ראה ראינו באבות חפצם לירד למצרים, אברהם ירד למצרים עם שרה אשתו, יצחק ביקש לירד למצרים רק שהקב"ה אמר לו גור בארץ הזאת אל תרד מצרים לפי שהיה עולה תמימה, יעקב גם כן ירד למצרים והיה שם עד יום מותו, והטעם כי גירות זו הייתה תיקון לגירות שגרם אדם הראשון בחטאו להיות גורש מגן עדן, כי כן כתיב בארץ מצרים כגן ה' כארץ מצרים, וזהו סוג גלות אומה הישראלית למצרים לצרף ולטהר וללבן שם מזוהמת הנפש שהומשכה מימי אדם הראשון".
^ 3.הרב קוק ממשיך ומבאר עוד שההליכה אחרי גורם חיצוני אינה מאפיינת רק את חטא אדם הראשון, אלא זהו המכנה המשותף לחטאים נוספים, ולמעשה לעצם מציאות החטא: "חטא ישראל, זנה אחרי אלהי נכר, את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב. חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות. קטרגה הירח, אבדה סיבוב פנימיותה, שמחת חלקה, חלמה על דבר הדרת מלכים חיצונה, וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל".
^ 4.בדברי השל"ה שהובאו בהערה 7 מבואר עוד שתהליך השחרור מכוחו של הנחש לא התחיל ברגע יציאת מצרים. היציאה מהווה סיום של תהליך שהתרחש לכל אורך גלות מצרים, ואשר נועד לתקן את חטא האדם.
^ 5.ראו לדוגמה שפת אמת תרנ"ג ד"ה בענין, וארא תרס"ב ד"ה במדרש.
^ 6.קשר נוסף בין הנחש לפרעה הוא שהנחש מתואר כ"ערום מכל חית השדה", בדומה לאופי המשתקף מדברי פרעה "הבה נתחכמה לו". נדמה שאין כמעט מקומות נוספים בתורה בהם מפורש ביחס לדמות מסוימת שהיא פעלה בתחכום או בערמה.
^ 7.ראו מספר מקורות על כך בספרו של הרב משה אודס "והשב את העבודה", עמוד 144 והלאה. לדוגמה, כך כתב אור החיים בראשית ג ד ביחס לשטן "ואם תאמר למה יברא ד' ברייה רעה כזו לתקלה? דע כי ברייה זו, כל מה שהפליא ד' בגודל בחינתה, כן גודל בחינת השגת הנפש בעולם העליון, כי לפי התעצמות האדם הצריך לניצחון כן יטול שכרו, כמאמרם ז"ל 'לפום צערא אגרא'".
^ 8.מעניינת העובדה שעשרת המכות כוונו לא רק לישראל אלא גם למצרים, שהם כאמור הנחש עצמו.
^ 9.ראו לדוגמה בפתיחתא לאיכה רבה ד"ה רבי אבהו "והמה כאדם עברו ברית, אמר הקב"ה אדם הראשון הכנסתי אותו לגן עדן וציויתיו ועבר על ציוויי ודנתי אותו בגירושין ושילוחין וקוננתי עליה איכה, שנאמר ויאמר לו איכה, אף בניו הכנסתי אותם לארץ ישראל... ודנתי אותם בגירושין שנאמר מביתי אגרשם וקוננתי עליהם איכה ישבה בדד". וראו גם בדברי השל"ה שצוטטו בפרק זה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











