ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- דרך עץ חיים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
גלות מצרים אפשרה את החירות והשחרור משעבוד הנחש בחג הפסח, וכעת ניצב עם ישראל מחדש בפני הצמתים שהובילו לחטא בגן עדן, אך הפעם בהקשר של תיקון ותשובה. בחג השבועות תוקן העיוות שיצר הנחש בהשכיחו את מקור הטוב, והאדם שב להכיר בכך שהשפע הגדול לו זכה ניתן לו מאת ה'. כמו כן, האדם שב לתודעה לפיה שפע זה אינו סתמי, והוא ניתן לו לצורך מימוש שליחות. בראש השנה מתגלה גם כי לא רק השפע החיצוני מקורו בטוב ה' אלא גם עצם החיים, והאמון בה' שב. שיבת האמון בה' היא המפתח המאפשר לאדם להתעלות ביום הכיפורים מעל חושיו הארציים, שהובילו לחטא בגן עדן, ולהכיר באחריותו לחטאי העבר – בניגוד לאדם ולאשתו שהתכחשו לאחריותם. כעת ה' לא רק מכסה את תוצאות החטא אלא מכפר ומטהר את האדם מחטאיו, ובכך נסללה הדרך לשוב בחג הסוכות לחיי גן עדן, חיים שהם הם 'ספר החיים' בו נכתב ונחתם האדם בראש השנה וביום הכיפורים. בחג הסוכות מסתופף האדם בצל השכינה, חג זה מתאפיין בשמחה גדולה המתקנת את העיצבון שיצר החטא, והאדם שמח במעשה ידיו ובפרי עמלו, בניגוד למצב הקללה שבו האדם עמל לריק, אוכל את עשב השדה, והאדמה מצמיחה לאדם קוץ ודרדר.
לאחר הדרך הארוכה שעבר האדם, הוא נפגש עם המדרגה העתידית שהיתה מיועדת לו אילו לא חטא, ובה החיות הא-להית לא רק נמצאת מחוץ למציאות אלא גם ממלאת אותה. בכך נעוץ סופו של התהליך בתחילתו: בתחילת התהליך, בחג הפסח, השתחרר האדם מהתלות בנחש כדי לפתח את עצמאותו, ובסוף התהליך מגלה האדם את האור הא-להי שבתוכו, ובכך הוא נפגש עם עץ החיים.
***
במבוא לחוברת זו, נכתב: "את סיפור גן עדן מסיימת התורה בתיאור גירוש האדם מהגן, והצבת להט החרב המתהפכת והכרובים כדי לשמור על דרך עץ החיים. האם התורה מתארת גם את הדרך בה יוכל האדם לשוב?" כמענה לשאלה זו, תואר בחוברת כיצד המועדים מהווים נקודות ציון בדרך השיבה לגן עדן. למעשה, השיבה לגן עדן מהווה בתורה ממד עומק לא רק ביחס למועדים אלא גם בעניינים נוספים, וניתן לומר שכל המשכה של התורה מהווה מענה לשאיפה העמוקה של השיבה לגן העדן 1 . עם ישראל נועד להחזיר את האנושות ואת הבריאה כולה לאיכות החיים של גן עדן 2 , וכפי שראינו בעיוננו ליום שמיני עצרת - בית המקדש הקרוי 'גנו' של הקב"ה, ומהווה את מקום המפגש בין האנושות לה', נועד להשפיע שפע של חיי עדן לכל מקום.
עם ישראל, בית המקדש והמועדים מבטאים את שלשת ממדי היסוד של הבריאה, נפש מקום וזמן. עם ישראל מבטא את ממד הנפש, בית המקדש מבטא את ממד המקום, ומקראי הקודש מבטאים את ממד הזמן. שלשת ממדים אלו הם גם הממדים המרכזיים בפרשת גן עדן: האדם, הגן ותנועת החיים.
מכנה משותף בולט לשלשת המעגלים הללו של השיבה לגן עדן הוא הקודש: ביחס לבית המקדש ובמקראי הקודש טבוע הקודש בשמם, ועם ישראל קרוי בתורה 'עַם קָדוֹשׁ' (לדוגמה, בסוף פרשת ואתחנן). נמצא שעניינו של ממד הקודש הוא להוות את החיבור בין החיים בעולם הזה לבין חיי גן עדן, ובכך להשפיע שפע של חיי עדן לעולם.
^ 1.במקומות רבים בדברי חז"ל מזוהה עץ החיים עם התורה, לדוגמה בתרגום ירושלמי על התורה ג כד "ארום (הרי) אילן דחייא הוא אורייתא, כל דנטר לה בעלמא הדין הוי חי וקיים באילנא דחיי". וכן בתנא דבי אליהו רבה א "אין עץ החיים אלא תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה", וכן בויקרא רבה לה ו "תני בשם ר' אלעזר, הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים. אמר להם הקב"ה, אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסיף, ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם. והיכן הוא משמען של דברים? שנאמר ויגרש את האדם לשמור את דרך עץ החיים, את דרך זו דרך ארץ, ואחר כך עץ החיים זו תורה".
^ 2.ראה לדוגמה במאמרו של שאול רגב "בחירת עם ישראל בהגותו של רבי יצחק אברבנאל", בתוך קובץ "אסופות", הוצאת הרב יד ניסים התשמ"ח, כרך ב'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












