ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ספר יהושע
- שיעורים בספר יהושע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
שלוש ערים מרכזיות נפלו בחלקו של שבט יהודה - ירושלים, חברון ובאר שבע. ובדומה לזה ערים מרכזיות בחלקו של שבט יוסף הן: בית אל ושכם, כאשר יריחו מציינת את הגבול המזרחי-צפוני של נחלתם.
נחלת שבט יהודה השתרעה מים המלח עד הים התיכון, מירושלים ועד לקדש ברנע, והיתה הגדולה שבנחלות השבטים 1 1 .
נחלות בני יוסף, אפרים ומנשה, נחשבות אף הן לגדולות. שבט אפרים התנחל בתחום בין נחל ירקון לבין נהר הירדן ושבט מנשה על שני חלקיו מהים התיכון עד הגלעד והר החרמון 2 2 .
מיריחו היו שומעים מה שנעשה במקדש
לגבי יריחו אומרת המשנה בתמיד 3 3 :
"מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח, מיריחו היו שומעין קול המגריפה, מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור, מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז, מיריחו היו שומעין קול החליל, מיריחו היו שומעין קול הצלצל, מיריחו היו שומעין קול השיר, מיריחו היו שומעים קול השופר, ויש אומרים אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים, מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטרת".
המשנה מספרת, שקול פתיחת שערי ההיכל היה נשמע עד יריחו, המרוחקת מירושלים כעשרים וחמישה קילומטר. ודרך אגב מונה המשנה קולות שונים שנשמעו מהמקדש עד יריחו, ואף ריח הקטורת היה מגיע עד יריחו.
יריחו - המפתח של ארץ ישראל
הראב"ד 4 4 מבאר בשם מורו הרב החסיד, שלא היה זה בדרך הטבע, אלא מעשה ניסים היה זה, ולכן לא היה נשמע הקול אלא ביריחו שיש בה קדושה קצת כירושלים, אך במקומות אחרים היו שומעים למרחק קטן יותר.
בהמשך מבאר הראב"ד, שהטעם לכך ששרתה קדושה ביריחו הוא, מפני שהעיר יריחו היתה תחילת כיבוש ארץ ישראל, וכשם שמרימים תרומה מראשית הדגן, כך הפריש יהושע אותה תרומה מארץ ישראל, ולכן החרים את שללה להיות קודש לה' 5 5 . ונעשה נס זה כדי שירגישו בני אדם שיש קדושה ביריחו בדומה לירושלים.
בגבול נחלת יוסף נשמעו הקולות הבאים מירושלים, כי יריחו היא ה"המפתח של ארץ ישראל" ממזרח, ויריחו עצמה נמצאת בנחלת בנימין, כמבואר במלבי"ם 6 6 :
"מן הירדן שנגד יריחו התחיל והלך למערב ופגע במי יריחו, כי יריחו עצמה היה לבנימין".
יהושע בן נון - שורש משיח בן יוסף
יהושע בן נון הוא שורש משיח בן יוסף 7 7 - הוא בא מאפרים בן יוסף, ומצאצאיו עתיד לעמוד משיח בן יוסף שינצח במלחמת גוגו ומגוג. לכן תחילת יישום מנהיגותו בהנחלת הארץ לבני ישראל מתגלה ביריחו המציינת את גבול נחלת יוסף.
מנהיגותו של יהושע מהווה הכנה למלכותו של דוד, שמצאצאיו עתיד לעמוד משיח בן דוד, ולא בכדי מלכותו של דוד מתחילה בחברון ומשם עולה לירושלים - שבע שנים בחברון ושלושים ושלוש שנה בירושלים - שתיהן בתחום נחלתו של שבט יהודה.
דומה שהקול המגיע מירושלים ליריחו רומז לקשר שבין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, כל אחד ותפקידו בתהליך הגאולה.
יוסף שליט על יצרו ועל מלאך המוות
מלבד הקולות שנשמעו במקדש והגיעו עד יריחו, המשנה מעידה כי גם ריח הקטורת הגיע עד יריחו. בפרשיית קורח ועדתו 8 8 אהרן הכהן רץ עם הקטורת כדי לעצור את המגיפה, כלומר לקטורת יש כח להציל ממלאך המוות. חז"ל 9 9 אומרים שמלאך המוות הוא השטן והוא יצר הרע, ועל יוסף אומרים חז"ל 10 10 , שאין יצר הרע שולט בו ואין עין הרע שולטת בו. הגמרא בברכות 11 11 מספרת על רבי יוחנן שהיה רגיל ללכת ולשבת בשער בית הטבילה, כדי שבנות ישראל העולות מבית הטבילה יסתכלו בו ויהיה זרען נאה כמותו. אמרו לו חכמים: וכי אין כבודו מפחד מעין הרע? אמר להם רבי יוחנן: אני מזרעו של יוסף, שאין עין הרע שולטת בו. וכל כך למה? בשכר שלא רצה ליהנות מאשת פוטיפר אדוניו.
יוסף שליט על יצרו ומתוך כך יש לו שליטה גם על מלאך המוות. סגולות אישיותו מייעדות לו תפקיד מרכזי בישועתם של ישראל, הוא מופקד על השער ונקרא להנהגה על מפתן הכניסה לארץ ישראל, כדי להוביל את המערכה על כיבוש הארץ מידי עמי כנען. תחילה נכבשת יריחו המציינת את גבול נחלת בני יוסף, ובכך נסללת הדרך לכיבוש ירושלים ונחלתה לקראת הופעת מלכות בית דוד.
ניצחון אויבי ישראל מכח עבודות המקדש
בשנות הכיבוש והחלוקה עומדת הנהגתו של יהושע, שורש משיח יוסף, במרכז, כי תפקידו של משיח בן יוסף הוא להכשיר את השטח לקראת משיח בן דוד, אך על פי רוב הוא נשאר פאסיבי, הוא קולט את הקולות והריחות הבוקעים מן המקדש ומעניק לירושלים את כתר המלוכה.
ה"שפת אמת" 12 12 בפרשת בהעלתך מעמידנו על כוחה של עבודת הקודש והמקדש להביא לתיקון העולם ולניצחונם של ישראל, וכה דבריו:
"באלה העבודות בבית המקדש היו מתקנים כל הבריאה, דכתיב: 'עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו'. ועיקר כוחן של ישראל בפה. וזה נשאר בלויים דכתוב 'רוממות אל בגרונם', ועל ידי זה 'וחרב פיפיות בידם' כו', עיי"ש בפירוש רש"י, וכל מלחמתן של בני ישראל היה בזה הכח.
ולכן כתיב 'למנצח', כי באלה השירים היו מנצחין לכל האומות, ובעל כורחם היו מעוררין כל האומות להביא מורך בלבבם מפני הדר גאונו יתברך.
ואיתא, מיריחו היו שומעין קול השיר, עיי"ש. והרמז, כי הקולות הלכו עד למרחוק, כי יריחו היו תוקף כל הז' אומות".
עיקר תוקפם של עמי כנען היה טמון ביריחו, וכדי לקעקע את כוחם נדרש כוחו של יוסף שהוכיח את יכולתו לעמוד אל מול טומאת מצרים, וכעת, בזמן הכניסה לארץ, נדרש למערכה שניה.
עבודת הקודש והמקדש שהיתה נשמעת עד יריחו מלמדת כי נצחונם של ישראל על האומות בא על ידי עבודת הכהנים והלויים המטילה בורך בלב האומות מפני הדר גאון ה'.
מסע אברהם משכם לבאר שבע
נראה לומר שכשם שיריחו מהווה הקדמה לירושלים, כך שכם, בית אל ובאר שבע מהוות הקדמה לחברון.
תחנתו הראשונה של אברהם בארץ כנען היתה בשכם, לאחר מכן נטה אהלו בין בית אל ובין העי, ומשם הגיע לבאר שבע - "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם... וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם... וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" 13 13 .
באר שבע היא המנעול הדרומי של ארץ ישראל, ולכן כשרוצים לתאר את הקצה הדרומי של ארץ ישראל, אומרים "מדן ועד באר שבע" 14 14 . בבאר שבע היה קצה הגבול שבו היתה התיישבות יהודית בצד הדרומי.
סולם יעקב - באר שבע, ירושלים, בית אל
פרשת ויצא פותחת בסיפור יציאתו של יעקב מבית הוריו בבאר שבע אל העיר חרן ומספרת שבדרכו שכב לישון וחלם על סולם מוצב ארצה וראשו בשמים ומלאכים עולים ויורדים בו. יעקב קם בבוקר נפעם מהחלום ומצהיר שזהו בית אלקים ושער השמים, וקורא למקום בית אל .
רש"י 15 15 מבאר, שהסולם שנתגלה ליעקב בחלום היה עומד כשרגליו בבאר שבע, ראשו ממעל לבית אל, ואמצע שיפועו מכוון כנגד מקום המקדש בירושלים. נמצא שהסולם חיבר בין באר שבע שבדרום נחלת שבט יהודה, ירושלים שבצפון נחלת שבט יהודה (בגבול שבין יהודה ובנימין), עם בית אל הממוקמת על הגבול שבין בנימין ובין בני יוסף, ובכך נרמז החיבור שבין יהודה ליוסף, ונוסף אליהם בנימין, השייך אף הוא להנהגת המלכות, כפי שמתגלה עם המלכת שאול, שהיה בן שבט בנימין, למלך ישראל הראשון.
ובאמת גם הולדת בנימין קשורה בבית אל, שכן נולד בדרך, בין בית אל לבית לחם, "וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל" 16 16 . נמצא שאף אצל בנימין שמשה בית אל הכנה להופעת מלכותו.
מובלעת מיהודה נכנסה לשטחו של בנימין
הגמרא בזבחים 17 17 אומרת:
"בשלושה מקומות שרתה שכינה על ישראל: בשילה, ונוב וגבעון, ובית עולמים, ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין, שנאמר: 'חופף עליו כל היום', כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין".
על דברי הגמרא שהשראות השכינה היו תמיד בחלקו של בנימין, שואלת הגמרא: אמנם בבית המקדש היתה השראת שכינה בחלק בנימין וסנהדרין בחלק יהודה, ואין קושי בדבר, כי נחלות השבטים יהודה ובנימין נפגשו במקום המקדש, ומבואר כיצד נתחלק המקדש בית שתי נחלות אלו, אולם במשכן שילה קשה לומר כך, כי הגבול שבין נחלות יהודה ובנימין לא עבר בקרבת שילה, ואם כן אי אפשר לומר ששילה חילקה ביניהם?
משיבה הגמרא: קו הגבול בין נחלות יהודה ובנימין לא היה ישר, אלא מובלעת מיהודה נמשכה ונכנסה לתוך שטחו של בנימין.
מעשה פלגש בגבעה
בספר שופטים 18 18 נזכר מעשה פִילֶגֶשׁ בַגִּבְעָה, וכך היה המעשה: אחד מבני שבט לוי נקלע עם פילגשו לגבעה, עירם של בני שבט בנימין, והתארח ללילה אצל אפרתי המתגורר במקום. בני העיר דרשו להוציא אליהם את הלוי למען ידעוהו, והוא מוסר לידיהם את פילגשו תחתיו, והם נוהגים בה באכזריות עד שיוצאת נשמתה. האורח הלוי מזועזע ממעשיהם ומבקש לעשות מעשה שיזעזע את ישראל - הוא שולח את נתחי גופתה אל כל שבטי ישראל, ומתוך זעזוע עמוק יוצאים שבטי ישראל למלחמת נקם נגד בנימין, וכך נאמר: "וַיָּקֻמוּ וַיַּעֲלוּ בֵית אֵל וַיִּשְׁאֲלוּ בֵאלֹקִים וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יַעֲלֶה לָּנוּ בַתְּחִלָּה לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה בַתְּחִלָּה" 19 19 .
בית אל עומדת בראש סולם יעקב ומהווה נקודת חיבור ורוממות, ומשמשת הכנה לקראת הופעת המלכות, כאמור, והנה בפרשת פלגש בגבעה יוצאת משם פורענות קשה - מלחמת אחים.
יהודה היה ערב לבנימין אחיו 20 20 , והיה מוכן להציע את עצמו כעבד ליוסף, ובלבד שישחרר את בנימין, והנה בפרשיית פלגש בגבעה נבחר שבטו לעמוד בראש הלוחמים נגד בני בנימין. במלחמה זו, לאחר שתי מערכות שבהן נפלו אלפים מישראל, נצחו ישראל את בני בנימין במערכה השלישית ונותרו מהם בחיים רק שש מאות איש, וכמעט נכחד שבט מישראל.
ירבעם העמיד עגלים בבית אל
פרשיה שלילית נוספת שאירעה בבית אל התרחשה בימי ירבעם, מלכה הראשון של ממלכת יהודה לאחר חלוקתה. ירבעם ייסד פולחן עגלים בבית אל ובדן, בשל רצונו לנתק בין ממלכת ישראל לעבודות המקדש בירושלים שהיתה בתחום ממלכת יהודה. מדוע חשש ירבעם מכך שיעלו ישראל לבית המקדש שבירושלים 21 21 ?
אמר ירבעם בליבו: הלכה למשה מסיני היא, שישיבה בעזרה מותרת רק למלכי יהודה, ואם כן כשיראו ישראל את רחבעם מלך יהודה יושב, ויראו שאני עומד, יחשבו שרחבעם הוא המלך האמיתי, ואני - ירבעם - איני נחשב אלא כעבדו. ואם אעבור על הדין ואשב בפניו, יהיה דיני כמורד במלכות, ויהרגוני וילכו כל ישראל אחרי רחבעם. לכן הלך ונועץ ביועציו, וכך נאמר:
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן: וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת" 22 22 .
אמנם לא נתכוון ירבעם לעבודה זרה, אלא לעבוד את ה' אלקי ישראל, אבל ב"תיקוניו" הכעיס את ה' והביא תקלה לישראל, מפני שעבודת ה' צריכה להיות רק בדרכים ובדברים שציוה ה' את ישראל, ורק במקום אשר הוא בוחר.
הבחירה דווקא בבית אל איננה בכדי. בית אל היא מרכז של דרישת ה' ושל עובדת ה'.
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד
משיח בן יוסף הוא המשיח הראשוני. תפקידו הוא לכונן את השלבים המעשיים בדרך אל הגאולה - הקמת צבא, תעשייה, קיבוץ גלויות וכדו'. ומשיח בן דוד עתיד להביא את העם אל שלמותו הרוחנית.
חז"ל 23 23 אומרים:
"אחר מיתת יהושע שאלו 'מי יעלה לנו בתחלה', 'ויאמר ה' יהודה יעלה'. ומשבט יהודה יצא עתניאל ראשון לשופטים. ועוד משבט יהודה בועז. ועוד משבט יהודה יצא שלמה והוא בנה את בית המקדש. ועוד משבט יהודה יצא יהושפט ויותם ויאשיהו וזרובבל בן שלתיאל פחת יהודה ומלך המשיח".
יהושע בא מבית יוסף, ומשנסתלק יהושע התעורר כוחו של יהודה. ההתעלות שייכת ליהודה, שבט המלכות - "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" 24 .
לעתיד לבוא "אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם" 25 . המאבק שהכרנו בין יוסף ליהודה הוא מאבק ראשוני בבירור קומת המלכות, אך בהמשך עתיד להתברר תפקידו המדויק של כל אחד - יוסף מכשיר את השטח ומעניק את הכלים, ויהודה מסיים את התהליך ומביא את העולם לתיקונו השלם.
^ 1.נחלת שבט יהודה כוללת בתוכה את הערים: ירושלים, בית לחם, חברון, בית שמש, אשקלון, אשדוד, יבנאל, באר שבע (שניתנה על ידם לשבט שמעון), עזה ועוד.
.
^ 2.נחלת בני יוסף, אפרים ומנשה, מתחילה מהירדן מול יריחו, כאשר העיר יריחו עצמה נמצאת בחלקו של בנימין, ומגיעה עד בית אל, ומשם ממשיך גבולה לגבעת זאב, ומשם לבית חורון ולרמלה לוד, ממשיך לפתח תקוה עד הירקון, ומשם לנחל אלכסנדר אחרי נתניה, ממשיך לטול כרם ולישובי השומרון עד שכם, ומשום לאיזור כביש הבקעה, וחזרה למקום מוצאו, מול יריחו.
הערים שבנחלתם הן: לוד, רמלה, ראש העין, פתח תקוה, כפר סבא, נתניה, קלקיליה, טול כרם, אריאל, עמנואל, שכם, קרני שומרון ושילה.
^ 3.תמיד פ"ג, מ"ח.
^ 4.ראב"ד תמיד שם ד"ה קול הצלצל.
^ 5.ראה יהושע ו, ז.
^ 6.מלבי"ם יהושע טז, א.
^ 7.ראה קול התור פרק ראשון, אות ט.
^ 8.ראה במדבר יז, יב-יג.
^ 9.בבא בתרא טז ע"א.
^ 10.ראה מדרש ילמדנו ילקוט תלמוד תורה בראשית אות קפז.
^ 11.ברכות כ ע"א.
^ 12.שפת אמת פרשת בהעלותך שנת תרמ"ה.
^ 13.בראשית יב, ו-ט.
^ 14.ראה שמואל ב' יז, יא; מלכים א' ה, ה.
^ 15.רש"י בראשית כח, יז.
^ 16.בראשית לה, טז.
^ 17.זבחים קיח ע"ב.
^ 18.שופטים פרקים יט-כא.
^ 19.שופטים כ, יח.
^ 20.ראה בראשית מד, לב.
^ 21.ראה סנהדרין קא ע"ב.
^ 22.מלכים א' יב, כח-ל.
^ 23.ילקוט שמעוני פרשת ויחי רמז קנט.
^ 24.תהלים קיד, ב.
^ 25.ישעיהו יא, יג.
^ 1.^ 1.נחלת שבט יהודה כוללת בתוכה את הערים: ירושלים, בית לחם, חברון, בית שמש, אשקלון, אשדוד, יבנאל, באר שבע (שניתנה על ידם לשבט שמעון), עזה ועוד.
.
^ 2.^ 2.נחלת בני יוסף, אפרים ומנשה, מתחילה מהירדן מול יריחו, כאשר העיר יריחו עצמה נמצאת בחלקו של בנימין, ומגיעה עד בית אל, ומשם ממשיך גבולה לגבעת זאב, ומשם לבית חורון ולרמלה לוד, ממשיך לפתח תקוה עד הירקון, ומשם לנחל אלכסנדר אחרי נתניה, ממשיך לטול כרם ולישובי השומרון עד שכם, ומשום לאיזור כביש הבקעה, וחזרה למקום מוצאו, מול יריחו.
הערים שבנחלתם הן: לוד, רמלה, ראש העין, פתח תקוה, כפר סבא, נתניה, קלקיליה, טול כרם, אריאל, עמנואל, שכם, קרני שומרון ושילה.
^ 3.^ 3.תמיד פ"ג, מ"ח.
^ 4.^ 4.ראב"ד תמיד שם ד"ה קול הצלצל.
^ 5.^ 5.ראה יהושע ו, ז.
^ 6.^ 6.מלבי"ם יהושע טז, א.
^ 7.^ 7.ראה קול התור פרק ראשון, אות ט.
^ 8.^ 8.ראה במדבר יז, יב-יג.
^ 9.^ 9.בבא בתרא טז ע"א.
^ 10.^ 10.ראה מדרש ילמדנו ילקוט תלמוד תורה בראשית אות קפז.
^ 11.^ 11.ברכות כ ע"א.
^ 12.^ 12.שפת אמת פרשת בהעלותך שנת תרמ"ה.
^ 13.^ 13.בראשית יב, ו-ט.
^ 14.^ 14.ראה שמואל ב' יז, יא; מלכים א' ה, ה.
^ 15.^ 15.רש"י בראשית כח, יז.
^ 16.^ 16.בראשית לה, טז.
^ 17.^ 17.זבחים קיח ע"ב.
^ 18.^ 18.שופטים פרקים יט-כא.
^ 19.^ 19.שופטים כ, יח.
^ 20.^ 20.ראה בראשית מד, לב.
^ 21.^ 21.ראה סנהדרין קא ע"ב.
^ 22.^ 22.מלכים א' יב, כח-ל.
^ 23.^ 23.ילקוט שמעוני פרשת ויחי רמז קנט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
