ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ושם (כף אחת כד, אות ד והלאה) כתב, יזהר לישב בסוכה בשמחה לקיים מצותו ית' וגילו ברעדה. וישתדל לתת לעניים מסעודתו, כי מלבד דבכל יום טוב חובה לתת מאכל לעני, נוסף גם הוא לכבוד האושפיזין, ואם לאו גדול עונו כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג קד.). וחול המועד מצוה לכבדו באכילה ושתיה, ואם לאו חס ושלום הוי בכלל מבזה את המועדות כמו שאמרו זכרונם לברכה. ואם יש לו לב, לא יוציא הימים הקדושים של חול המועד בשחוק והבלים. ומה גם כי עדיין הושענא רבה ושמחת התורה לפניו שהם ימי דין כמו שאמרו זכרונם לברכה, ובזוהר הקדוש מפורש יותר.
וכתב מהר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן כ): יש להרבות בצדקה ערב סוכות, איש כמתנת ידו. והמהרח"ו זיע"א היה מחלק מה שהיה בקופת העניים יום ערב סוכות, ויש טעם נכון על דרך האמת, ויומא הוא דקא גרים בדרך צדקה תמצא. ויזהר מאד לתת מתבשיל יום טוב לעניים, כמו שכתוב בזוהר, וכמו שכתבו מרן החיד"א במחזיק ברכה, ובס' בית השואבה (דף קסא.). וכתב החיד"א (מורה באצבע אות פרח) שבערב סוכות יטבול ויכוין לקבל שפע משם ע"ב קס"א, גימטריא רג"ל.
וטוב להדליק שבע נרות בסוכות נגד שבעה צדיקים הבאים אושפיזין לסוכה, כמו שכתב החיד"א בספר מורה באצבע, וכ"כ באור הישר (דף כט ע"ב).
ומה טוב חלקו של המאכיל עניים ואורחים על שולחנו, בחג הקדוש הזה, כדאיתא בזוה"ק, ואם אינו נותן לעניים כתב בזוה"ק שמקללין אותו השבעה אושפיזין עילאין קדישין. ואם אין ידו משגת להביא עניים או אורחים דבמה ישכב, אז ישלח להם תבשיל, ויאמר בשעת הנתינה זה חלק מסעודתינו יהיה חלף חלק האושפיזין שיבואו לסוכתינו, כמו שכתב הרב חמדת ימים. וכ"כ בספר כף אחת (סימן כד אות ד). ובעירנו אזמיר יע"א, נמצאים איתנו שני בעלי בתים, דבכל שנה ושנה המה ואביהם נוהגים לערוך שלחנות בלילה ראשונה ושניה של סוכות, לפני האורחים ולפני העניים, מה טוב חלקם. וכן יעשו לדורותם בשפע רב, וירבו כמותם.
ולא יכעוס בתוך הסוכה כלל, והיתה הרווחה להרבות השלום בבית, שלא יהיה קטטה על עסקי אכילה וכיוצא, ואל ידבר בסוכה דברים בטלים. ובשלמי חגיגה העיד על רבו מורנו הרב משה קורדובירו שלא היה מדבר בסוכה, אלא בדברי תורה בלבד, וישער דהוא כקדושת ביהכ"נ, דהסוכה היא צילא דמהימנותא, כמ"ש בזוהר. והראיה דעצי סוכה אסורין כל שבעה, וכמו שכתבו החיד"א בברכ"י, ובקיצור של"ה, ובעמק ברכה, ובס' אור הישר.
ובשביל שבעה אושפיזין צריך לישב בה באימה וביראה בבושה וענוה, ולא יכנס לתוכה גוי, דאז בורחת הקדושה, והשבעה צדיקין מקללין אותו, כמ"ש הרב בית דוד (סי' תמד).
ומה טוב שלא יעבור עליו יום אחד מללמוד בתוך הסוכה תורה שבכתב ותורה שבע"פ, וזוה"ק וכו'. וכשילמוד מסכת סוכה בשלחן, יכוין דהפרקים הם נגד חמשה ענני כבוד, כי השנים אינן רק בחינת הכללות, כ"כ השל"ה, ובס' אור הישר (אות ז).
וכתב בחמ"י (דף קצט:) שסגולת מצות סוכה, להגין על האדם בעת צרתו, ומקורו מהזוה"ק (פ' תצוה דף ע): ובעי עמא קדישא למיתב תחות צלאה ברזא דמהימנותא, ומאן דיתיב בצילא דא, יתיב באינון יומין עילאין לעילא לחפיא עליה ולאגנא עליה בשעתא דאצטריך. ע"ש.
ולא יברך לישב בסוכה בשפה רפה ובמרוצה, אלא צריך לברך בניגון ובהמשכת קול ובנועם שיח, וכבר הוכיחו על כך בספר שני לוחות הברית הקדוש. ועוד.
ובדרושי הצל"ח (דרוש ד' לשבת תשובה אות יא) כתב, קדושת הסוכה רבה מאד, והקב"ה פורס סוכת שלום עלינו וסגולתה רבה מאד. וראוי ליזהר לעשותה במקום נקי מכל טינוף, וגם סביבות הסוכה יהיה נקי. ומה מאד צריך ליזהר בסוכה מן היתושים והזבובים דשכיחי מאד בסוכה, וכמעט המצוה באה בעבירה, וראוי להשגיח על זה מאד.
מצות הסוכה
כתב בספר פלא יועץ (ערך סוכה): סוכה היא מצוה חשובה וחביבה הבאה מזמן לזמן, ואשריהם ישראל שרובם נזהרים ועושים סוכה נאה בכלים נאים, זכאה חולקיהון. אבל יש קלי הדעת שבשביל שלא לטרוח מעט ומשום דחיישי אמעייהו, חדלים לעשות סוכה וסומכים על סוכת הקהל, שאוכלים שם כזית בשני לילות הראשונים. ואף העושים סוכה, יש מקילים שלא לישב בה אלא דרך עראי ואוכלים וישנים חוץ לסוכה. ולו חכמו ישכילו כמה חביבה מצוה זו, בין לפי הפשט, והיא העומדת לאדם לכפר במקום גלות, ובין לפי הסוד גבהו סודותיה. ומעט אשר השיגה ידיעתנו הוא, שהשכינה פורשת כנפיה עלינו, והאם רובצת על האפרוחים, ושבעה אושפיזין עילאין, אור ניצוצי נשמתם שוכנים שם, אשר מטעם זה גדלה קדושתה כקדושת בית הכנסת, ומטעם זה אסרו לנהוג בה מנהג בזיון, וכל שכן שחוק וקלות ראש. ואמרו על האר"י ז"ל, שהיה נזהר שלא לדבר שיחת חולין תוך הסוכה. ובודאי שמי שנזהר לקבע דירתו וישיבתו בה כל שבעת הימים בקדושה ובטהרה באימה ויראה ושמחה רבה כדת מה לעשות, קונה קדושה ותוספת הארה בנפשו, רוחו ונשמתו, ומצא כדי גאלתו לכל השנה, לעבוד את בוראו עבודה תמה.
ועוד יש מצוות הנלוות ונעשות בחג הסוכות, כגון נטילת לולב ועשיית הנענועין בשעת ברכה ובהלל, והקפת התיבה באמירת הושענות עם ארבעה מינים שבידו, והם דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם. שיש מקומות שאף מי שהשיגה ידו ליטול לולב לעצמו, אינו נוטל, רק סומך על לולב הקהל. ואף מי שנוטל לולב אינו עושה נענועים, שסוברים שאין זה אלא מנהג חכמים וחסידים, ולא ידעו שזה עיקר במצוה, דהא תנן (סוכה מב.): קטן היודע לנענע, אביו לוקח לו לולב. ותנן נמי (סוכה לז:): היכן מנענעים? ב"הודו" ו"אנא". ותנן: בכל יום היו מקיפין את המזבח וכו' (סוכה מה.). והאיש הירא את ה' במצותיו חפץ מאד, ישתדל בכל כוחו ובכל מאדו להיות לו לולב לעצמו מן המובחר, ויתן דעתו ע"ז מראשית השנה לשלוח למרחקים לכמה מקומות, באופן שלא יחסר מהיות לו לולב ואתרוג, כי היא מצוה חביבה וסימנא טבא לכל השנה, ולא ימנע מעשות הנענועין והקפת התיבה. ואף אם לא תשיג ידו להיות לו לולב לעצמו, ישתדל לעשות הנענועין והקפת התיבה בלולב של שכנו היושב אצלו, ואל יחוש ללעג השאננים. שהרי אם היה מוצא להרויח אלף אלפי דינרי זהב, לא היה מניח מלהרויחם מפני לעג השאננים, כל שכן לעשות רצון אבינו שבשמים, המשלם שכר טוב לעושי רצונו. זה כלל גדול בתורה אם תבקשנה ככסף, אז תבין יראת ה'
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" והקשר להלכות ברכה על הסוכה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת בית אל תשפ"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
