ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"רבי אומר... הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות..." (אבות ב, א). מדברי רבי מוכח, שאין להעדיף קיומה של מצווה אחת על-פני חברתה, ובכולן עלינו להיות זהירים. ואולם, עם כל זה, לפעמים אנו עומדים בפני מצבים שקיומה של מצווה אחת עלול לדחות קיומה של מצווה אחרת, ועלינו להכריע מה יידחה מפני מה. בדברי חז"ל ובדברי רבותינו יש הדרכה כיצד יש לנהוג בנסיבות כאלה.
לפני מתן תורה אנו רואים שלפעמים אף עברו עבירה כדי לקיים מצווה. לדוגמה: יעקב אבינו נשא שתי אחיות; עמרם נשא את דודתו.
על-כך הסביר "נפש החיים" (שער א, כא) שהאבות הקדושים, בטוהר שכלם, השיגו את "התיקונים הנוראים הנעשים בכל מצווה, בהעולמות וכוחות העליונים ותחתונים, והפגמים הגדולים והחורבן וההריסה חס ושלום, שיגרמו בהם אם לא יקיימום... וזה אחד מהטעמים שלא ניתנה תורה לנח והאבות הקדושים, שאם היתה ניתנת להם, לא היה יעקב רשאי לישא שתי אחיות" וכו'.
ואולם ממתן תורה אין אנו רשאים עוד ללכת בדרך זו, וכך כתב (נפש החיים שער א', פרק כב'):
"ומשבא משה והורידה (את התורה) לארץ - לא בשמים היא, ולבל יתחכם האדם הגדול שהשגתו מרובה, לומר אנוכי הרואה סוד... שראויים לי לפי שורש נשמתי... לעבור על איזה מצווה, או לדחות שום פרט מפרטי המעשה... אף דקדוק אחד מדברי סופרים... ועדיין כשהיתה נבואה בישראל, היה נביא רשאי לחדש דבר להוראת שעה בלבד... ומעת שבעוונותינו פסקה נבואה מישראל - אף אם יתאספו כל חכמי ישראל... לשנות איזה פרט... לא נאבה ולא נשמע להם... ועדיין בימי התלמוד היו רשאים לחדש מצוות דרבנן כשמצאו סמך מהתורה, כגון נרות חנוכה... וכאשר נחתם התלמוד הקדוש - אנו אין לנו אלא לשמוע ולעשות ככל הכתוב בתורה הקדושה שבכתב ושבעל-פה... בלי נטות מהם נטייה כל דהו".
עת לעשות לה' - הפרו תורתך?
הנה, למרות האמור כאן שאחרי חז"ל אין לשנות כלום בתורה, יש מצבים בעייתיים שיש להכריע בהם. במסכת שבת ד ע"א עוסקת הסוגיה בעניין המדביק פת בתנור בשבת, שאם הפת תיאפה יתחייב המדביק משום אופה, ושואלת הגמרא האם מותר לאדם לרדות את הפת ולעבור על איסור דרבנן כדי להציל את חברו.
רב ששת אומר: וכי אומרים לו לאדם חטא, כדי שיזכה חברך? התוספות שם מפרטים מקומות מקבילים שבהם מותר לאדם לחטוא כדי שיזכה חברו, כגון כשהוא הגורם שהכשיל את חברו, או במצווה דרבים, ועוד. כללים אלה נמצאים בגמרא ובפוסקים. לאורך כל הדורות דנו רבותינו באין-ספור מקרים כאלה (עיין בספרו המצוין של הרב נחום רקובר "המטרה מקדשת את האמצעים").
מי בעל הסמכות להכריע, כאשר יש ניגוד בין ערכים שונים?
בשו"ת "נודע ביהודה" כתב (תניינא, אבן-העזר לז):
"יצא לנו מזה, דהיכא דלא מצינו בפירוש בחכמי התלמוד, לא אמרינן 'חטא כדי שיזכה חברך', אפילו אם האיסור הוא מדרבנן".
ועיין בדברי המאירי בסנהדרין יז ע"א, בשם גדולי המפרשים, שעניינים אלה "ננעלו בפני רוב בני אדם, ואין ראוי לכך אלא מופלג בדורו, בידיעה, בחריפות ופלפול מיושב, ודעה מיושבת". ובספר "כפות תמרים" (מסכת סוכה לד) - "דאינו יכול להקל משום 'עת לעשות לה'', אלא גדול הדור, שאין למעלה הימנו, כגון רשב"ג שהיה נשיא..."
ועיין בדברי המאירי בסנהדרין יז ע"א, בשם גדולי המפרשים, שעניינים אלה "ננעלו בפני רוב בני אדם, ואין ראוי לכך אלא מופלג בדורו, בידיעה, בחריפות ופלפול מיושב, ודעה מיושבת". ובספר "כפות תמרים" (מסכת סוכה לד) - "דאינו יכול להקל משום 'עת לעשות לה'', אלא גדול הדור, שאין למעלה הימנו, כגון רשב"ג שהיה נשיא..."
ובשו"ת "שרידי אש" ב', ח' כתב:
"ובוודאי שדבר זה נמסר רק לחז"ל להכריע מתי הוא ה'עת לעשות', ומה מותר להפר, ולא נמסר לכל אדם לעשות מעשה בשביל שהוא יודע שיש כאן עת לעשות".
ומוסיף - בעניין שירה מעורבת לגברים ונשים - שבדבר שהוא מידת חסידות, ויש שמקילים בו - רק בזה ניתן להקל כדי שלא תישכח תורה מישראל. (עיין שם, שכתב דברים מדויקים מאד, ולצערנו יש שהשתמשו בדבריו באופן מסולף להתיר חינוך מעורב ח"ו).
וכן כתב מרן הגר"א שפירא שליט"א (תחומין חלק ה):
"ויש שעבירה נדחית מפני מצווה אחרת, אך אלו מקרים נדירים שמסורים לשיקול דעתם של גדולי האומה ; אין לו לאדם לפסוק לעצמו בעניינים מורכבים אלה, ובפרט הנוגעים לכלל ישראל, אלא חייב לשאול דעת רבנים גדולים שמקובלים באומה , ועיין בארחות חיים (לר' חיים מוולוז'ין) סימן קלב, מה שכתב על 'עבירה לשמה', שלא שייכת בזמן הזה".
סירוב פקודה המנוגדת להלכה
גם בימינו קבעו גדולי הדור, שיש לסרב למלא פקודה המנוגדת להלכה (על-פי הגמרא והרמב"ם שפסקו כן, ויש תקדימים רבים במקורות לכך), גם אם יש אומרים, שהדבר יחליש ח"ו את הצבא, וכדומה. פסק הלכה זה פורסם ברבים, וחתמו עליו מרנן ורבנן: הגר"א שפירא שליט"א, הגר"מ אליהו שליט"א, ובעבר חתמו על פסק דומה גם הגר"ש גורן זצ"ל, הגרמ"צ נריה זצ"ל וגדולים נוספים מהשורה הראשונה של גדולי הדור. גם מרן הגאון ר' צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, במאמרו הנקרא "לא תגורו", כתב שכל איש צבא בישראל חייב לעכב נסיגה בארץ-ישראל. קשה מאוד מאוד להבין, כיצד קמים אנשים, חלקם רבנים, ומפרסמים דברים הפוכים. יש ברוך ה' תלמידי-חכמים הזוכים להשיב תשובות רבות לשואלים רבים - בכתב ובעל-פה, גם בשידורים ברדיו וכדומה - ותשובותיהם נפלאות ונכונות, אבל מספר הפניות של הציבור הרחב אליהם אינו קובע את מקומם במדרג הגדולים. בסנהדרין כיהנו גדולים מאוד וישבו לפניהם שורות שורות של תלמידי-חכמים לפי מעלתם בתורה. כיצד מדרגים את גדולי האומה? אלא אותם תלמידי-חכמים גדולים, אשר גדולי ישראל מתייעצים אתם, שואלים אותם, ומקבלים את דעתם - הם הם גדולי האומה. הגדולים המיוחדים, אשר דייני ישראל¬, רבני ערים וראשי ישיבות מתייעצים אתם בעניינים הכבדים של פתרון בעיות של עגונות ובשאלות המסובכות והקשות של הדור, ויש בהם שזכו למשא-ומתן של הלכה עם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, והחזון איש זצ"ל, והגר"א הרצוג זצ"ל והגרב"צ עוזיאל זצ"ל ועוד כיוצא בהם - הם הם גדולי האומה.
כמובן שיש אפשרות גם לרבנים שאינם גדולי הדור לדון לפני גדולי הדור, להתווכח ולהילחם במלחמתה של תורה, אבל ההכרעה הסופית נתונה רק לגדולים, ועל פיהם יישק כל דבר. בכך עלינו לחזק את עצמנו ואת תלמידינו.
משנאיך ה' אשנא
שמענו פעם מפי מורנו ורבנו הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שיש מצווה לקרוא את הספרים "אגרות לראיה", וללמוד איך התייחסו גאוני הדורות האחרונים למרן הרב זצ"ל. הם ראו בו את הגאון שבדורותינו, גם אם היו ביניהם שהתנגדו לקרבתו לציונות וכו'.
את דברי מרן הרב זצ"ל יש ללמוד לעומק ולרוחב בשלמותם, לפעמים נדמה, שתולים בו כל מיני הדרכות שאינן נכונות בהתייחסותו לציבור שעדיין איננו שלם בקיום תורה ומצוות. הרב בעצמו כתב באגרת תקנ"ה: "והשם יתברך יודע, שלא את כל הפושעים אני מקרב, כי אם אותם שאני מרגיש, שכח סגולי גדול מונח בפנימיותם... ועל אותם שכבר איבדו גם את הסגולה הפנימית שלהם לגמרי אמר דוד המלך עליו השלום 'הלא משנאיך ה' אשנא'"... ועיין גם בספר "גנזי הראיה" חלק ו', שיש מצבים של שנאה ראשונית, ובשלבים מאוחרים יותר תבוא ההבחנה בין הצד הטוב לצד הרע.
בוודאי ובוודאי שאסור לחבק את עובר העבירה בשעת העבירה, ובוודאי שאין לסייע לו בביצוע העבירה, כמו שראינו לצערנו תופעות כאלה, תוך כדי הפשע הנורא של פינוי יישובים בארץ-ישראל והריסתם האכזרית.
נוסף על הפן ההלכתי, צריך לדעת שהחיבוק של חייל העוקר אדם מביתו הוא תופעה לא טבעית. וכתב הרב בשמונה קבצים (א, קמ) שיש "צד בריא בהיכרות הטבעית, ברגשות הטבעיים ובחושים הטבעיים..." כמובן שאין להשתמש בפעולות אלימות אקטיביות, אלא כמו שהורנו מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, בהיותו בן למעלה מ-80, כשלקח חלק בהתנחלות הראשונה באלון-מורה, הוא נאחז בגדר, ואמר לאלוף הפיקוד: יש דין 'ייהרג ואל יעבור' על כיבוש ארץ-ישראל, וגם אם תירה בי - לא אזוז מפה. הוא לא היה מוכן לקבל את אלוף הפיקוד לשיחה בעקבות מעשה הפינוי, וגער בקצינים המפנים.
עלינו לנהוג כמו שהורנו רבינו בהתנהגותו המעשית, וגם במכתבים הרבים ובכרוזים שכתב בהתנגדותו לפינוי כלשהוא בארץ-ישראל. מעולם לא טען טיעונים ביטחוניים, אלא חזר ושינן את איסורי התורה של "לא תחנם", "והארץ לא תמכר לצמיתות", והחיוב של מצוות עשה של כיבוש ארץ-ישראל, השקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
דרכו זו הוכיחה את עצמה בשינוי עצום של מפת ארץ-ישראל, בהתנחלות ענפה בכל חלקי יש"ע והגולן, וברבבות יהודים, כן ירבו, שהקימו עשרות יישובים, ישיבות ומפעלים, בתוך תקופה קצרה ביותר, ובעז"ה יהיה זה מפעל בלתי הפיך.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










