ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
צרה אחת גדולה העיבה על חייו: הוא ורעייתו לא זכו עדיין להתברך בפרי בטן. יום אחד הוא הגיע אל הרבי מקוז'ניץ ותינה בפניו את צרתו בבכי. אמר לו הרבי: "אם תלך אל שומר היער זאב וולף, ותבקש ממנו ברכה, תזכו לחבוק בן עוד השנה!".
בערב שבת התקרב הרב מפלאטשוב לביתו הבודד של זאב וולף, האיש שנקרא בפי כול "הזאב השחור". קולות של צעדים מאיימים נשמעו, ואז הופיע איש ענקי, רחב מימדים וגבוה באופן לא אנושי, שהלך והתקרב לעברו. עיני האיש ירו זיקי אש, והוא התבונן ברב ממרחק אפס. הרב מעולם לא ראה איש כה ענקי ומוזר.
היה זה זאב וולף. כעת הבין מדוע כולם קוראים לו "הזאב השחור", משום שאין לו כלל צורה של בן אדם. מרוב בעתה ברח ממנו הרב ובחר להסתתר בערימת שחת ליד אורוות הסוסים, ובמשך כל השבת התחבא באותו מקום.
בכל אותן שעות של אימה, החל להבין עד כמה הוא בעצם חלש וחסר אונים ועד כמה כוחותיו מוגבלים. באותם רגעים החל להבין עד כמה האנשים שעמם נהג להתווכח, לפעמים דווקא הם צדקו ממנו. לפתע ראה את עצמו באור חדש: לא כל כך חכם ולא כל כך גיבור וגם לא כל כך חשוב, ומאידך ראה כי האנשים שעמם התעמת לא כל כך מושחתים ורעים כפי שהיה משוכנע. הוא החל להבין שיש לו עוד הרבה מאוד מה לתקן בימי חלדו, ונאנח בשברון לב: "ריבונו של עולם, מה יהא על חיי?...".
בשבת אחר הצהריים, בזמן סעודה שלישית, לפתע הגיע לאורווה איש הפוך בתכלית מזאב וולף המאיים: מראהו היה נעים, פניו הפיקו אור, זקנו ירד על פי מידותיו וקולו היה צלול ורך.
"בטח מדובר באליהו הנביא", לחש לעצמו הרב מפלאטשוב, "שהגיע להציל אותי". האיש המופלא פנה אל הרב המסתתר ושאל: "האם אוכל להזמין אותך לסעודה שלישית?!".
הרב כמעט ניתר מרוב שמחה ואמר בהתלהבות: "איזה נס שהגעת לכאן! הצלת את חיי!".
הרב ניצל את ההזדמנות, ובן רגע יצא מהאורווה ומיהר ללכת בעקבותיו של המארח המופלא. לחרדתו נכנס האיש לביתו של הזאב השחור. הוא התחנן אל האיש: "אנא ממך, אל תיכנס לבית הזה! נמצא פה איש מסוכן מאוד".
האיש לא התפעל מדבריו, חייך את חיוכו הנעים ואמר: "שום דבר לא מסוכן כאן. הסר דאגה מליבך".
השניים ישבו על שולחן אחד ואכלו סעודה מלאה במיני מטעמים, ואחר כך שרו זמירות של שבת. כאשר סיימו את הארוחה ובירכו, אמר לו האיש המופלא: "אני הוא זאב וולף שכולם מכנים הזאב השחור...".
הרב מפלאטשוב נדהם. הרי נתקל בזאב השחור בערב שבת ונחרד למראהו.
"דע לך שאיני מסוכן כלל", הרגיעו האיש, "כל חיי אני עושה מעשים טובים בסתר ולא הזקתי מעולם לאף אדם. אלא מה, יש לי טבע מיוחד: כל מי שעומד מולי רואה את ההשתקפות של אישיותו. אני כמו מראת פלאים אשר משקפת את הפנימיות האמיתית של האדם. ומדוע אני מפחיד? ובכן, לא אני מפחיד את האדם, אלא הוא מפחיד את עצמו. כאשר הוא רואה את עצמו באמת, הוא מגלה שמבפנים הוא לא כל כך יפה כפי שתיאר לעצמו...".
הרב מפלאטשוב קרא: "אבל מדוע ראיתי אותך בערב שבת כל כך מאיים ומסוכן?!".
"כאשר הגעת לכאן היית כל כך גאה ובטוח בעצמך. היית מאוד מרוצה ממעשיך הטובים, היית כל כך גאה בחוכמתך, עד שנראיתי ענק בעיניך. הגובה והגודל היו בבואתך. המבט המפחיד היה כל הכעסים שלך על העולם כולו, ואילו כעת לאחר שליבך נשבר ממצבך העגום והתחלת להבין מי אתה באמת, שאתה לא כל כך מוצלח כפי שחשבת, ולעומת זאת האנשים שמסביבך לא כל כך רעים כפי שנראו לך, פתאום לא נראיתי לך מפחיד. גם כעת אני נראה בדיוק כמו הפנימיות שלך...".
לאחר שהרב התאושש מתדהמתו, ביקש מזאב וולף שיברכו בבן. שומר היער בירכו, ובתום השנה זכו הרב מפלאטשוב ורעייתו לבן זכר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
