ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
את גרסת הירושלמי מסביר הרב עוזי קלכהיים, וזאת בעיקר סביב הסיפור שמושמט בתלמוד הירושלמי לפיו רשב"י נתן את עיניו כאשר יצא מן המערה באדם שחרש את שדהו. בבבלי אנו מוצאים את רשב"י ובנו צוררים את הטבע אחר שהתקדשו במערה. זה תלמודה של בבל, תלמוד הגלות. זו "השכינה שירדה בגלות עם ישראל והיא הכשרון להעמיד קדושה בניגוד לטבע". לעומת זאת, בגרסה שבירושלמי (שביעית ט, א) לא מופיע כלל עניין זה. אדרבא, אחר י"ג שנים רצופות, הטבע הוא שמלמד אותם שיכולים הם לצאת לחירות. בירושלמי מסופר שישבו על פתח המערה וראו צייד שנכשל בציד ציפור, ושמעו בת קול אומרת "דימוס" (חופשי). מזה נרמזו שיכולים הם כבר לצאת לחופשי. בתלמודה של ארץ ישראל, הספוג מקדושת הארץ, הטבע אינו עומד בניגוד לקדושתם של התנאים. אדרבה, הם נעזרים בו. זו "הקדושה שבטבע".
אם נשווה בין שתי הגרסאות של התלמודים לסיפור רשב"י, ניווכח שבסיפור בתלמוד הבבלי רשב"י כל הזמן מגיב. הוא יוצא מן המערה רק בעקבות הודעתו של אליהו, הוא אומר שעליו לעשות תיקון בטבריה רק כתגובה על הנס שנעשה לו, וגם ביחס לתיקון שהוא טיהור שטח שהיה ספק בית קברות כדי שכוהנים יוכלו לעבור בו, הוא עשה זאת רק לאחר שתושבי טבריה אמרו לו שזה התיקון הרצוי. לעומת הגרסה של הבבלי, בירושלמי רשב"י כל הזמן יוזם – הוא יוצא בעצמו מן המערה, הוא בעצמו יוזם את תיקון טבריה ללא קשר למה שקרה לו קודם לכן, וגם את התיקון הספציפי שבטבריה הוא יוזם בעצמו.
תורת ארץ ישראל מציגה את רשב"י כיוזם. כיוון זה יסביר לנו מאמר תמוה מאוד בירושלמי. התלמוד הירושלמי (תענית ד, ה) מביא את דברי רשב"י שהעיד על רבו רבי עקיבא שאמר על בר כוכבא שהוא מלך המשיח. לכאורה הדברים תמוהים. מרד בר כוכבא נכשל, ואם כך כביכול רבי עקיבא טעה. מדוע אם כן רשב"י מדגיש את טעותו של רבו? האם במקרה כזה לא יותר נכון פשוט לשתוק? התשובה לדברים היא שרשב"י מנסה ללמדנו שרבי עקיבא לא טעה. אמנם מרד בר כוכבא לא הצליח, אולם רבי עקיבא לימד אותנו דבר עקרוני, והוא שאין להסכים בשום אופן לשלטון זר, וכאשר אנו מגלים מצביא דגול כדוגמת בר כוכבא, מוטלת החובה למסור את הנפש ולצאת למאבק לשחרור העם. רשב"י רצה לומר לנו שהפעם באמת לא הצלחנו, אבל למדנו מרבי עקיבא שאסור להתייאש. ברגע שנמצא את המנהיג המתאים שיניף את נס המרד, אנחנו נצעד איתו. אסור להיכנע לפאסיביות, אנחנו חייבים ליזום מהלכים שיתקנו את העולם ובראש ובראשונה להוריד את השלטון הזר.
ישנו הבדל נוסף. רשב"י פועל לתקן את טבריה. הבעיה שהפריעה לזרימת החיים בטבריה הייתה שטח שהיה ספק בית קברות והכוהנים היו חייבים להקיף אותו, שכן אסור מדרבנן לכוהנים לעבור בשטח זה. לפי הגרסה שבתלמוד הבבלי, רשב"י סימן את השטח של הקברים עצמם, כך שהכוהנים יכלו לקצר את דרכם. אולם לפי גרסת הירושלמי רשב"י לא הסתפק בכך, אלא ממש הוציא את העצמות מתוך הקברים – ופינה את השטח. התלמוד הירושלמי מדריך בצורה ברורה, והדבר מהווה כפי הנראה תנאי ליוזמה שראינו שהירושלמי מעודד, שהחיים וצורכיהם מנצחים את המתים. חיים תחת שלטון זר מהווים כניעה למציאות של חולשה, ואנו מצווים להרבות חיים בעולם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
