ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- דרך עץ חיים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
גלות מצרים אפשרה את החירות והשחרור משעבוד הנחש בחג הפסח, וכעת ניצב עם ישראל מחדש בפני הצמתים שהובילו לחטא בגן עדן, אך הפעם בהקשר של תיקון ותשובה. בחג השבועות תוקן העיוות שיצר הנחש בהשכיחו את מקור הטוב, והאדם שב להכיר בכך שהשפע הגדול לו זכה ניתן לו מאת ה'. כמו כן, האדם שב לתודעה לפיה שפע זה אינו סתמי, והוא ניתן לו לצורך מימוש שליחות. בראש השנה מתגלה גם כי לא רק השפע החיצוני מקורו בטוב ה' אלא גם עצם החיים, והאמון בה' שב. שיבת האמון בה' היא המפתח המאפשר לאדם להתעלות ביום הכיפורים מעל חושיו הארציים, שהובילו לחטא בגן עדן, ולהכיר באחריותו לחטאי העבר – בניגוד לאדם ולאשתו שהתכחשו לאחריותם. כעת ה' לא רק מכסה את תוצאות החטא אלא מכפר ומטהר את האדם מחטאיו, ובכך נסללה הדרך לשוב בחג הסוכות לחיי גן עדן, חיים שהם הם 'ספר החיים' בו נכתב ונחתם האדם בראש השנה וביום הכיפורים. בחג הסוכות מסתופף האדם בצל השכינה, חג זה מתאפיין בשמחה גדולה המתקנת את העיצבון שיצר החטא, והאדם שמח במעשה ידיו ובפרי עמלו, בניגוד למצב הקללה שבו האדם עמל לריק, אוכל את עשב השדה, והאדמה מצמיחה לאדם קוץ ודרדר.
לאחר הדרך הארוכה שעבר האדם, הוא נפגש עם המדרגה העתידית שהיתה מיועדת לו אילו לא חטא, ובה החיות הא-להית לא רק נמצאת מחוץ למציאות אלא גם ממלאת אותה. בכך נעוץ סופו של התהליך בתחילתו: בתחילת התהליך, בחג הפסח, השתחרר האדם מהתלות בנחש כדי לפתח את עצמאותו, ובסוף התהליך מגלה האדם את האור הא-להי שבתוכו, ובכך הוא נפגש עם עץ החיים.
***
במבוא לחוברת זו, נכתב: "את סיפור גן עדן מסיימת התורה בתיאור גירוש האדם מהגן, והצבת להט החרב המתהפכת והכרובים כדי לשמור על דרך עץ החיים. האם התורה מתארת גם את הדרך בה יוכל האדם לשוב?" כמענה לשאלה זו, תואר בחוברת כיצד המועדים מהווים נקודות ציון בדרך השיבה לגן עדן. למעשה, השיבה לגן עדן מהווה בתורה ממד עומק לא רק ביחס למועדים אלא גם בעניינים נוספים, וניתן לומר שכל המשכה של התורה מהווה מענה לשאיפה העמוקה של השיבה לגן העדן 1 . עם ישראל נועד להחזיר את האנושות ואת הבריאה כולה לאיכות החיים של גן עדן 2 , וכפי שראינו בעיוננו ליום שמיני עצרת - בית המקדש הקרוי 'גנו' של הקב"ה, ומהווה את מקום המפגש בין האנושות לה', נועד להשפיע שפע של חיי עדן לכל מקום.
עם ישראל, בית המקדש והמועדים מבטאים את שלשת ממדי היסוד של הבריאה, נפש מקום וזמן. עם ישראל מבטא את ממד הנפש, בית המקדש מבטא את ממד המקום, ומקראי הקודש מבטאים את ממד הזמן. שלשת ממדים אלו הם גם הממדים המרכזיים בפרשת גן עדן: האדם, הגן ותנועת החיים.
מכנה משותף בולט לשלשת המעגלים הללו של השיבה לגן עדן הוא הקודש: ביחס לבית המקדש ובמקראי הקודש טבוע הקודש בשמם, ועם ישראל קרוי בתורה 'עַם קָדוֹשׁ' (לדוגמה, בסוף פרשת ואתחנן). נמצא שעניינו של ממד הקודש הוא להוות את החיבור בין החיים בעולם הזה לבין חיי גן עדן, ובכך להשפיע שפע של חיי עדן לעולם.
^ 1.במקומות רבים בדברי חז"ל מזוהה עץ החיים עם התורה, לדוגמה בתרגום ירושלמי על התורה ג כד "ארום (הרי) אילן דחייא הוא אורייתא, כל דנטר לה בעלמא הדין הוי חי וקיים באילנא דחיי". וכן בתנא דבי אליהו רבה א "אין עץ החיים אלא תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה", וכן בויקרא רבה לה ו "תני בשם ר' אלעזר, הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים. אמר להם הקב"ה, אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסיף, ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם. והיכן הוא משמען של דברים? שנאמר ויגרש את האדם לשמור את דרך עץ החיים, את דרך זו דרך ארץ, ואחר כך עץ החיים זו תורה".
^ 2.ראה לדוגמה במאמרו של שאול רגב "בחירת עם ישראל בהגותו של רבי יצחק אברבנאל", בתוך קובץ "אסופות", הוצאת הרב יד ניסים התשמ"ח, כרך ב'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
