ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי אישה ענייה אחת, תגרנית של תפוחים שדוכן סחורתה עמוד בסמוך לביתו של רבי חיים מצאנז, באה אליו בערב שבת וקבלה: רבי, עדיין אין לי כסף לקנות את צרכי השבת. שאל אותה הצדיק: "ומה עם דוכן התפוחים שלך?" השיבה האישה: "הבריות אומרים שתפוחי גרועים הם, ואינם רוצים לקנותם". מיד רץ ר' חיים אל הרחוב וקרא: "מי רוצה לקנות תפוחים טובים..." כרגע אחד נתקבץ סביבו עם רב, המטבעות עפו בלי לראותם ובלי למנותם, ובמהרה נמכרו כל הפירות במחיר כפול ומשולש. "ראי נא", אמר ר' חיים בתמימותו בשעה שפנה ללכת, "תפוחייך טובים היו, אלא שהבריות לא ידעו זאת".
העולם אומרים שאין מקשים קושיות על מעשיות. אבל האמת היא שהסיפור הזה הוא סיפור קשה. התפוחים היו באמת גרועים, וכל הסיבה שר' חיים מצאנז הצליח למכור אותם היתה משום שר' חיים מצאנז היה המוכר. אם כן לא מובן המסר הסופי שר' חיים מעביר לאישה, שהתפוחים היו טובים אלא שהבריות לא ידעו על כך.
נראה שניתן לשמוע מהסיפור שני מסרים: ר' חיים מצאנז מתבונן באישה העומדת מול ביתו ורואה שהיא עצמה כבר אינה מאמינה בסחורה שהיא מוכרת לבריות. היא יודעת שהאנשים חושבים כי סחורתה פגומה. כיוון שהיא עצמה איננה מאמינה בסחורתה, היא איננה מסוגלת גם למכור אותה.
הסיפור שלנו, אם כן, הוא סיפור על מודעות עצמית. על הבנה של ערך האדם בעיני עצמו. אדם שאיננו מאמין ביכולת שלו למכור, להעביר, לתת משהו לבריות - אל יעמוד בשוק. אם הוא אינו מאמין בסחורתו, גם הרבים לא יאמינו בה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
78 - נשמה של תוהו
79 - שריפה בעיירה
80 - תפוחים לשבת
טען עוד
ר' חיים הוא מנהיג. אין הוא בעל גאווה. הוא מכיר בערך הסחורה שהוא מוכר לרבים. משום שהוא מכיר בערך הסחורה הזאת, הוא גם מסוגל למכור אותה. כשר' חיים עומד בשוק ומוכר, הרבים מתייחסים לאותה הסחורה אחרת. הבעיה אם כן איננה בסחורה, אלא במי שמוכר אותה.
אך נראה שאין זה המסר היחיד מהסיפור שלנו. כפי שכבר אמרנו, הסיבה לכך שהתפוחים נמכרים במהירות ובמחיר כפול ומשולש היא משום שהמוכר הוא ר' חיים. המסר הוא שהשאלה איננה מה טיבם של התפוחים, אלא מי מוכר אותם. הבריות קונים את התפוחים משום שהם באים מידו של ר' חיים מצאנז. כך היא דרכם של חסידים. חביב בעיניהם מקחו של ר' חיים, גם אם יהיה תפוחים גרועים ממקחו של כל תגרן אחר.
פעמים רבות במהלך חיינו אנו נאלצים לאכול תפוחים מקולקלים. פעמים רבות במהלך חיינו הנסיבות מזמנות לנו קשיים שאיננו ששים לאכול אותן, קרי לקבל אותן. אבל האמת היא שאנו צריכים לשאול את עצמנו מיהו הנותן, מידו של מי אנו צריכים לקבל את התפוחים הללו. על סיפור היונה השבה ועלה זית בפיה אל נח, אמרו חכמים שהיונה אמרה לנח: "יהיו מזונותי מרורים כזית מידיו של הקב"ה, ולא מתוקים כדבש מידיו של בשר ודם". שלמה אמר בחכמתו: "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא". השאלה מידי מי מקבלים כל דבר.
האישה הדופקת על דלתו של ר' חיים מצאנז מתלוננת על כך שאין לה כסף לצרכי השבת. היא צריכה למכור את התפוחים, ותרוויח את צרכי השבת. על הפסוק: "ויברך אלקים את יום השביעי" שאלו בספר הזוהר: וכי מאחר שלא ירד בו מן, איזו מן ברכה היא זו שנתברך בה היום השביעי? אלא לומר לך שכל הברכות של ימי השבוע תלויות בשבת. בכל ימי המעשה יורדת הברכה דרך התפוחים, ואם התפוחים גרועים הם לא יורדת הברכה. לקראת יום השבת יורדת הברכה מידו הפתוחה הקדושה והרחבה של בורא עולם. זוהי ברכת הנותן, שמתנתו מתברכת בעצם העובדה שהוא הנותן אותה. תפוחים של שבת הם תפוחים אחרים; אלו תפוחים שטביעת ידו של הנותן טבועה בהם, והמחיר הוא מחיר כפול ומשולש.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.










