ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לאבולוציה על פי דרווין, אין תכנית או מטרה. ההבדלים הראשוניים בין האורגניזמים הם מקריים, ואותם יצורים שבמקרה מותאמים יותר לסביבתם הם שישרדו ויביאו צאצאים לעולם. אמנם דורות רבים של בררה, הפועלת על הבדלים מקריים, יכולים להוביל להתפתחות לכיוון מסוים ואפילו לתת לצופה תחושה של תכנון וייעוד, אף שבאמת אין הדבר כך. באבולוציה אין טוב יותר וטוב פחות, וחיות גדולות או חכמות אינן 'שוות' יותר מחיות קטנות וטיפשות. כבר מראשית החיים על פניו (וליתר דיוק: במימיו), נשלט העולם הזה על ידי יצורים פרימיטיביים כאצות וחיידקים, ולא על ידי בני אדם (כפי שהיינו רוצים לחשוב).
בספרו "מוצא האדם", חולל דרווין סערה גדולה עוד יותר מזו שהתעוררה בעקבות פרסום "מוצא המינים", כאשר טען כי לאדם ולקוף מוצא משותף באב קדמון אחד, דמוי קוף. תורת דרווין נתקלה בהתנגדות עזה מצד חסידי הבריאתנות (=בריאתנות היא התפיסה המזוהה עם הדתות המונותאיסטית המפרשות את פשר הבריאה וקיומה על פי התורה, תפיסה זו גרסה בנצחיות המינים כפי שנבראו ע"י הבורא), ולמרות הכול מקובלים כיום עיקריה של תורה זו על מרבית מדעני העולם. תפיסות שנולדו מתורת האבולוציה, הגיעו לתהליך התפתחותי גם בשדות מחקר שונים. כגון ביחס לתפיסות חברתיות, היא האמירה 'החזק שורד' שהביא לידי התפתחות התפיסה הנאצית, אודות 'הגזע הארי'.
ההתייחסות של מרן הרב זצ"ל ל'תורת ההתפתחות'
"שלשה הנם השינויים העיקריים, שבאו במהלך הציור האנושי בזמן החדש, שמהעקרים הללו הסתעפו ענפים רבים חדשים... גרמו השינויים לטובה הללו גם כן מבוכה וערבוביה, אשר תשוב לטובה ביחד עם התגברות ההכרה, אחרי שיתפשט התלמוד הרוחני, בהגיונות הנפש ואוצר הדעות, כראוי לו" (אורות הקודש, ח"ב, מאמר חמישי, התעלות העולם).
מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו את ההבטה הנכונה והמעמיקה על המציאות, העולם עבר שינוי תרבותי-מדעי שמצד אחד, מערער את תודעת החיים אך מצד שני, זהו דבר שיביא אותנו להעמקה והכרה פנימית של המציאות שבה אנו חיים.
שלשת השינויים העיקריים הם:
האחד, השינוי במהלך המחשבה החברותית. בדורות הקודמים, לא הייתה קיימת אצל ההמון תודעה חברתית. כל עדה וקבוצה הייתה סגורה בד' אמותיה, וחשבה שסביבתה היא העולם כולו. החברה החדשה היא חברה פתוחה, אל אנשי החברה מגיעים רעיונות ודעות ממרחקים, וכל הרעיונות נרקמים יחדיו ומשתלבים זה בזה. למחשבות ודעות חברתית ודתיות, צריך להכניס וסדר, ללמוד ולהכיר מה נשתנה לטובה, ומה טעון שמירה, מה לקלוט ומה לדחות.
השני, במהלך המחשבה הקוסמולוגית.העולם בכלל וגם המדע, היו אחוזים שנים רבות בתפיסות שונות ביחס למבנה העולם. בתקופות קדומות חשבו שכדור הארץ הוא מרכז היקום וכל היקום סובב סביבו ורק בדורות מאוחרים הרבה יותר התברר שכדור הארץ הוא כוכב קטן ביקום הענקי האינסופי. דבר זה קומם את הנצרות ונאסר על גלילאו גליליי ללמד את העובדה הזו, והוא נשפט בבית המשפט של הכנסייה שדרשה ממנו לחזור בו ממסקנותיו המדעיות.
השלישי, במהלך המחשבה ההתפתחותית.
"מהלך המחשבה של ההתפתחות, שנתפרסמה בכל השדרות, לרגלי למודי הטבע החדשים, עשתה מהפכה רבה, בחוג המחשבות הרגילות. לא אצל יחידי הסגולה, בעלי הדעה וההיגיון, שמעולם הסתכלו בסדרי השתלשלות דרגאים, אפילו בההויה הרוחנית המוסקרת בסקירה היותר נסתרה, שאין הדבר זר אצלם להבין במדת ההשואה גם כן באופן זה בדבר ההתפתחות החומרית של העולם המוחשי, שראוי הדבר שתהיה התגלותו מתאמת להשתלשלות הרוחנית של ההויה, שאינה מחסרת דרגה אחת בדילוג וריקניות. אבל ההמון לא הסכין להבין את ההתפתחות ברעיון שלם ומקיף, ולא יכול לקשור על פיו את עולמו הרוחני לא הכבדות שיש בהתאמה של פסוקי תורה או מאמרים מסורתיים אחרים לרעיון ההתפתחות מכבידה היא העמדת המחשבה ההמונית על מכונה, מלאכה זו נוחה היא מאד. הכל יודעים, שהמשל החידה והרמז שולטים בענינים הללו, שהם כבשונו של עולם, בכל מקום, וגם אזן ההמון רגילה להיות נשמעת לגזרה קצרה, שמקרא זה או מאמר זה, הוא בכלל סתרי תורה, שהוא נעלה מפשטו, ודעתו מתישבת, והיא מתאמת בזה אל סקירת בעל המחשבה, המשער את סוד השירה העליונה שיש בהרצאת חידות מני קדם. אבל איך להתאים את כל הקשר הרוחני, של כל הרצאת מחשבותיו שנתאגדו יחד על פי הסדר של פתאומיות ודליגה, שהיא מצלת את המחשבה מלשוטט במה שהוא רחוק מחוגה, בהפגשן עתה עם החטיבה החדשה של ההתפתחות, ההולכת ומתפרסמת וכובשת מקום בלבבות, לזה צריכה הזרחת אורה מרובה, שתהיה הולכת וחודרת בכל השדרות, עד אשר תופיע בסדריה הנוחים גם בחוג היותר פשוט והמוני".
יחידי הסגולה שעסקו בלימודי הקבלה ופנימיות התורה, הכירו את עובדת קיום סדרי השתלשלות בעולם הרוחני, ולכן, היה להם קל להבין את רעיון התפתחות בעולם החומר. רבנו הרמח"ל בספרו 'דעת-תבונות' מבאר את תהליך ההתפתחות שעובר בעולם: "כל יום שעובר נמצא העולם קרב יותר אל שלמותו, הגלגול שהוא מגלגל להחזיר הכל לטובה עמוק עמוק הוא, אבל מתגלגל הוא והולך בכל עת ובכל שעה ודאי ואינו פוסק. והכל עומדים להתגלגל במסיבות גדולות, להגיע אל השלמות הכללי. ואמנם רצה הרצון העליון שתהיה יד האדם מגעת לכל העניינים הרבים האלה - שכולם מתנועעים מתנועותיו ומעשיו של האדם. והרי אלה כונניות גדולות כאורלוגין הזה שאופניו פוגשות זו בזו, ואופן קטן מנועע אופנים גדולים ורבים - כך קשר האדון ב"ה כל בריאותיו קשרים גדולים, והכל קשר באדם, להיות הוא מנועע במעשיו, וכל השאר מתנועעים ממנו. והנה כסה הכל במכסה העור ובשר הגשמי הזה, שאין נראה אלא השטח הגופני הזה. אך באמת דברים בגו - כונניות גדולות שברא הקב"ה בעולמו לצורך הענין הזה כולו למעשיו ועבודתו, לעילויו ולתוספת קדושתו או לירידתו ופחיתותו ח"ו, וכל מצביו הרבים".
אם כן, תהליך 'האורולוגין', של גלגלים שונים מניעים מהלכים קטנים וגדולים במבנה של הטבע העולם החומרי והרוחני, הוא היסוד של ההתפתחות של ההוויה אל היעוד הרוחני שלה, ה'דבקות באלוהות'. 'ההתפתחות' היא חלק ההשתלמות של האלוהות הבלתי מוגבלת, שכוחותיה צומצמו כדי להשתלם במציאות המוגבלת של עולמנו. מהלך ההתפתחות מופיע בכל רבדי החיים, בהשתלשלות מלמעלה למטה. ההתפתחות הגשמית-החומרית המופיעה בעולם הטבע הבאה לידי ביטוי בתפיסה האבולוציונית, היא אחת מיני רבות מתהליכים שעוברים על הבריאה. בעולם הרוחני ישנם תיאורים של מהלכים הפועלים שלב אחר שלב, מדרגה אחר מדרגה, וישנם מהלכים שעוברים בהם ממדרגה למדרגה ע"י דילוג על מדרגות ביניים. נמצא שהעולם שואף ושוטף אל האור, אל התיקון, התפתחות מתמדת אל התיקון וההשלמה, התעלות אל הטוב. אין אנו נבהלים מרעיונות ביולוגים וגם חברתיים של 'התפתחות', רעיונות אלה הם יסוד העולם והתעלותו, היות והכול מנוהל ומושגח על ידי ריבנו של עולם, ממילא אנו מבינים שהעולם נמצא בתהליך של השלמה והשתלמות, אל מול פני האור האלוהי ורצונו של בורא עולם. הקשיים שיכולים להתעורר בזמן קריאת פסוקי התורה בלא עומק ההבנה יכולים לגרום לזעזוע עמוק, אך כאשר נבין שפסוקי התורה הם באים ללמד אותנו דעת ד' ומוסר, ממילא ההבנה תעמיק ותלמד אותנו את מסתורי התורה הנותנים לנו עומק ורוחב אחר לגמרי.
מרן הרב זצ"ל [אורות הקודש (חלק ב עמוד תקלז) - שמונה קבצים (קובץ א אות תפה)] פותח לנו עולם הבטה חדש עמוק ואמיתי ביחס לעולמות הרוחניים והבנתם ביחס לעולמנו, ופתח להבנת 'תורת ההתפתחות'.
"תורת ההתפתחות, ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות. ההתפתחות, ההולכת במסלול של התעלות, היא נותנת את היסוד האופטימי בעולם, כי איך אפשר להתיאש בשעה שרואים שהכל מתפתח ומתעלה. וכשחודרים בתוכיותו של יסוד ההתפתחות המתעלה, אנו מוצאים בו את הענין האלהי מואר בבהירות מוחלטת, שדוקא אין סוף בפועל. מחולל הוא להוציא אל הפועל מה שהוא אין סוף בכח ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
