ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- כללים בלימוד תנ"ך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
הרב נריה גוטל כתב מאמר בשם 'תורת ארץ ישראל – התלמוד הירושלמי במשנת הרב קוק', שבו הוא טוען שכאשר הרב קוק משתמש בביטוי "תורת ארץ ישראל" הוא מתכוון תמיד לתלמוד הירושלמי. ישנם כאלו שחושבים שחז"ל עשויים מעור אחד, ולא כל כך ברור, במיוחד בישיבות ארץ ישראל שם עוסקים הרבה בצד הציבורי, שהתלמוד הבבלי מציג בעקבות המציאות שבה הוא חי גישה חינוכית שונה. חשוב לשים לב לגישה זאת, כדי שנבין טוב יותר את הגישה החינוכית המיוחדת של תורת ארץ ישראל, גישה שחייבת להטביע את חותמה בתקופה זו של תחייה לאומית.
הצדיק בתורת ארץ ישראל
האם מקורות התלמודים מאששים את התפיסה שמציג הרב קוק? ניתן כמה דוגמאות כדי להמחיש את הדברים. התלמודים בריש מסכת ברכות מספרים על דוד המלך שהיה קם באמצע הלילה, אולם ישנו הבדל מרכזי בין התלמודים. בתלמוד הבבלי מסופר שדוד היה עוסק בתורה. בתלמוד הירושלמי כנראה שלא חולקים על קביעה זאת, אולם התלמוד הירושלמי מדגיש את העובדה שדוד המלך היה מעורר את חבירי תורה, כלומר את ראשי הישיבות. ישנה כאן שאלה מרכזית האם עיקר עניינו של המלך הוא הלימוד הפרטי, או שעיקר עניינו של מי שמנהיג את עם ישראל הוא להפעיל בצורה הטובה ביותר את מערכת החינוך.
דוגמה נוספת להדגשה זאת של התלמודים היא ההספד שנאמר על יואב בן צרויה שר צבא ישראל. לפי התלמוד הבבלי (סנהדרין סוף פרק רביעי) מתארים את יואב כמי שביתו היה נקי מגזל והיה גם בית מכניס אורחים, כלומר מתרכזים באישיותו הפרטית של יואב. לעומת זאת לפי התלמוד הירושלמי (מכות ב, ו) מעמידים במרכז את תרומתו לכלל – יואב בן צרויה היה בונה מבני ציבור ומפרנס תלמידי חכמים. על הפסוק בספר ישעיהו (נח, ב) "ואותי יום יום ידרשון" מסביר התלמוד הבבלי שכל מי שעוסק בתורה יום אחד מעלה עליו הכתוב כאילו למד שנה שלמה (חגיגה ה, ב) - במוקד נמצאת התורה של היחיד, בעוד שבתלמוד הירושלמי דורשים את אותו פסוק על מצוות כלליות כמו שופר וערבה (ראש השנה ד, ח), שמכנסות סביבן ציבור גדול. אותו פסוק והתייחסויות שונות לגמרי.
הסבר זה גורם לנו להבין טוב יותר מהי הגדרתו של צדיק בתקופה של תחייה לאומית. התלמוד הבבלי קובע שישנם 36 צדיקים בכל דור, בעוד שהתלמוד הירושלמי מסתפק ב-30. לכאורה מה כל כך עקרוני במספר הצדיקים? דומה שבאמת המספר אינו כל כך משנה, מה שחשוב יותר הוא הפסוקים שעליהם סומכים התלמודים. התלמוד הבבלי סומך על הפסוק "אשרי כל חוכי לו" - לו בגימטריה 36. לדעת התלמוד הבבלי צדיק הוא אדם המעלה שכל כולו דבקות בקב"ה. לעומת זאת הפסוק שמציג התלמוד הירושלמי הוא הפסוק בפרשת וירא אודות אברהם: "ואברהם היה יהיה לגוי גדול" - יהיה בגימטריה 30. לדעת התלמוד הירושלמי דמות הצדיק מודגמת על ידי דמותו של אברהם אבינו. צדיק הוא אישיות מיוחדת שמחוברת לאומה וחושבת כל הזמן איך לקדם את המציאות, איך לבנות את האומה הישראלית, איך עם ישראל יהיה לגוי גדול. מעניין הדבר שבמקום אחר ביחס לחוני המעגל, שמוגדר בחז"ל צדיק, אומר הירושלמי שחוני המעגל שאב את כוחותיו מהאומה הישראלית. לדעת התלמוד הירושלמי לא יכול להיות דגם של צדיק שאינו מחובר לאומה.
זווית חדשה לעקידה
לאור הסתכלות זאת ייתכן שנבין טוב יותר את פרשת העקידה כפי שמצייר אותה התלמוד הירושלמי. ראשית, נקדים ונאמר שהתלמוד הירושלמי אוהב לחדש. גם בפרשות שדשו בהן רבים, תמיד נמצא בתלמוד הירושלמי הארה חשובה, שייתכן שתגרום לנו להסתכל על הפרשה בזווית קצת אחרת. כך בחטא העגל, כך בחטא המרגלים, וכך כפי שנראה גם בפרשת העקידה.
כאשר אנו שואלים את השאלה מי עומד במרכז פרשת העקידה, מסתבר שישנן שתי תשובות אפשריות לשאלה זאת. תשובה אחת היא כמובן אברהם אבינו, ותשובה שנייה היא יצחק אבינו. התלמוד הירושלמי (תענית ד, ב) מפתיע ומגלה כדרכו הסתכלות ציבורית. לא אברהם אבינו עומד במרכז ולא יצחק אבינו. מי שעומד במרכז הוא עם ישראל.
הרקע להסבר הירושלמי לפרשת העקידה נוגע למשנה במסכת תענית העוסקת בברכה שמוסיפים בתעניות ציבור, שעוסקת בכך שהקב"ה ענה בחיוב לתפילתו של אברהם אבינו. ברכה שנגמרת במילים "גואל ישראל". התלמוד הירושלמי שואל שאלה פשוטה: מדוע כתוב גואל ישראל, הרי רק יצחק נגאל? כמובן שההסבר הפשוט, שגם אותו מביא הירושלמי, הוא שגאולתו של יצחק גרמה להמשכיות של עם ישראל.
מסתבר שהמקשה ציפה לתשובה עמוקה יותר, תשובה שעונה גם על שאלה נסתרת שמעלה המשנה. המשנה אומרת שהברכה הנאמרת היא "מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם". הנוסח "מי שענה את אברהם" מעיד על כך שאברהם ביקש משהו מהקב"ה במעמד העקידה. הדברים תמוהים מאוד, שכן לא מצאנו בפשט הכתובים ביחס לעקידה שאברהם מבקש בקשה כלשהי מהקב"ה.
התשובה לדברים היא שבאמת לא מדובר קודם העקידה, אלא לאחר העקידה. אברהם אבינו מבין היטב מדוע הקב"ה הכניס אותו לניסיון הזה. אברהם מבקש אחר העקידה מהקב"ה שכמו שהיה לו מה לומר ביחס לעקידה, הרי אמרת לי שביצחק ייקרא לך זרע - ואם אברהם היה אומר כך, הרי ממילא הניסיון היה מתבטל מעיקרו, מכיוון שמדובר בטיעון צודק - הרי מבקש אני ממך הקב"ה שבשעה שייקלעו בניי למצבים קשים, תהא אתה מלמד עליהם סנגוריה. כל מטרת העקידה היא טובתם של ישראל.
קרניים של גאולה
התלמוד הירושלמי בסוגיה זו אינו מסתפק בכך, ומביא הסבר שלישי מדוע אנו חותמים את הברכה במילים "גואל ישראל". הירושלמי טוען שכל עקידה יצחק אינה רק בחינת מאורע היסטורי, אלא היא בעצם תמונת ראי למה שקורה ויקרה לעם ישראל.
האיל שנאחז בסבך מסמל לדעת הירושלמי את הסיבוכים ואת המצבים הקשים שעתיד עם ישראל להיקלע אליהם, כולל מצבים רוחניים חמורים. אולם בסופו של דבר הקב"ה מבטיח לנו גאולה. גאולת ישראל פירושה הוא שעם ישראל ממלא כראוי את התפקיד שהוא יועד לו, וממילא תיווצר מציאות של עולם מתוקן, עולם שבו כל האנושות תבין שהקב"ה הוא מלך על כל הארץ. גאולת ישראל מסומלת על ידי קרניו של האיל. הקרניים הנאחזות בסבך מסמלות, כאמור, את הסיבוכים, אולם בסופו של דבר מובטח לנו שנגיע למציאות של גאולת ישראל, נשחרר את הקרן ונתקע בה תקיעה גדולה. כבר עכשיו, למרות כל הצרות והמשברים, אנו בטוחים בגאולתם של ישראל ולכן אנו מסיימים בברכת "גואל ישראל".
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









