ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- ענינים כלליים של פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
ישנה מחלוקת בתלמוד הבבלי מתי חל פורים בשנה מעוברת, באדר ראשון או באדר שני?
"אמר ר' חיא בר אבין אמר רבי יוחנן: הלכתא כרבן שמעון בן גמליאל שאמר משום רבי יוסי אמר רבי יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו: 'בכל שנה ושנה' (ט', כא). רבי אליעזר ברבי יוסי סבר 'בכל שנה ושנה' - מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לשבט, אף כאן אדר הסמוך לשבט. ורבן שמעון בן גמליאל סבר 'בכל שנה ושנה' - מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לניסן, אף כאן אדר הסמוך לניסן. בשלמא רבי אליעזר ברבי יוסי מסתבר טעמא דאין מעבירין על המצוות, אלא רבן שמעון בן גמליאל מאי טעמא? אמר רבי טבי: טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף" (ו ע"ב).
בתלמוד הירושלמי הדברים פשוטים יותר, כאן אנו פוגשים דעה אחת בלבד.
"רבי אבהו בשם רבי לעזר 'בכל שנה ושנה' הקיש שנה שהיא מעוברת לשנה שאינה מעוברת, מה שנה שאינה מעוברת אדר סמוך לניסן, אף שנה שהיא מעוברת אדר סמוך לניסן. אמר רבי חלבו כדי לסמוך גאולה לגאולה" (פ"א ה"ה).
לעניין זה עלינו להוסיף נקודה נוספת שעולה מסוגיה אחרת בירושלמי. במבט ראשון, אנו עלולים לסבור שרק חג הפורים הוא יום של שמחה, אולם אין הדבר הזה נכון כלל ועיקר. במקורות רבים אנו מדברים לא רק על ימי הפורים, כלומר על י"ד או ט"ו באדר כימים מיוחדים, אלא על חודש אדר כולו. הגדיל לעשות בעניין זה התלמוד הירושלמי, שאף העניק לחודש אדר (לפחות לחציו הראשון) תווית הלכתית זהה ליום הפורים עצמו (שהרי עיקרו של היום הוא קריאת המגילה):
"תני בשם רבי נתן כל החודש כשר לקריאת המגילה, מאי טעמא? 'והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה...' (ט', כב) - אמר רבי חלבו ובלבד עד חמישה עשר, דאמר רבי חלבו בשם רבי לעזר 'לא יעבור'" (פ"א ה"א).
נחזור לענייננו הראשון, לאחר שראינו שהן הבבלי, הן הירושלמי הגדירו את פורים כחג גאולה, הרי שאנו חייבים להתייחס לשאלה: מה ההבדל בין גאולת פורים לבין גאולת פסח. מקובל לומר שפסח מסמל גאולה נִסִּית ואילו פורים מסמל גאולה טבעית. ננסה, שוב דרך התלמוד הירושלמי, להמחיש את הדברים. ישנו מאמר תמוה מאוד:
"רב ורבי חנינה ורבי יונתן ובר קפרא ורבי יהושע בן לוי אמרו: המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה" (פ"א ה"ה).
הגאון רבי שלמה גורן זצ"ל 1 מסביר את פשר הדברים. דבר פשוט וברור הוא שהתורה לא התייחסה כלל למגילת אסתר בצורה ישירה, אלא שהכוונה היא לכך שהתורה לימדה אותנו יסוד מרכזי, שבא לידי ביטוי באופן הברור ביותר, במגילת אסתר. דברנו מכוונים לעיקרון הנִסים הנסתרים, או במילים פשוטות יותר - עיקרון של גאולה דרך הטבע.
התלמוד הירושלמי מביא שתי נקודות:
רבי חייא רבה ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא בי רבי: כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? 'כי אשב בחושך ה' אור לי' (מיכה ז', ח); כך בתחילה 'ומרדכי יושב בשער המלך' (ב', כא); ואחר כך: 'ויקח המן את הלבוש ואת הסוס' (ז', יא); ואחר כך: 'וישב מרדכי אל שער המלך' (ז', יב); ואחר כך: 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות' (ח', טו); ואחר כך: 'ליהודים היתה אורה ושמחה' (ח', טז)" (ברכות פ"א ה"א).
במקור זה מוצג לנו דֶגֶם של גאולה טבעית - התקדמות בשלבים. המקור לדגם זה, אליבא דתלמוד הירושלמי, הוא סיפור מגילת אסתר. אולם אם נתבונן היטב בפסוקים שמביא הירושלמי הרי שישנו פסוק אחד, המשתלב בין הפסוקים, שלא כל כך ברור כיצד הוא משתבץ בגאולה שבשלבים. הכוונה לפסוק העוסק בזמן שלאחר השלב שהמן הוביל את מרדכי בחוצות העיר - אז, מרדכי שב אל שער המלך, והרי מדובר כאן על שלב של נסיגה, ולא על שלב של התקדמות?!
שלבים בגאולה
אכן, גם תהליך של התקדמות בדרך של גאולה מלוּוֶה בשלבים של נסיגה. גם בתהליך הטבעי של זריחת השמש ישנו שלב של חשכה קודם פריצת האור ביתר שאת. הנסיגה והמשבר ביהדות הם חלק בלתי נפרד מן הצמיחה. זהו בעצם הרעיון של פורים - מתוך הייאוש המוחלט, מתוך גזירת ההשמדה, הגענו למצב של: "ליהודים היתה אורה ושמחה" (ח', טז). כל עניינה של מגילת אסתר ללמדנו ש'אין ייאוש בעולם כלל' 2 .
במאמר מוסגר חשוב לציין שלולא המשבר, קשה לפעמים לעמוד על חשיבותם של יסודות האמונה. דוגמה בולטת לעניין נמצאת בירושלמי:
"אמר רבי אבהו: כתיב 'בקראי ענני אלוקי צדקי בצר הרחבת לי' (תהלים ד', ב) - אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולמים כל צרה שהייתי נכנס לה אתה הייתה מרחיבה לי, נכנסתי לצרתה של בת שבע ונתת לי את שלמה, נכנסתי לצרתן של ישראל ונתת לי את בית המקדש" (תענית פ"ב ה"ה).
ב'צרתן של ישראל', הכוונה לאירוע שבו דוד מנה את תושבי ממלכתו. הייתה כאן ראִייה פרטית - הוצאה של כל אחד ואחד מחוץ לכלל. מתוך משבר זה, דוד הבין, בצורה חיה, שעם ישראל אינו אוסף של פרטים אלא מציאות שעומדת בפני עצמה. רק בשעה שחיים את התפיסה הזו אפשר לזכות למענק הגדול ביותר, שבמהותו מבטא את היסוד הכללי - בית המקדש.
הגאולה - נטיעה וצמיחה - דרך הטבע
בתלמוד הבבלי מובא סיפור נוסף שכורך בין חג הפורים לדרך הגאולה:
"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: רבי נטע נטיעה בפורים ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז, ובקש לעקור תשעה באב ולא הודו לו" (ה ע"א).
מעשה הנטיעה של רבי בא ללמדנו שיום הפורים, שלא כמו המועדים הכתובים בתורה, מותר בעשיית מלאכה. בתלמוד הירושלמי מצוין שרבי לא היה נוטע נטיעה כי אם נטיעות (פ"א ה"א). אם העניין הוא רק להמחיש את הֶיתר המלאכה מדוע לא הסתפק בנטיעה אחת?
נטיעה מסמלת את גאולת ישראל בדרך הטבע. בסוגיה שמתייחסת למשיח 3 אומר רבי יהושע בן לוי: "צמח שמו". עניינו של הצמח שהוא נרקב באדמה ולפתע הוא גדל. מתוך כל המשברים, עתיד, בדרך הטבע, להאיר אור גדול. רבי יהודה הנשיא, אליבא דירושלמי, לא הסתפק בכך שהורה שפורים מותר בעשיית מלאכה, הוא רצה גם להורות שהמסר המרכזי של פורים הוא ליטוע נטיעות, ליישב את הארץ, לפעול וליצור.
אמנם, תהליך בנייה זה אינו חסין מריקבון, מנסיגות וממשברים, אולם בסופו של דבר עתיד תהליך זה לפרוץ ולהאיר.
לפעמים אנו נתקלים באנשים שחושבים שהכל אבוד. לשם מה ליטוע אם אין לדבר סיכוי?! - חז"ל באים ומלמדים אותנו שאף פעם אסור להתייאש.
"אמר ריש לקיש מאי דכתיב 'והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת' (ישעיהו ל"ג, ו), 'אמונת' - זה סדר זרעים" (שבת לא ע"א).
ומסביר התוספות בשם הירושלמי 4 : "שמאמין בחי העולמים וזורע".
גם אם אינך רואה עכשיו את התוצאה אל תתייאש. בדרך הטבע אם אדם עושה את אשר מוטל עליו, חזקה שהקב"ה יביא את המעשה לידי גמר.
יהי רצון מלפני בורא עולם שלא ניפול לידי רפיון רוח ועם ישראל כולו יזכה לראות את אור מפעל התחייה בקרוב ממש.
חתימה
גם במעגל המצומצם, מיתתם של צדיקים היא באופן טבעי משבר כבד ביותר, אולם אין ספק, שמבעד לאי הבנתנו, הקב"ה שולח דרך דמותה של הצדקת, קרני אורה. מי חכם וילך לאורם - לאורה.
יתר על כן, בעל ה'משך חכמה' 5 מסביר שצדיקים שמתים קודם זמנם (כגון שני בני אהרון) גורמים למציאות של עת רצון, אמן כן יהי רצון.
^ 1 במאמר שפורסם בעיתון 'הצופה'.
^ 2 'ליקוטי מוהר"ן' תנינא ע"ח.
^ 3 ירושלמי ברכות פ"ב ה"ה.
^ 4 כאן, כפי הנראה אין הכוונה לתלמוד הירושלמי אלא למדרש. המקור הוא 'מדרש שוחר טוב', תהלים יט.
^ 5 פרשת 'אחרי מות', ד"ה בְּקרבתם, על סמך דברי הירושלמי (יומא פ"א ה"א).
^ 2 'ליקוטי מוהר"ן' תנינא ע"ח.
^ 3 ירושלמי ברכות פ"ב ה"ה.
^ 4 כאן, כפי הנראה אין הכוונה לתלמוד הירושלמי אלא למדרש. המקור הוא 'מדרש שוחר טוב', תהלים יט.
^ 5 פרשת 'אחרי מות', ד"ה בְּקרבתם, על סמך דברי הירושלמי (יומא פ"א ה"א).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









