ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- תפקידנו במהלך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
ואם אנחנו מתרוממים כל כך בצדדים המעשיים של החיים, הרי שעל אחת כמה וכמה אנחנו נתבעים ליצור תורה גדולה הרבה יותר מזו שהכרנו עד היום, כזו שנותנת עומק, משמעות וכיוון לחיים המעשיים. בגלות התרכזנו יותר באדם הפרטי, ובעיקר בחלקי התורה ששייכים לתחום שבין אדם לחברו. עתה, כששבנו לארצנו, אנו נדרשים להציג תורה שמדגישה את הצדדים הלאומיים והציבוריים, תורה שמשלבת בין תורה למדינה, בין מישורים רוחניים למישוריים מעשיים. תורה שמציבה אתגרים גדולים, תורה שמשלבת בין שכל לרגש, תורה שעוסקת בשאלות רבות שמטרידות את הדור, תורה שמטרתה היא בסופו של דבר תיקון עולם במלכות שדי.
ברוך השם אנו מצליחים לגבש תורה ארץ ישראלית בעקבות הדרכתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל. אולם יש לדעת שלתורת ארץ ישראל שאותה יוצר בית המדרש של הרב קוק יש מקורות רבים שנמצאים בתלמוד הירושלמי אשר מעניקים לה את הבסיס הראשוני, את העוצמה הרוחנית ואת החיוניות המיוחדת שלה.
במסגרת מכון אורות הירושלמי שאני זוכה לעמוד בראשו, אשר מנסה לקדם את התלמוד הירושלמי בתודעה של הציבור הרחב, קיימנו השנה פרויקט של כתיבת עבודות במספר ישיבות ייעודיות וקיבלנו 45 עבודות מעולות של בחורים צעירים שניתחו סוגיות ושאלות המטרידות את הדור ואף את הפרט בתקופה של תחייה לאומית. כל מי שחי את תורת ארץ ישראל ללא ספק ימצא פנינים יקרות בין דפיו של התלמוד הירושלמי.
דא עקא, אם בעולם המעשי אנו מגלים הרבה יוזמה ויצירה, הרי שבעולם התורה דומני שתכונות אלו לא מגיעות מספיק לידי מיצוי. אנשים חוששים ליצור ולכתוב, אם בשל הפחד לגשת אל הקודש או בגלל שהם מלאי ענווה בבחינת "מי אני בכלל שאומר דבר חדש".
מובא בתלמוד הירושלמי (מגילה ג, ג) שרבי אימי ביקש מעוזרו שאם ייכנס לבית המדרש אדם שכל כולו שקוע בתורה, שיכניס באותו רגע אותו, את חמורו ואת משאו. לא פחות ולא יותר: חמור בבית המדרש. זכיתי לשמוע את הסברו של הרב שלמה פישר שליט"א ביחס למאמר זה. הרב פישר הסביר שהמגמה המרכזית של הקב"ה בעולם היא שאנחנו נגדל את התורה. אם יש אדם ראוי, הרי שהוא מחויב ליצור בתורה, ואסור שהפחד שהוא פוגע בקודש יפגע ביכולת היצירה שלו. אם אותו אדם ששקוע בתורה יפחד כל הזמן שיגנבו לו את הרכב (את החמור), הרי שהיצירתיות שלו תיפגע, ואז בהכרח בניין התורה ייפגע, וממילא מדובר בדבר חמור מאוד.
כאשר מדריך אותו אמורא את עוזרו להכניס אדם ששקוד בתורה לתוך בית המדרש יחד עם חמורו, הוא מתאר את אותו אדם בביטוי "מלוכלך באורייתא". מדוע משתמש הירושלמי בביטוי מוזר שכזה? נראים הדברים שהתלמוד הירושלמי מתמודד עם הפחד להעלות טענות שאינן מקובלות כדי להסביר דברים. ניקח לדוגמה צבעי. הצבעי היה מעוניין שלא להתלכלך עם הצבע, אולם הדבר הזה הוא בגדר הבלתי אפשרי והוא בסופו של דבר מתלכלך. כך תלמיד חכם כיוצר, אסור לו להישאר כל הזמן בשטח הסטרילי. התלמיד חכם היוצר חייב לנסות להעלות סברות וכיוונים גם נגד מה שמקובל, וכל זאת אם הוא ניגש ליצירה התורנית מתוך יראת שמיים, ומתוך בדיקה יסודית וביקורת על הסברות הללו.
מאמר זה של התלמוד הירושלמי הוא דוגמה גם למימרה שמהווה בסיס לפסיקות הלכה מתחדשות שפסקו גדולי דורנו. על סמך מאמר זה של הירושלמי קבע הרב משה פיינשטיין זצ"ל שמותר לעיוור להיכנס עם כלב נחייה לבית הכנסת.
להפסיק לפחד
התלמוד הירושלמי דורש על הפסוק בספר מלאכי "תורת אמת הייתה בפיהו ועוולה לא נמצא בשפתיו": תורת אמת הייתה בפיהו - זה שאמר מה ששמע מרבו, ועוולה לא נמצא בשפתיו – זה שאומר דבר שלא שמע מפי רבו (פאה א, א). מירושלמי זה רואים שאדם חייב לחדש בתורה, ואם אינו עושה כן הרי זה נחשב כאילו יש עוולה בשפתיו.
באותה סוגיה מוסיף הירושלמי ואומר שכל מה שתלמיד מחדש מעצמו, הרי כאילו נאמרו הדברים למשה מסיני. הראיה לדברים היא שכתוב אצל בצלאל מקים המשכן שהוא עשה ככל אשר ציווה הקב"ה את משה. לכאורה היה צריך להיות כתוב שבצלאל עשה ככל אשר ציווה אותו משה, אם כך מדוע נאמר שהוא עשה ככל אשר ציווה ה' את משה? ללמדנו שכל מה שהוסיף בצלאל, הסכימה דעתו כמו שנאמר למשה מסיני. אם תלמיד מבין את הכיוון היסודי של הרב ומחדש מדעתו דברים באותו כיוון, הרי על דברים אלו מתנוססת חותמתו של הקב"ה, ואין מקום לפחד או לשיתוק היצירה.
לעיתים אדם חושב לעצמו מי אני ומה אני שאצור ואחדש בתורה. כנגד גישה חרדתית זו מדריך אותנו התלמוד הירושלמי ההפך לגמרי. קובע התלמוד הירושלמי: "אם שמעת דבר תורה מפי קטן ונהנית ממנו, הרי יהיה דבר זה בעיניך כאילו שמעת מפי גדול, כאילו שמעת מפי משה רבנו, כאילו שמעת מפי הקב"ה" (סנהדרין י, א). בשום פנים ואופן אסור לאדם לפחד מליצור, ואם כך ההדרכה לקטנים על אחת כמה וכמה לגדולים.
נשים לב שממקור זה של הירושלמי עולה שצריך שדבר התורה יהיה כזה שתיהנה ממנו. כל פלפול בתורה הוא חשוב, אולם העיקר בתורה הגדולה והמקיפה הוא שהשומעים יתחברו אליה, תורה שמתיישבת עם העולם התודעתי של האדם.
בסופו של דבר כל אדם נתבע לחדש בתורה, מכיוון שהתורה תפקידה לצמוח ולהתפתח, ובשום פנים ואופן אסור לה לקפוא על שמריה. כמו שראינו אצל האדם שהתירו לו להיכנס עם חמורו לבית המדרש, שכן כל רגע של יצירה בתורה חשוב, כך גם צריך שכל ילד שיש לו חידוש חשוב יידע שהוא חלק מבניין התורה בעם ישראל.
אם יש את נפשך להיות מבוניה של תורת ארץ ישראל המתחדשת והולכת, הרי יש לנו בשבילך עצה טובה, והיא לבדוק את מקורות הירושלמי העוסקים באותו נושא או באותה סוגיה. התלמוד הירושלמי מלא אוצרות אמונה ורוח מרתקים, עשיר בדברי אגדה ויסודות אמונה וחודר לפנימיות הדברים, מעודד את היצירה בכלל ואת היצירה בתורה בפרט ומהווה כר נרחב ליצירה, אם בדרך של השוואה לתלמוד הבבלי ואם בניתוח פנימי של דברי הירושלמי.
אנו נתבעים ליצור בתורה. להעשיר, לפתח ולרומם אותה. כולנו תקווה שאכן מפעל תחרות החיבורים בנושאים שונים בירושלמי, שאותו התחלנו השנה, יעודד עוד רבים וטובים מבני הישיבות לכתוב וליצור בתורה. מפעל של כתיבה זה עתיד להצמיח עבודות שירוממו את קרנה של התורה בקרב הציבור ויחזקו את הזהות היהודית, כך שציבור שלם ירגיש שהתורה מהווה את מרכז החיים.
הרב אברהם בלס הוא ראש מכון אורות הירושלמי.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
